עדכון חם
משרד החקלאות וביטחון המזון ישקיע כ-47 מיליון שקלים בפיתוח תשתיות חקלאיות בעוטף עזה וביישובי גבול הצפון
משרד החקלאות ישקיע 47 מיליון שקל בתשתיות חקלאיות ליישובי עוטף עזה והגבול הצפוני, כולל קריית שמונה.
משרד החקלאות וביטחון המזון מפרסם נוהל תמיכה להשקעות הון בחקלאות, שמטרתו חיזוק ופיתוח יישובים בסמוך לגבול הלבנון ויישובים בנגב המערבי. במסגרת הנוהל, יוקצו כ-47 מיליון שקלים להשקעות בתשתיות חקלאיות: תשתיות מים, בעלות חשיבות מיוחדת לאור הבצורת הפוקדת את ישראל, וכן דרכים חקלאיות. בנוסף, הנוהל כולל לראשונה השקעה בתשתיות המשמשות לפעילויות חינוכיות או למחקר ופיתוח בחקלאות מתקדמת. המטרה היא לחזק את ההתיישבות החקלאית ולתמוך בצמיחה הכלכלית באזורים אלו, אשר יסייעו להבטחת ביטחון המזון הלאומי.
ביישובים הצפוניים, התמיכה נובעת מהחלטת הממשלה על קידום מענה ליישובים הסמוכים לגדר הגבול הצפוני, בטווח של 2 ק"מ מהגבול הצפוני, ובמסגרת זו יוקצו 36.5 מיליון שקלים. בתחילה, ההחלטה כללה רק יישובים כפריים, אך היא הורחבה בזכות יוזמת שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, כך שגם היישובים העירוניים קריית שמונה, שלומי ומטולה, הסמוכים לגבול, ייכללו במסלול הסיוע. ביישובים בנגב המערבי שבדרום, התמיכה מבוססת על החלטת הממשלה על שיקום ופיתוח יישובים לשנים 2025-2029, ויוקצו במסגרתה 10 מיליון שקלים.
אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון: "באמצעות השקעה בתשתיות חקלאיות, אנו שואפים לחזק את היישובים בגבול הצפוני ובנגב המערבי ולהבטיח את המשך צמיחתם ופיתוחם הכלכלי. לאחר הנזקים שספגה החקלאות הישראלית לאורך המלחמה, חיזוקה הוא חיזוק ההתיישבות ומעמדה לאורך הגבולות, והוא מהווה צעד חיוני בהבטחת חוסנה של מערכת החקלאות וביטחון המזון של ישראל".
תמיכה זו מיועדת לחקלאים דרך הרשויות המקומיות, על מנת ליצור תמיכה אזורית משמעותית בתשתיות חקלאיות שישמשו כמנוע צמיחה וחיזוק ליישובים הסמוכים לגדר (0-2 ק"מ). מדובר בנוהל מהיר שפותח על ידי המשרד לראשונה כשיטת תמיכה מודרנית ומהירה לפעולה דרך הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות אינן נדרשות להגיש בקשה להכרה, שכן החלטת הממשלה כבר קבעה אילו רשויות זכאיות. כל הנדרש מהרשויות הוא להגיש את הפרויקטים לתמיכה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2026.
התמיכה צפויה לסייע ליישובים ולרשויות מקומיות בצפון ובנגב המערבי בהקמה ושדרוג של תשתיות חקלאיות מרכזיות. בפרט, מתמקדים בפיתוח ושדרוג תשתיות מים כגון קווי הולכה ראשיים, מאגרי מים ומשאבות. השקעות בתשתיות מים בעלות חשיבות מיוחדת לאור הבצורת הפוקדת את ישראל. הנוהל תומך גם בהקמה ושיקום של דרכים חקלאיות לשיפור הגישה לאזורים, וכן, לראשונה, בהקמת תשתיות חקלאיות אזוריות או קהילתיות המשמשות לפעילויות חינוכיות ולמחקר ופיתוח בחקלאות מתקדמת, כגון השקעות במבנים, תשתיות טכנולוגיות וציוד נלווה. המשרד רואה בכך חיזוק משמעותי של פעילויות חינוכיות ומחקריות אשר יעודדו פיתוח ידע וחדשנות בחקלאות.
