ירושלים, 18 בפברואר 2026 (TPS-IL) — ארכיאולוגים חושפים סוף סוף את חייהם הנסתרים של קשישים – אלו שחיו, עבדו והשפיעו על חיי המשפחה לפני יותר מ-2,700 שנה. מחקר חדש מאוניברסיטת בר-אילן חושף כי מבוגרים בארץ ישראל העתיקה היו רחוקים מלהיות דמויות פסיביות, ומאתגרים הנחות ארוכות שנים לפיהן נוכחותם במשקי הבית הייתה זניחה או בלתי נראית.
בעוד שמחקר על נשים וילדים בעולם העתיק פרח בעשורים האחרונים, הקשישים נותרו ברובם מוזנחים, וחייהם שוחזרו כמעט אך ורק משלדים. כעת, ארכיאולוגים מאוניברסיטת בר-אילן משתמשים בחפצי בית כדי לזהות דיירים מבוגרים ולהאיר את תפקידיהם בחיי המשפחה היומיומיים.
המחקר, שפורסם בכתב העת האקדמי Cambridge Archaeological Journal, מתמקד בבניין 101 בתל עתון, בשולי הדרומיים-מזרחיים של הרי יהודה. מבנה מגורים גדול ואיכותי זה, שהשתרע על פני שתי קומות והיה ביתה של משפחה מורחבת בת שלוש דורות, נהרס במהלך מסע צבאי אשורי בסוף המאה ה-8 לפנה"ס. ההרס אטם מאות כלי חרס וחפצים אחרים תחת הריסות, ומספק תמונת מצב מפורטת באופן ייחודי של החיים הביתיים.
באמצעות ניתוח חפצים, מחקר אדריכלי, מיפוי פעילויות והשוואה אתנוגרפית, פרופ' אבי פאוסט וצוותו שחזרו את חוויותיהם של הזוג המבוגר בבית. חדר ב', שככל הנראה היה מאוכלס על ידי הקשישים, היה החדר הגדול ביותר בבניין והחלל היחיד בקומת הקרקע ששימש למגורים ושינה. מיקומו מול הכניסה איפשר לדיירים לפקח על החצר ועל חדרים אחרים, תוך הימנעות מהטיפוס היומי לחדרי השינה בקומה העליונה.
החדר הכיל ממצאים ייחודיים, כולל אמבט רגליים המשויך לאירוח אורחים חשובים וארז שרוף, אולי מכיסא גדול. "האב יכול היה לצפות בכניסות וביציאות ולארח מבקרים, בעוד האם פיקחה על פעילויות הבית היומיומיות", אמר פאוסט. חללים סמוכים להכנת מזון, אריגה וטיפול בילדים הדגישו את תפקידה המרכזי של האם המבוגרת בניהול משק הבית.
"במשך שנים, הקשישים נותרו בלתי נראים ברובם במחקר הארכיאולוגי", אמר פאוסט. "על ידי ניתוח חפצי בית ולא שרידים שלדיים, יש לנו דרך יעילה יותר לזהות קשישים ולחשוף את תפקידיהם והשפעתם בתוך המשפחה, פרספקטיבה שהארכיאולוגיה התעלמה ממנה זמן רב".
המחקר מראה כי מבוגרים ניהלו באופן פעיל משאבים, פיקחו על עבודות הבית ושמרו על לכידות המשפחה. "על ידי בחינה קפדנית של ממצאים קטנים בחללים ביתיים, ופרשנותם לאור עדויות טקסטואליות ונתונים אתנוגרפיים על חיי הקשישים, אנו יכולים להעניק להם את הנראות הראויה להם בשחזור חברות העבר", אמר פאוסט.
חוקרים רבים מזהים את תל עתון עם העיר המקראית עגלון, עיר כנענית. במהלך המאות ה-10–8 לפנה"ס, תל עתון הפכה לעיר יהודית משמעותית, עם מבני מגורים גדולים המעידים על חשיבות חברתית ומנהלית. האתר נהרס בסוף המאה ה-8 לפנה"ס, ככל הנראה במהלך מסעות אשוריים הקשורים למלך סנחריב.
נושאים קשורים
