ביקורת חושפת הפרות כספיות נרחבות בבחירות המוניציפליות בישראל 2024

מבקר המדינה חושף הפרות כספיות נרחבות בבחירות המוניציפליות ב-2024. 303 סיעות נכשלו בביקורות עקב מימון קמפיין לא חוקי.

.

מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 13 בינואר 2026

ירושלים, 13 בינואר 2026 (TPS-IL) — מבקר המדינה חשף אי-סדרים כספיים משמעותיים והפרות בחוקי תעמולה בבחירות המוניציפליות בפברואר 2024, אשר נדחו ממועדן המקורי באוקטובר 2023 עקב המלחמה.

דוח הביקורת המקיף, שפורסם על ידי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביום שלישי, בחן את מימון הקמפיינים של 1,379 סיעות מקומיות ו-102 מועמדים לתפקידי מועצות אזוריות, וכן של 15 מפלגות ארציות שהציגו מועמדים מקומיים. מבקר המדינה סוקר באופן קבוע את מוכנותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה.

הממצאים חושפים כי יותר מרבע מהסיעות המקומיות כשלו בקבלת דוחות ביקורת חיוביים, עם הפרות נרחבות של חוקי מימון קמפיינים.

“מבקר המדינה מצא כי 303 סיעות ו-11 מועמדים לא ניהלו את חשבונותיהם בהתאם להנחיות מבקר המדינה”, נכתב בדוח. הפרות נפוצות כללו רישומי הוצאות והכנסות חלקיים, תשלומים במזומן החורגים מהמגבלות החוקיות, תיעוד חסר, ואי-קיום חשבונות בנק ייעודיים עבור כספי קמפיינים.

שינויים אלו כללו עלייה של שבעה עשר אחוז במימון המדינה, שהעלתה את יחידת החישוב מ-63 ש"ח (19 דולר) ל-74 ש"ח (23 דולר). יחידת החישוב היא ערך שקל קבוע המשמש על פי חוק לקביעת מימון ציבורי לקמפיינים ומגבלות הוצאה. העלאת ערך זה הגדילה את סכום הכסף שמפלגות הורשו לקבל ולהוציא בבחירות המוניציפליות.

שינויים נוספים כללו הכפלה זמנית של התרומה המקסימלית המותרת מ-5,000 ש"ח (1,500 דולר) ל-10,000 ש"ח (3,100 דולר).

הבחירות התקיימו בנסיבות חריגות, כאשר הממשלה חוקקה הוראות זמניות כדי להתמודד עם הלחץ הפיננסי על קמפיינים שנגרם מהמלחמה ומהדחיות המרובות. במקור מתוכננות ל-31 באוקטובר, ההצבעה התקיימה ב-233 ערים, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות ברחבי הארץ ב-27 בפברואר 2024. משפחות שפונו מקהילות הסמוכות לגבולות עזה ולבנון הצביעו בהיעדרות ממקום שהותם.

למרות המימון המוגבר, 515 סיעות מקומיות סיימו את קמפייניהן עם גירעונות בסך כ-37.2 מיליון ש"ח (11.7 מיליון דולר), אם כי זה היווה שיפור לעומת בחירות 2018. מבקר המדינה עיכב כ-3.7 מיליון ש"ח (1.1 מיליון דולר) במימון מ-297 סיעות ו-13 מועמדים עקב הפרות, וסכום נוסף של 13.8 מיליון ש"ח (4.3 מיליון דולר) יוחזר לאוצר המדינה מסיעות שהוצאותיהן היו נמוכות מהמימון שהוקצה להן.

בין המפלגות הארציות, רק מפלגת הליכוד קיבלה דוח ביקורת לא חיובי, כאשר 180,000 ש"ח (57,000 דולר) מהמימון שלהם עוכבו. הדוח ציטט "שימוש בלתי הולם בנכסי ציבור לתעמולת בחירות בניגוד לחוק שיטות בחירות", יחד עם תוספות שכר לעובדים ללא תיעוד מתאים ואי-הכללת הכנסות של סיעות משנה בדוחות הכספיים.

הדוח קובע מספר איסורים חדשים שמטרתם למנוע הפרות עתידיות. באופן המשמעותי ביותר, המבקר קבע כי סיעות פוליטיות אסורות כעת לחלוטין להעסיק את המועמדים שלהן בשכר, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין. “המימון המדינתי המוענק לסיעות לכיסוי הוצאות בחירות נועד לתמוך בתהליך הבחירות, ולא להיות מועבר ישירות למועמדים של הסיעות עצמן”, הדגיש הדוח.

הביקורת חשפה גם תיאום בעייתי בין 26 סיעות מקומיות שהשתתפו במיתוג משותף תחת השם “חוזה חדש” באמצעות תאגיד מסחרי. המבקר קבע כי הסדר זה הפר דרישות חשבונאיות מכיוון שהוא מנע את היכולת לאמת את הוצאותיה של כל סיעה באופן אמיתי באמצעות שיטות ביקורת סטנדרטיות, מה שעלול לאפשר תרומות הדדיות אסורות בין סיעות לכאורה עצמאיות.

ממצא מדאיג במיוחד נוגע לשימוש לרעה במקדמות שסופקו למפלגות ארציות. שתים עשרה מתוך חמש עשרה מפלגות ארציות קיבלו מקדמות שחרגו מזכויותיהן בפועל בכ-60 מיליון ש"ח (19 מיליון דולר), אותן הן מחזירות כעת באמצעות ניכויים חודשיים מהמימון השוטף שלהן. המבקר מזהיר כי הדבר יוצר מנגנון מימון לא תקין המונע ממפלגות להשתמש במימון הרגיל שלהן למטרתו המיועדת של שמירה על מעורבות ציבורית שוטפת בין בחירות.

אנגלמן קרא לכנסת ליישם מספר רפורמות, הכוללות איסור על תרומות במזומן לבחירות מוניציפליות, הקמת מנגנונים להשבת מקדמות אם מפלגות מתפרקות, ודרישה ממפלגות ארציות להחזיר עודפי מימון לאוצר המדינה, כפי שסיעות מקומיות נדרשות לעשות.