כרכים 4-5: 1977-1979
98. דברי ראש הממשלה בגין בנמל התעופה בן גוריון עם שובו מארה"ב, 20 בדצמבר 1977
בדרכו חזרה לישראל מוושינגטון, עצר ראש הממשלה בגין לכמה שעות באנגליה כדי לעדכן את ראש ממשלת בריטניה קלהאן בנוגע לתוכנית השלום שלו. הוא נפגש גם עם נציג מיוחד של נשיא צרפת ואלרי ז'יסקר ד'אסטן כדי ליידע את הממשלה הצרפתית על הצעותיה של ישראל. עם שובו לישראל, הודיע מר בגין כי ייצא לאיסמעיליה ב-25 בדצמבר. ב-20 בדצמבר, שר הביטחון וייצמן טס למצרים לשיחות עם שר המלחמה גמאסי וביום שלאחר מכן עם הנשיא סאדאת. הטקסט של דברי מר בגין:
ר"מ: הבאתי תוכנית טובה מישראל לאמריקה, ואני מביא בחזרה מארה"ב לישראל חדשות טובות.
תוכניתנו זכתה לתמיכה חזקה מארה"ב, מהנשיא, שאמר כי היא תהווה בסיס הוגן למשא ומתן לשלום, מהנשיא ויועציו – שר החוץ ואחרים, וכן מהסנאטור האמפרי – ידיד מסור של ישראל – והסנאטורים ג'קסון, סטון, ג'וויץ – מנהיגי המפלגה הרפובליקנית בסנאט, ועל ידי רוב בית הנבחרים, וכן מהנשיא לשעבר של ארצות הברית, מר ג'רלד פורד, ושר החוץ לשעבר, ד"ר קיסינג'ר.
לגבי הקהילה היהודית, יו"ר איגוד הנשיאים, הרב ד"ר שינדלר, אמר לי לאחר שעיין בתוכנית, כי לאחר שתפורסם, היא תזכה לתמיכתם של תשעים וחמישה אחוזים מהקהילה היהודית.
קיימתי שיחות בצ'קרס עם מר קלהאן, ראש ממשלת בריטניה, והוא עומד לפרסם היום הצהרה לפיה הצעותינו מהוות בסיס הוגן למשא ומתן לשלום, המוביל לשלום. מר פרנסואה פונסה נשלח ללונדון על ידי נשיא צרפת, וגם אותו פגשתי בצ'קרס. נדע מהי העמדה הצרפתית בימים הקרובים.
אבקש לכנס ישיבת ממשלה ביום חמישי ואת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום שישי. ביום ראשון אצא לאיסמעיליה כדי לפגוש את הנשיא סאדאת.
הביקור יהיה ביקור עבודה. זה אינו ביקור הגומלין בקהיר עם נאום בפני הפרלמנט המצרי שהובטח לי על ידי נשיא מצרים, ושלפי מה שאמר לי יתקיים.
ברצוני לציין כי התוכנית שלנו אינה סודית, כי הכל יפורסם במועד, הן מדוכן הכנסת והן בפני הציבור. הבעיה עם הפרסום היא עניין של תזמון. לא יכולתי לבוא לנשיא ארצות הברית עם תוכנית שהוא כבר קרא בעיתונות לפני הגעתי לוושינגטון. באופן דומה, לא יעלה על הדעת לנסוע לאיסמעיליה עם תוכנית שהנשיא סאדאת כבר קרא דרך אחת מסוכנויות הידיעות או העיתונים. זו בעיה של כבוד אנושי, של טקט.
לכן עדיין לא פרסמנו את התוכנית. יש לגביה שמועות וכן אי-הבנות שיתפוגגו תוך זמן קצר מאוד, ברגע שכל פרטי התוכנית יובאו לידיעת הציבור.
אנו שומרים כעת על קצב המשא ומתן המהיר: הוא בהכרח יהיה מהיר כי זהו הזמן המתאים לעשיית שלום במזרח התיכון.
אין עוד ספק כי גם מצרים וגם ישראל רוצות ומתעניינות בהשגת שלום.
אנו שואפים לשלום כולל במזרח התיכון, לא רק עם מצרים אלא גם עם שכנותינו האחרות. זה לא יסוכל גם אם יחתמו הסכמי שלום אחד אחרי השני במרווחי זמן מסוימים, בתנאי שיהיה ברור שאם, למשל, מצרים תציע לחתום על הסכם שלום לפני שנבוא לנהל משא ומתן עם סוריה – זה לא יסמל את סוף התהליך אלא את תחילתו, ובעקבות הסכם שלום בין ישראל למצרים, ייחתמו הסכמי שלום עם שכנותיה האחרות של ישראל. זו הכוונה והמטרה של שתי המדינות – מצרים וישראל – להשיג שלום כולל במזרח התיכון.
ביום ראשון, יום חג המולד, אצא לאיסמעיליה, אך שאלתי את חברי ממשלת ארה"ב וכן את אלו של בריטניה וצרפת מה תהיה עמדת הנוצרים כלפי העובדה שנשיא סאדאת ואני נפגשים ביום חג המולד, וכולם אמרו שזו תהיה דבר מצוין אם זו תהיה המאמץ למען השלום שמקודם ביום חג המולד.