מחקר: סטארט-אפים ישראליים מעמיקים קשרים מסחריים עם מדינות המפרץ

סטארט-אפים ישראליים מעמיקים קשרים מסחריים עם מדינות המפרץ, במיוחד עם איחוד האמירויות, חמש שנים לאחר הסכמי אברהם, כך חושף מחקר חדש המראה התקדמות עקבית.

.

מאת פסח בנסון ועומר נובוסלסקי • 21 בינואר 2026

ירושלים, 21 בינואר 2026 (TPS-IL) — חמש שנים לאחר חתימת הסכמי אברהם, חברות טכנולוגיה ישראליות בונות קשרים מסחריים עמידים ברחבי מדינות המפרץ, כאשר איחוד האמירויות הערביות מתגלה כשער הכניסה העיקרי למעורבות אזורית, כך עולה מניתוח מקיף של מערך הטכנולוגיה של ישראל שפורסם ביום רביעי.

הדוח השנתי שפורסם על ידי Startup Nation Central (SNC) מצא כי בעוד שנפחי ההון תנודדו בחדות מאז החלה הנורמליזציה בשנת 2020, פעילות העסקאות בין ישראל לשותפות במזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) נותרה עקבית באופן יוצא דופן. הנתונים מצביעים על מה שהדוח מתאר כ"אינטגרציה מדודה" ולא על צמיחה נפיצה, כאשר כ-20 אחוז מהמשקיעים האזוריים אחראים ליותר ממחצית מכלל סבבי המימון שנרשמו. SNC הוא עמותה ללא מטרות רווח שבסיסה בתל אביב, המקדמת סטארט-אפים וחדשנות ישראליים.

“הקשר בין סחר פעיל להשקעות טכנולוגיות מעיד על כך שהשיתוף פעולה מתפתח במסגרת כלכלית רחבה יותר, התומכת בבניית אמון והעמקת שותפויות ארוכות טווח”, נמסר מהדוח, תוך ציון כי המעורבות משתרעת על פני שכבות מרובות, כולל השקעות, סחר וחקירת שוק שיטתית.

תפקידה של איחוד האמירויות היה מרכזי. על פי הניתוח, משקיעים הקשורים לאיחוד האמירויות “משתתפים באופן יציב לאורך שנות שלבי המימון, וממצבים את המדינה כשער המרכזי למעורבות טכנולוגית ישראלית עם האזור”. שווקים אחרים, כולל מרוקו ובחריין, מופיעים באופן סלקטיבי יותר ובקנה מידה של עסקאות קטנות יותר, מה שמדגיש את מה שהדוח מכנה “המבנה הא-סימטרי של המעורבות האזורית הנוכחית”.

אשר פרידמן, מנהל ישראל של מכון הסכמי אברהם לשלום, מאשר כי דפוס זה נמשך למרות שנתיים של מלחמה. “בעקבות הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר, הסחר המשיך, במקרים מסוימים, לצמוח בשנת 2024 ו-2025, בעוד שבמקרים אחרים הוא חזר לרמות של 2023”, אמר פרידמן לשירות העיתונות של ישראל. “מגזרים שראו צמיחה מתמשכת כוללים מים, חקלאות-מזון, סייבר, פינטק וביטחון”.

המיקוד הסקטוריאלי משקף סדרי עדיפויות אזוריים. טכנולוגיות חקלאות ומזון מובילות את הפעילות, ומהוות למעלה מ-21 אחוז מכלל סבבי המימון הכוללים משקיעי MENA. הדוח מציין כי הדבר “מתיישב באופן הדוק עם סדרי עדיפויות אזוריים ברחבי MENA, כגון ביטחון מזון, עמידות לאקלים ויעילות מים, בהם טכנולוגיות ישראליות מציעות פתרונות יישומיים לטווח הקרוב”. סייבר, תעופה וחלל, ביטחון וטכנולוגיות תעשייתיות באות אחריהן, המשקפות את מה שהניתוח מתאר כ"עניין מגוון בתחומים אסטרטגיים".

דפוסי ההשקעה מרמזים על גישה מכוונת, המתמקדת במערכות יחסים. השקעות הקשורות ל-MENA מתרכזות בשלבי מימון מוקדמים וסבבים קטנים יותר, “מה שמעיד על גישה זהירה וחקירתית המתמקדת בלמידה ואופציונליות ולא בקנה מידה מהיר”, על פי הדוח. זאת בניגוד לנוף הטכנולוגי הרחב יותר של ישראל בשנת 2025, שבו נרשמה פעילות שיא של מיזוגים ורכישות בסך 82.3 מיליארד דולר, מונעת על ידי עסקאות ענק כולל רכישת חברת הסייבר Wiz על ידי גוגל בסך 32 מיליארד דולר ורכישת CyberArk על ידי Palo Alto Networks בסך 25 מיליארד דולר.

פרידמן הדגיש כי קשרי עסקים מוצלחים בין המפרץ לישראל משלבים סדרי עדיפויות אסטרטגיים עם יתרונות תחרותיים אמיתיים.

“בעוד שבישראל רוב העסקאות כללו חברות פרטיות ומשקיעים, ב-GCC הן כללו לעיתים קרובות קרנות עושר ריבוניות או גופים אחרים בעלי קשרים לממשלה”, ציין. המיזמים המוצלחים ביותר, הוסיף, הם “אלה שבהם גופים ישראליים הראו נכונות למקם פעילויות מסוימות במדינת ה-GCC”.

הסביבה הגיאופוליטית עיצבה את אופי המעורבות. “רבים מהאלמנטים הפומביים והבין-אישיים של הסכמי אברהם הפכו מוגבלים יותר בהיקפם או הושעו מאז ה-7 באוקטובר”, הודה פרידמן. “עם זאת, עסקאות והשקעות עסקיות המשיכו, לעיתים קרובות מאחורי הקלעים”.

במבט לעתיד, ההערכות מצביעות על צמיחה מתמשכת במגזרים ספציפיים. טכנולוגיות מים וחקלאות-מזון נותרות מרכזיות, ומשלבות סדרי עדיפויות אסטרטגיים של המפרץ עם חוזקות טכנולוגיות ישראליות. טכנולוגיות הקשורות לביטחון ממוקמות להתרחבות משמעותית ככל שמגזר טכנולוגיות הביטחון של ישראל גדל והוצאות הביטחון האזוריות עולות.

בינה מלאכותית מייצגת חזית מבטיחה במיוחד. “ככל שישראל ואיחוד האמירויות הופכות למעצמות עולמיות בתחום ה-AI, ההזדמנויות לשיתוף פעולה בין שתי המדינות ב-AI, ולשיתוף פעולה משולש עם ארצות הברית, הודו ושותפות אחרות, ימשיכו לגדול”, חזה פרידמן.

הדוח סיכם כי שותפויות אזוריות דרך הסכמי אברהם צפויות “להעמיק, עם התמקדות שמתרחבת לפיתוח קניין רוחני שיתופי ופרויקטים תשתיתיים אזוריים”.

עבור חברות טכנולוגיה ישראליות המתמודדות עם סביבה מקומית מאתגרת, המפרץ מציג לא רק שוק, אלא מה שהדוח מאפיין כבסיס ל"שיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי עמוק יותר לאורך זמן".