ירושלים, 17 בפברואר 2026 (TPS-IL) — רשת החשמל של ישראל ורשתות אספקת הדלק שלה היו רוויות בפערים קריטיים כאשר המדינה נכנסה למלחמה באוקטובר 2023, ורבים מהפערים הללו נותרו ללא פתרון גם היום, כך עולה מדוח ממשלתי מקיף שפורסם ביום שלישי.
בשתי חקירות נפרדות אך קשורות של מגזר החשמל של ישראל ותשתיות האנרגיה הרחבות יותר, צייר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן תמונה של מדינה שדחתה שוב ושוב החלטות קשות בנוגע למלאי דלק, חקיקת חירום והשקעות בתשתיות, ואז מצאה את עצמה מתמודדת עם צורך לאלתר כאשר רקטות החלו ליפול.
המלחמה "הדגישה את הסיכון המשמעותי של הכנה מוקדמת בלתי מספקת של מגזר החשמל למצבי חירום", כתב משרד אנגלמן, בשפה שיוחסה באופן שווה לשרשרת האספקה של ישראל לדלק, גז נפט נוזלי וגז טבעי.
מבקר המדינה סוקר באופן קבוע את מוכנותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה.
הביקורות מכסות את התקופה שלפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ועד לאביב 2025. עם זאת, לפני שהמבקר הספיק להשלים את הדוחות, ישראל תקפה את תשתיות הגרעין של איראן ביוני 2025. במהלך 12 ימי לחימה, איראן שיגרה כ-550 טילים בליסטיים ו-1,000 כטב"מים לעבר ישראל. בעוד שרובם יורטו, לפחות 31 טילים פגעו באזורים מיושבים, והרגו 28 ישראלים.
פגיעת טיל אחת פגעה ישירות בבית הזיקוק לנפט בז"ן בחיפה, הגדול בישראל. בז"ן דיווח ב-16 ביוני כי התקיפה הרגה שלושה עובדים ו"פגעה משמעותית" בתחנת הכוח המספקת קיטור וחשמל למתקניה, מה שאילץ השבתה מלאה של כל הפעילות. בז"ן החלה בתיאום עם חברת החשמל לישראל להשבתת החשמל.
הפרשה העלתה שאלות דחופות בנוגע להחלטת ממשלה לסגור את בית הזיקוק באופן קבוע עד 2029 מסיבות של בריאות הציבור. דוח אנגלמן מצא שכאשר התקבלה החלטת הסגירה, הפקידים לא העריכו כראוי את השלכותיה על הביטחון הלאומי. על פי התוכניות הנוכחיות, יבואן מסחרי יחיד יספק כ-80 אחוז מכלל גז הנפט הנוזלי הנצרך בישראל – סיכון ריכוז אספקה מסוכן שהדוח קבע כי מעולם לא טופל כתנאי להמשך הסגירה. בז"ן מספקת כיום 44 אחוז מגז הנפט הנוזלי של המדינה.
"האירועים שהתרחשו במגזר האנרגיה והשפעותיהם ארוכות הטווח מתחילת מלחמת חרבות ברזל" דורשים בחינה מחודשת יסודית של האיזון בין ייצור דלק מקומי לתלות ביבוא, סיכם הדוח.
הבעיות התרחבו הרבה מעבר לבית הזיקוק.
לישראל אין מתקן אחסון גז טבעי תת-קרקעי – פגיעות משמעותית בהתחשב בכך שגז מניע חלק ניכר מייצור החשמל של המדינה. על פי הביקורת, מדינות מתועשות דומות, כולל גרמניה, צרפת ויפן, מחזיקות עתודות גז אסטרטגיות למרות שהן מסתמכות על הדלק פחות מישראל. רשות הגז הטבעי אפילו לא השלימה מסמך מדיניות המפרט את העקרונות לבניית אחסון כזה, ציין המבקר.
במישור החקיקתי, חוק ההגנה האזרחית העיקרי של ישראל – עמוד השדרה המשפטי לניהול חירום בכל המגזרים – נחקק בשנת 1951 ומעולם לא עודכן באופן משמעותי. הצעת חוק לטיפול בסמכויות חירום לדלק הוצעה בשנת 2012 ושוב בשנת 2022; אף אחת מהן לא התקדמה. ללא מסגרת משפטית מודרנית, מנהל מינהל הדלק אינו יכול לכפות באופן חוקי על חברות דלק לעקוב אחר הוראות חירום, בניגוד למגזר הגז הטבעי שבו קיימות סמכויות כאלה.
הדוח המתמקד בחשמל, המסווג בחלקו מטעמי ביטחון, חשף כי רפורמה ממשלתית משנת 2018 שדרשה העברת ניהול דלק דיזל מחברת החשמל לישראל לחברה חדשה בשם נגה, עדיין לא הושלמה נכון לדצמבר 2024 – שש שנים לאחר שהוחלט עליה.
משרדו של אנגלמן גם שיבח את עובדי החזית ששמרו על האורות דולקים במהלך הלחימה. "ארבעה עובדי חברת החשמל נהרגו במהלך המלחמה וכמה אחרים נפצעו" בעת תיקון הרשת תחת אש, ציין הדוח.
המבקר קרא לראש הממשלה ולשרים הביטחון, האוצר, האנרגיה והמשפטים לכנס את הקבינט הביטחוני כדי לפקח על תוכנית תיקון – ודחק שיינקטו פעולות, במילות הדוח, "בהקדם האפשרי".