מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 25 בינואר 2026
ירושלים, 25 בינואר 2026 (TPS-IL) — ועדת חקירה ממלכתית חשפה כשלים מערכתיים חמורים בתהליכי רכש הביטחון של ישראל, וקבעה כי מנהיגים פוליטיים קיבלו החלטות ביטחוניות קריטיות ללא פיקוח ראוי וסיכנו את ביטחון המדינה דרך טיפול כאוטי בעסקאות נשק רגישות.
חמשת חברי הוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, פרסמו את ממצאיהם ביום ראשון בנוגע למה שידוע כ"פרשת הצוללות", שערוריית רכש שכללה כלי שיט ימיים שנרכשו מגרמניה בין השנים 2009 ל-2017. הדוח זיהה בעיות שורשיות באופן שבו ממשלת ישראל מתייחסת לרכש ביטחוני רב-מיליארדי דולרים ומנהלת יחסים אסטרטגיים עם מדינות בעלות ברית.
הדוח שפורסם התייחס רק לסוגיות מערכתיות. הוועדה תשמע בהמשך את עדותם של מקבלי האזהרות ועדיהם לפני שתפרסם ממצאים בנוגע לאחריות אישית.
על פי החקירה, ממשלות ישראל נמנעו במשך שנים מלקבוע מדיניות ביטחונית ברורה, ובמקום זאת קיבלו החלטות אד-הוק ללא התחשבות בצרכים אסטרטגיים רחבים יותר. הוועדה מצאה כי "במדינה דמוקרטית, האחריות לביטחון המדינה ולניהול סיכוני הביטחון מוטלת על נבחרים – הדרג המדיני", אך ציינה כי למרות אחריות זו, מנהיגים פוליטיים כשלו במילוי תפקידם.
הדוח קובע כי ממשלות "קיבלו החלטות ספציפיות במקום לקבוע מדיניות ואסטרטגיה, והתעלמו מהתמונה הכוללת של צרכים ביטחוניים באופן שסיכן את ביטחון המדינה". הוועדה הדגישה כי החלטות ביטחוניות חייבות לעבור תהליך מסודר שבו נשקלים כראוי שיקולים מקצועיים ומדיניים כדי להבטיח שהבחירות ישקפו דרישות ביטחוניות אמיתיות ולא השפעות חיצוניות.
חברי קבינט בעצמם הודו בתפקידם המוגבל בתהליך. הוועדה מצאה כי "למרות אחריותו, הקבינט אינו מעצב את מבנה הכוח", וחבריו תיארו את תפקידם כחתימה על החלטות שהתקבלו על ידי הממסד הביטחוני.
כאוס במכירת נשק והחלטות אסטרטגיות
בעייתי במיוחד היה הטיפול במכירת נשק על ידי מדינות ידידותיות לצדדים שלישיים. החקירה קבעה כי סוגיה אסטרטגית רגישה זו נוהלה בכאוס, ללא נהלים מוסדרים, תיעוד לא מספק של קשרים עם גורמים זרים, וללא שישראל הציגה עמדה מאוחדת. הוועדה ציינה כי "שיחות ומסקנות עם גורמים זרים לא תועדו", וקבעה כי נציגי ממשלה, כולל שרים וראשי ממשלה, נושאים באחריות לתיעוד והפצת מידע על קשרים כאלה.
המועצה לביטחון לאומי ספגה ביקורת חריפה על כשל בתפקידה הייעוצי וחריגה מסמכותה. הוועדה הבהירה כי המועצה נועדה לסייע בקבלת החלטות ממשלתיות, וכי אנשי צוותה אינם אמורים לעסוק ביישום החלטות, כולל פעילויות רכש או ניהול קשרים עם גופים מסחריים.
חיל הים הישראלי ספג גם הוא גינוי חמור על סטייה מנורמות התנהגות מקובלות במשך שנים רבות. על פי הממצאים, חיל הים תיאם עמדות עם גופים מסחריים, הציג נתונים מניפולטיביים למקבלי החלטות, וניהל קשרים עם מנהיגים פוליטיים בניגוד לפקודות צבאיות. הוועדה המליצה כי הרמטכ"ל יחקור את התרבות הארגונית בחיל הים ויעדכן את התקנות המסדירות קשרים של קצינים עם הדרג המדיני.
בין מקבלי מכתבי האזהרה מהוועדה נמנים ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש המוסד וראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר יוסי כהן, ושר הביטחון לשעבר משה יעלון. על פי פרטים שנמסרו לבג"ץ, נתניהו וכהן אישרו לכאורה לגרמניה למכור צוללות למצרים תוך הסתרת החלטה זו מהמערכת הביטחונית למרות השלכות ביטחוניות חמורות.
הוועדה פרסמה שלוש עשרה המלצות למניעת כשלים עתידיים, כולל קביעת תהליך מחייב לבניין הכוח שבו הממשלה תדרג איומים והצבא יפתח תוכניות רב-שנתיות מתאימות. היא גם קראה להקמת ועדה מקצועית קבועה שתייעץ למנהיגים פוליטיים בנושאי מבנה הכוח.
בסיכום, הוועדה ציינה כי בעיות דומות זוהו בדוחות קודמים של ועדות ציבוריות וחקירות מבקר המדינה, אך ההמלצות לא תמיד יושמו. הדוח הדגיש כי תהליכי קבלת החלטות נאותים בנושאי ביטחון מייצגים יותר מיעילות אדמיניסטרטיבית. לאחר מתקפת חמאס ההרסנית ב-7 באוקטובר 2023, הוועדה הכריזה כי תהליכים כאלה מהווים הכרח קיומי להישרדותה של ישראל.
ועדת גרוניס הוקמה בתחילת 2022 על ידי ממשלת נפתלי בנט ויאיר לפיד.
