משרד החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר: "גיבוש תוכנית מזון לאומית הוא צעד הכרחי וחיוני למדינה. אתגרי אספקת המזון במלחמת 'חרבות ברזל' חשפו את ישראל לסיכונים של מחסור במזון בסיסי עקב פגיעה קשה הן בחקלאות והן ביכולות הייבוא. אתגרים אלו חיזקו את התפיסה כי המדינה צריכה להגדיל את הייצור המקומי, בפרט בפרי הדר, ירקות ומוצרים בסיסיים אחרים בהם יש למדינה יתרון. למעשה, רעיון הליבה של תוכנית זו הוא הסתמכות על הייצור המקומי, כאשר הייבוא ישמש כמשקל משלים."
משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף משרדי הבריאות, הכלכלה והתעשייה, הגנת הסביבה והאנרגיה, והמועצה לביטחון לאומי (מל"ל), הציג הבוקר (יום שלישי, 7.1.2025) את תוצאות הביניים של התוכנית הלאומית לביטחון תזונתי. ההצגה, בפורום רב-משרדי ודיון, כללה בכירים, ביניהם: שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר; סגן שר החקלאות וביטחון המזון, משה אבוטבול; מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא; ראש מינהל ביטחון תזונתי במשרד החקלאות, יובל ליפשיץ; שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת; השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן; סגן ראש המל"ל, תא"ל (מיל') יצחק בר; ראש תחום אקלים במל"ל, ויקטור וייס; ראש ענף טכנולוגיות מזון בצה"ל, סא"ל ורד גבאי; וסגן ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל), יוסי שפירא.
במהלך הפגישה, הוצגו תוצאות ביניים של קבוצות העבודה השונות, המהוות חלק מגיבוש התוכנית האסטרטגית הלאומית לביטחון תזונתי. "התוכנית הלאומית לביטחון תזונתי 2050" שואפת להבטיח אספקה סדירה של מזון בריא, מגוון ובר-השגה לכלל אוכלוסיית ישראל, תוך קידום החקלאות המקומית ותעשיות המזון ומערכות מזון בנות קיימא המותאמות לאתגרי האקלים. עקרונות גיבוש התוכנית כוללים תכנון אסטרטגי ארוך טווח, שיתוף פעולה בין-משרדי ושילוב כלל בעלי העניין, לצד קידום צעדים תפעוליים ליצירת השפעה משמעותית לאורך שרשרת מערכת המזון.
במהלך הכנס, נחשפו לראשונה תוצאותיהן של שש קבוצות עבודה, העוסקות בהיבטים שונים של ביטחון תזונתי: קבוצת "סל המזון והרגלי צריכה" בחנה כיצד לעצב סל מזון בריא ובר-קיימא, המבוסס על הנחיות תזונה לאומיות שהמדינה אחראית לספק לאזרחיה. האתגרים המרכזיים שזוהו כוללים אוריינות בריאותית נמוכה והעדפה תרבותית למזון מעובד. כיווני פעולה מתפתחים כוללים גיבוש אסטרטגיה לשינוי מקיף במערכת המזון על בסיס שיקולים בריאותיים וסביבתיים, במטרה לשנות את נורמות צריכת המזון בישראל, לרבות: חינוך לתזונה בריאה ושינוי הרגלי אכילה לפי קבוצות מזון, עם הפחתה ושינוי בתמהיל המזון מהחי והמעובד, ושיתוף פעולה עם תעשיית המזון לקידום מזון בריא יותר.
