אחוז האנשים שטרם ראו את תצלומי הילדים הרזים והחולים בעזה המתחננים למזון, קטן. בימים האחרונים, תמונות אלו, אמיתיות – ולעיתים נוצרו על ידי בינה מלאכותית או הוצאו מהקשרן – שותפו ללא הפסקה ברחבי העולם. כעת, האמנים או כוכבי הקולנוע האהובים עלינו העלו סטוריז שקראו "לילדים בפלסטין מגיע יותר טוב" או "אף אחד לא צריך להתחנן למזון", ובשני המקרים: הם צודקים. למרות שאצבעותיהם מצביעות על הגורם הלא נכון בכל פעם.
תמונות מזעזעות של הילד הפלסטיני אוסאמה אל-ראקם הפכו ויראליות ברשת בשל גופו הרזה של הילד – רוב כותרות העיתונים הציגו אותו כדוגמה המושלמת לתת-תזונה הנטענת בעזה. מה שהושמט מהכיתוב היה שאוסאמה סובל ממחלה גנטית שהוא מטופל בה כעת באיטליה – הוא אינו נמצא בעזה כרגע ולא היה שם מאז יוני. (לכתבה על מצבו של אוסאמה) מדוע הצורך בכותרות קליקבייט המבוססות על מקורות לא מאומתים כאשר יש סבל אמיתי בעזה הנגרם על ידי חמאס לדווח עליו? כי האמת לא מוכרת.
בעוד שטונות של סיוע הומניטרי (1,867,764 בדיוק מאז 07/10/23 – לפי מתאם הפעולות בשטחים) נכנסים לעזה מישראל, מצרים וירדן על בסיס חודשי, שאלה לגיטימית אחת עולה למראה המצב ברחבי הרצועה: "איך ייתכן שתושבי עזה בקושי מקבלים מזון?" ובכן, התשובה פשוטה ומטרידה כאחד – ועם זאת לא מפתיעה כלל: כמעט כל הסיוע נגנב מאזרחים מורעבים על ידי אותם אנשים ששולטים בהם ושאמורים לדאוג לרווחתם.
עדויות אחרונות הראו מחבלים של חמאס חבויים במנהרות טרור – כאלו שבהן מוחזקים כעת חטופים ישראלים – מוקפים בגאווה בשפע של אספקה שיכולה בקלות להזין את הילדים הרעבים שמחכים למעלה. מזון משמעו שליטה, והקבוצה האסלאמית הבינה זאת מזמן. באופן משעשע, אותן סלבריטאיות מיוחסות המצייצות מאחוזותיהן בלוס אנג'לס על "הרעב" בעזה מתקשות לגנות את גניבת הסיוע ההומניטרי של חמאס מעמו.
כל מי שיש לו טלפון וגישה לגוגל ידע שהקבוצה הנתמכת על ידי איראן יזמה את המלחמה הנמשכת כבר עשרים ושניים חודשים. עדיין, ישראל מואשמת שבחרה בגורל זה, במצב היומיומי הזה שממנו שני הצדדים סובלים. הקהילה הבינלאומית נהנתה מזמן להביע את דעתה הצבועה והבורה בנושא, תוך התעלמות מכוונת מגורם מרכזי: המלחמה יכולה להסתיים מחר, לו רק חמאס היה מסכים לעסקה שתשחרר את האזרחים הישראלים שחטף ב-7 באוקטובר, ותביא שלום לעמו.
למרבה הצער, רצונו של חמאס לפגוע בכל מה שישראלי חזק יותר מצורך שלו להגן על אזרחיו. מאז בחירתו של חמאס ב-2007, המושלים חסרי היכולת של עזה לא השקיעו ולו שקל אחד מכספי התרומות שקיבלו בפיתוח שטחם ויצירת בסיס כלכלי שיאפשר שחרור של עמו. האם אי פעם הגעת למסקנה שאם תושבי עזה תלויים כעת בסיוע הומניטרי, זה מעיד שישראל סיפקה להם עוד לפני שהמלחמה החלה?
תעמולה היא המשחק האהוב על חמאס, וקבוצת הטרור היא מתמודדת נאמנה כבר די הרבה זמן. באמצעות שחיתות תקשורתית או הופעות עטורות פרסים, המחבלים תמיד מצאו דרכים להגיע לרחמים ותמיכה. והפעם זה לא שונה: הם מאכילים את העולם בשקרים, בזמן שעמם גווע ברעב.
אתה יכול לבחור להמשיך לשחק את תפקיד הפיון במזימה של חמאס, או לשנות את התסריט. ההחלטה שלנו התקבלה מזמן; עדיין לא מאוחר מדי עבורך לקבל את שלך.
נעמי לוי, GPO