מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 21 באוקטובר 2025
ירושלים, 21 באוקטובר 2025 (TPS-IL) — הביטחון התזונתי של ישראל נמצא בסיכון גובר בשל היערכות חירום לקויה, תלות ביבוא והזנחה של החקלאות המקומית, כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם ביום שלישי. הביקורת מצאה מחסור בשלושה מוצרי יסוד במחסני החירום הלאומיים, מלאי חיטה נגוע ומפעלים לא מוכנים שאמונים על אספקת מזון בזמן משברים.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הזהיר כי "מחסור במוצרי יסוד הוא חמור, ובזמן חירום עלול לגרום נזק לתפקוד התושבים והכלכלה". עשרה חודשים לאחר עדכון תוכניות היערכות החירום, נאמר בדוח, "המחסור במוצרים המתוארים אינו זניח".
מבקר המדינה, הידוע גם כנציב תלונות הציבור, מפרסם מעת לעת דוחות המבקרים את היערכותה של ישראל ואת יעילות מדיניות הממשלה.
מתוך 14 מוצרי מזון מרכזיים – החל מאורז, סוכר ולחם ועד בשר, ביצים וירקות – שלושה נמצאים מתחת לרמות המלאי הנדרשות. המחסור נובע בחלקו מיבוא שהופסק מטורקיה. עבור שני מוצרים, כיסוי חוזי עם ספקים חסר ב-12% ו-44%, בעוד שמלאי המחסן של מוצר אחד נמוך ב-15.9% מהכמויות הנדרשות. משרד הכלכלה מסר כי הוא מתכנן מכרז חדש לסגירת הפערים, אך המבקר קרא לו לפעול "ללא דיחוי".
ריכוז גיאוגרפי מהווה גם הוא סיכון: ארבעה מתוך עשרת הפריטים החיוניים המנוהלים על ידי משרד הכלכלה מאוחסנים באזור אחד, ורוב האחרים מרוכזים בשניים בלבד. כל שיבוש בתחבורה עלול "למנוע אספקה סדירה או כל אספקה לאזורים אחרים", הזהיר דוח אנגלמן.
הביקורת מצאה גם כי משרד החקלאות אינו יכול לומר במדויק כמה חיטה שמישה קיימת במלאי החירום שלו. בדיקות של עשרה אתרי אחסון חשפו זיהום נרחב – חיטה נגועה בחרקים, עש וגללי יונים, או שאוחסנה באופן לא נאות בתנאים חמים ומאובקים.
"למרות שכמות החיטה במחסנים עומדת בכמות הנדרשת, חלק ניכר ממנה באיכות ירודה ואינה יכולה לשמש כמקור אספקה לציבור בזמני חירום", כתב המבקר.
הדבר נכון גם לגבי מזון לבעלי חיים: כמחצית ממלאי החירום הנדרש חסר, כולל מרכיבים חיוניים כמו שמנים וויטמינים. פערים כאלה עלולים להוביל למחסור בחלב, ביצים, בשר ומאפים.
הדוח האשים את משרד החקלאות בכשל בזיהוי אילו מוצרי מזון חיוניים חייבים להיות מיוצרים באופן מקומי או בקביעת יעדי אספקה עצמית. בניגוד למדינות אחרות כמו יפן או טורקיה, "ישראל לא מיפתה את המוצרים החיוניים שיש לשמר לייצור בארץ", והותירה אותה פגיעה בזמני מלחמה או שיבושים גלובליים.
גם מפעלי המזון לשעת חירום של ישראל אינם מוכנים כראוי. מתוך 279 מתקנים חיוניים, 23% מוכנים באופן חלקי בלבד ו-4% אינם מוכנים כלל. אפילו בקרב האתרים הקריטיים ביותר, שניים מתוך שישה מפעלים מהשורה הראשונה היו מוכנים באופן חלקי בלבד.
בינתיים, שלושה מתוך ששת ספקי המזון הגדולים בישראל – תנובה, אסם ויוניליוור – נמצאים בבעלות זרה, ושולטים יחד בכ-20% משוק המזון. "בעלות זרה על 20% מהשוק משפיעה על הביטחון התזונתי והביטחון הלאומי של מדינת ישראל", הזהיר המבקר, וקרא למנגנון לבחינת רכישות זרות במגזר המזון.
ישראל מייבאת כעת את רוב הדגים, השמן והדגנים שלה – למעלה מ-97% מהדגנים הנצרכים מקומית, אחד השיעורים הגבוהים בעולם. יבוא החיטה תלוי בעיקר ברוסיה, אוקראינה ורומניה, כולן אזורי אי-יציבות. עם זאת, הממשלה לא ערכה הערכת סיכונים כדי לטפל בשיבושים אפשריים באספקה. "תלות גבוהה ביבוא חושפת מדינות לסיכונים אקלימיים, גיאופוליטיים ואחרים", נאמר בדוח.
כמעט כל היבוא – 99% – מגיע דרך הים, אך צי הסוחר של ישראל נמצא במשבר. מספר המלחים הישראלים ירד ב-77% בעשור האחרון, ומספר צוערים ירד ב-90%. תוכנית אבטחת ימית בסך 70 מיליון ש"ח (21.2 מיליון דולר), "אוצר הים", נותרה בלתי מושלמת. "הגנה על צי הסוחר והמלחים הישראליים היא צורך אסטרטגי חיוני", נאמר בביקורת, שהזהירה כי הרחבת מלחמה עלולה לשבש את הובלת המזון וחומרי הגלם.
גם החקלאות נמצאת בירידה. ה-OECD רשם ירידה של 1.3% בתפוקה בין 2011 ל-2020, בעוד שמדיניות הממשלה שינתה את התמיכה מסובסידיות ישירות לסיוע עקיף, בניגוד לשיטות עבודה מומלצות בינלאומיות. היבוא עודד להורדת מחירים, אך המבקר מצא שהרפורמה "הובילה לתוצאה ההפוכה": הייצור המקומי ירד, התלות ביבוא גדלה והמחירים עלו. בשנת 2023, מחירי הפירות והירקות עלו ב-4.8% ו-6.1% בהתאמה, ועקפו את האינפלציה הכללית.
הדוח מסכם כי לישראל חסרה אסטרטגיה לאומית קוהרנטית לאבטחת אספקת המזון שלה. ללא רפורמות דחופות, הוא מזהיר, המדינה מסתכנת בחוסר היערכות להמשך אפשרי או להרחבה של המלחמה.