ירושלים, 25 בינואר 2026 (TPS-IL) – ועדת חקירה ממלכתית חשפה כשלים מערכתיים חמורים בתהליכי הרכש הביטחוני של ישראל, וקבעה כי מנהיגים פוליטיים קיבלו החלטות ביטחוניות קריטיות ללא פיקוח הולם וסיכנו את ביטחון המדינה באמצעות טיפול כאוטי בעסקאות נשק רגישות.
חמשת חברי הוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, פרסמו את ממצאיהם ביום ראשון בנוגע למה שידוע כ"פרשת הצוללות", שערוריית רכש של כלי שיט שנרכשו מגרמניה בין השנים 2009 ל-2017. הדוח זיהה בעיות שורשיות באופן שבו ממשלת ישראל ניגשת לרכש ביטחוני רב-מיליארדי דולרים ומנהלת יחסים אסטרטגיים עם מדינות בעלות ברית.
הדוח שפורסם התייחס רק לסוגיות מערכתיות. הוועדה תשמע בהמשך את עדויותיהם של מקבלי האזהרות ועדיהם לפני שתפרסם ממצאים בנוגע לאחריות אישית.
על פי החקירה, ממשלות ישראל נמנעו במשך שנים מלקבוע מדיניות ביטחונית ברורה, ובמקום זאת קיבלו החלטות אד-הוק מבלי להתחשב בצרכים אסטרטגיים רחבים יותר. הוועדה מצאה כי "במדינה דמוקרטית, האחריות לביטחון המדינה ולניהול סיכונים ביטחוניים מוטלת על נבחרים – הדרג המדיני", אך ציינה כי למרות אחריות זו, המנהיגים הפוליטיים כשלו במילוי תפקידם.
הדוח קובע כי ממשלות "קיבלו החלטות ספציפיות במקום לקבוע מדיניות ואסטרטגיה, והתעלמו מהתמונה הכוללת של צרכים ביטחוניים באופן שסיכן את ביטחון המדינה". הוועדה הדגישה כי החלטות ביטחוניות חייבות לעבור תהליך מסודר שבו נשקלים כראוי שיקולים מקצועיים ומדיניים כדי להבטיח שהבחירות ישקפו דרישות ביטחוניות אמיתיות ולא השפעות חיצוניות.
חברי קבינט בעצמם הודו בתפקידם המוגבל בתהליך. הוועדה מצאה כי "למרות אחריותו, הקבינט אינו מעצב את מבנה הכוח", וחברים תיארו את תפקודם כחותמת גומי בלבד להחלטות שהתקבלו על ידי המערכת הביטחונית.
כאוס במכירת נשק והחלטות אסטרטגיות
מטריד במיוחד היה הטיפול במכירת נשק על ידי מדינות בעלות ברית לצדדים שלישיים. החקירה קבעה כי סוגיה אסטרטגית רגישה זו נוהלה בכאוס, ללא נהלים מוסדרים, תיעוד חסר של קשרים עם גורמים זרים, וללא הצגת עמדה ישראלית אחידה. הוועדה ציינה כי "שיחות ומסקנות עם גורמים זרים לא תועדו", וקבעה כי נציגי ממשלה, כולל שרים וראשי ממשלה, נושאים באחריות לתיעוד והפצת מידע על קשרים כאלה.
המועצה לביטחון לאומי ספגה ביקורת חריפה על כישלונה בתפקידה הייעוצי וחריגה מסמכותה. הוועדה הבהירה כי המועצה נועדה לסייע בקבלת החלטות ממשלתיות, וחברי צוותה אינם אמורים לעסוק ביישום החלטות, כולל פעילויות רכש או ניהול קשרים עם גופים מסחריים.
חיל הים הישראלי גם הוא ספג גינוי חמור על סטייה מנורמות התנהגות מקובלות במשך שנים רבות. על פי הממצאים, חיל הים תיאם עמדות עם גופים מסחריים, הציג נתונים מניפולטיביים למקבלי החלטות, וניהל קשרים עם מנהיגים פוליטיים בניגוד לפקודות צבאיות. הוועדה המליצה כי הרמטכ"ל יחקור את התרבות הארגונית בחיל הים ויעדכן את התקנות המסדירות קשרים של קצינים עם הדרג המדיני.
בין מקבלי מכתבי האזהרה מהוועדה נמנים ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש המוסד וראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר יוסי כהן, ושר הביטחון לשעבר משה יעלון. על פי פרטים שנמסרו לבג"ץ, נתניהו וכהן אישרו לכאורה לגרמניה למכור צוללות למצרים תוך הסתרת החלטה זו מהמערכת הביטחונית למרות השלכות ביטחוניות חמורות.
הוועדה פרסמה שלוש עשרה המלצות למניעת כשלים עתידיים, כולל קביעת תהליך מחייב לבניית כוח שבו הממשלה תדרג איומים והצבא יפתח תוכניות רב-שנתיות מתאימות. היא גם קראה להקמת ועדה מקצועית קבועה שתייעץ למנהיגים פוליטיים בנושאי מבנה כוח.
בסיכומו של דבר, הוועדה ציינה כי בעיות דומות זוהו בדוחות קודמים של ועדות ציבוריות וחקירות מבקר המדינה, אך ההמלצות לא תמיד יושמו. הדוח הדגיש כי תהליכי קבלת החלטות נאותים בנושאי ביטחון מייצגים יותר מיעילות אדמיניסטרטיבית. לאחר מתקפת חמאס ההרסנית ב-7 באוקטובר 2023, הוועדה הצהירה כי תהליכים כאלה מהווים צורך קיומי להישרדותה של ישראל.
ועדת גרוניס הוקמה בתחילת 2022 על ידי ממשלת נפתלי בנט ויאיר לפיד.