הפרשה עוסקת בפעילותה של החברה בבוטסואנה, שהייתה מוקד מרכזי של עסקיה בתקופה הרלוונטית.
על פי עובדות כתב האישום עליהן הודתה החברה, החברה יצרה קשרי עסקים עם גוף ממשלתי במדינה – מנהלת המודיעין והביטחון (DIS) – בראשותו של סיבאלו אייזק קג'וסי, שהוגדר כעובד ציבור זר. זאת, מתוך כוונה לקדם את האינטרסים העסקיים שלה. על מנת לשמר את הקשר עם ראש ה-DIS, העניקה לו החברה טובות הנאה שונות על פי בקשתו, לרבות מוצרי חשמל, ציוד יוקרתי וצעצועים, בשווי כולל של 58,720 שקל. כדי להסתיר את הפעולה, רשמה החברה את ההוצאות במסמכיה כ"הוצאות לגיטימיות" של פרויקטים בבוטסואנה, ובכך יצרה רישום כוזב וניסתה להסוות את מקור רכוש אסור במסגרת פעילות הלבנת הון.
בית המשפט מצא את הסדר הטיעון ראוי ואישר אותו, והרשיע את החברה על פי הודאתה בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון. התביעה הציגה לבית המשפט את שיקולי הענישה על בסיס הנחיית פרקליט המדינה מס' 1.14, הקובעת את עקרונות מדיניות האכיפה במקרים של העמדה לדין וענישה של תאגידים. בית המשפט קיבל את העמדה כי חומרת העבירות והמניע הכלכלי העומד בבסיסן, מתוך כוונה להשיג יתרון עסקי בלתי הוגן, מחייבים עונש כספי משמעותי שישמש כגורם מרתיע לתאגידים אחרים. מנגד, הודאת החברה במיוחס לה ולקיחתה המלאה של האחריות, שחסכה זמן שיפוטי ניכר; מצבה הכלכלי הקשה לאחר פתיחת החקירה – שהתבטא בהפסקת פעילותה, פיטורי עובדיה וסגירת משרדיה; והיקף טובות ההנאה המוגבל יחסית, אשר ניתנו לאורך תקופה ולא בסכומים גדולים, נלקחו בחשבון לקולא.
על בסיס שיקולים אלו, הטיל בית המשפט על החברה את העונשים הבאים:
קנס כספי בסך 1,541,280 שקל, אשר יועבר לקרן ההחרמה.
חילוט בסך 58,720 שקל, השווה לערך טובות ההנאה שסופקו לעובד הציבור הזר.
המדינה יוצגה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).
לקריאת פסק הדין והגזר דין.