קבוצת "חקלאות מקומית" התמקדה בחשיבות הייצור החקלאי המקומי והגדלת הפריון החקלאי, לצד התמודדות עם משברים סביבתיים ושינויי אקלים. בין החסמים המרכזיים נמנים אי-הוודאות ארוכת הטווח של החקלאים והתלות בעובדים זרים. כיווני פעולה עתידיים כוללים שמירה על מגוון גידולים וסוגי משקים, הבטחת משאבי סביבה ארוכי טווח, מציאת שטחים להכשרה חקלאית, מעבר לייצור אינטנסיבי יותר, השקעה במחקר ופיתוח חקלאי, יישום טכנולוגיות חדשניות ומכניזציה מתקדמת, ותמיכה בדור חדש של חקלאים. כיווני פעולה מתפתחים כוללים הגדלת הייצור המקומי בהתאם לגידול האוכלוסייה, גיוון ומגוון גידולים וענפים לצד סוגי משקים, יישום ידע וחדשנות לאופטימיזציה של הייצור והגדלת הפריון, והפחתת התלות בעובדים זרים, התמודדות עם שינויי אקלים, ושיפור ודאות הייצור לטווח ארוך על ידי טיפול בשרשרת הערך והתחרותיות.
קבוצת "סחר ושיתוף פעולה בינלאומי" הציגה ניתוח סיכונים של שרשראות אספקה גלובליות והציעה דרכים לייבוא רציף לצד הגנה על הייצור המקומי, וכן התמודדות עם יוקר המחיה. כיווני התפתחות כוללים גם עידוד תחרותיות על ידי הרחבת מקורות הייבוא והגדלת מספר הספקים. התוכנית כוללת גם יוזמות להבטחת זמינות מזון במצבי חירום, כדוגמת תוכנית "אוצר הים", שמטרתה להבטיח את אספקת מוצרים חיוניים גם במצבי שיבושים גלובליים על ידי הפעלת שינוע חלופי להבטחת ייבוא סחורות לכלכלה. קבוצת "תעשיות המזון" בחנה כיצד לחזק את הייצור המקומי של מזון בריא ובר-השגה, תוך שילוב טכנולוגיות חדשניות. האתגרים המרכזיים שזוהו כוללים תלות בחומרי גלם מיובאים, עלויות ייצור גבוהות, וצמיחה נמוכה במספר מפעלי המזון החדשים. הקבוצה הציעה כיווני פעולה הכוללים שינוי תמהיל המוצרים לכיוון אפשרויות בריאות וברות-קיימא יותר, עידוד פיתוח תעשיית הפוד-טק בישראל, ושיפור שרשראות האספקה להפחתת עלויות והגברת יעילות הייצור. הומלץ גם על הקמת צוות עבודה רב-משרדי לגיבוש תוכנית עבודה שתסייע להבטיח המשכיות תפעולית במצבי חירום ותתמוך בתעשיות המזון המקומיות.
קבוצת "מו"פ וחדשנות" עסקה בדרכים לחדשנות טכנולוגית בחקלאות ובתעשייה, בדגש על פיתוח אקוסיסטם מחקרי מתקדם כמענה לאתגרים וסיכונים. כיווני התפתחות כוללים חיזוק הקשר בין מחקר, אקדמיה ותעשייה, לצד עידוד יזמות באגרי-טק, פוד-טק וחקלאות ימית, הקמת מפעלי מזון חדשניים, פיתוח תשתיות מחקר וידע, זיהוי תתי-ענפים עם פערים בפריון, פיתוח כלים לתעדוף תמיכה ממשלתית שתכלל בסל המזון הלאומי, דגש על מעבר ממחקר ופיתוח לייצור, ותמיכה ופיתוח של חקלאות מתקדמת.
קבוצת "אובדן מזון" הציגה נתונים מדאיגים על היקף אובדן המזון בישראל, המגיע ל-37% מהמזון המיוצר, בשווי 23 מיליארד שקל. ההמלצות כוללות פיתוח מנגנוני מדידה והפחתת אובדן מזון לאורך כל שלבי שרשרת האספקה, לצד הגברת המודעות הציבורית לנושא. גיבוש צוות בנושא הצלת מזון בדגש על הסרת חסמים, תיאום וסטנדרטיזציה של נהלים לאיסוף והפצת תרומות מזון.