ראש הממשלה בנימין נתניהו, הערב:
"אזרחי ישראל, אחי ואחיותיי, ניצחון מוחלט נשען על שלושה דברים: השבת כל בני הערובה שלנו, פירוק הנשק של חמאס, ופירוז עזה. רק כך נוכל להבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על מדינת ישראל.
אתמול השלמנו את המשימה המקודשת של השבת כל בני הערובה שלנו. עכשיו שמעתי, לא אחד או שניים, שאומרים באינסוף התרגשות: 'זה לא ייאמן שהחזרנו את רן גוזלי הביתה'. זה אכן ייאמן. האמנתי. האמנתי שנחזיר את כולם. האמנתי בכך גם כאשר בתחילת המלחמה, בכיר מאוד במערכת הביטחון אמר: 'צריך להתרגל לעובדה שאולי לא נראה אפילו בן ערובה אחד חוזר לישראל'. האמנתי בכך גם כאשר אמרו לי: 'ראש הממשלה, אתה חייב לעצור את המלחמה. אתה חייב לצאת מעזה. כן, אתה חייב להיענות לדרישות חמאס, כי אחרת פשוט לא נראה את בני הערובה כאן'. אבל אני האמנתי אחרת.
האמנתי שבאמצעות שילוב של לחץ צבאי ודיפלומטי, נוכל, ונעשה, ונחזיר את כל בני הערובה שלנו הביתה. כי מה שחשוב במלחמה, יותר מכל דבר אחר, זה להתעלם מרעשי הרקע, לעמוד בקור רוח מול לחצים מבית ומחוץ, להבין מה צריך לעשות, ולשאוף בכל כוחנו לעשות זאת, להשיג את המטרה.
במהלך השנתיים האחרונות, אשתי ואני נפגשנו עשרות פעמים עם משפחות החטופים. אלו היו פגישות שוברות לב. משפחה באה אליך ומראה לך תמונה של בן, או בעל, או בת, או אח. הם אומרים לי: 'ראש הממשלה, תבטיח לי, תשבע לי, שתחזיר אותו או אותה'. אני מסתכל להם בעיניים ואומר: 'אני מבטיח'. 'תשבע!' 'אני נשבע. אני נשבע שאני אחזיר אותו או אותה אליכם'. וזה מה שעשינו.
הודות להחלטות הנבונות שקיבלנו, הודות ללוחמינו ומפקדינו הגיבורים, בכוחות הסדיר, בשירות הקבע, ובמילואים, הודות לקורבנם של הנופלים, הודות לחוסן המנטלי של הפצועים בגוף ובנפש, הודות לכל אלה, עשינו זאת. השלמנו את המשימה.
אתמול החזרנו הביתה את הגיבור, לוחם הימ"מ רן גוזלי. רן היה הראשון לרוץ, ורני היה האחרון לחזור. למרות שנפצע בכתפו, הוא זינק לתוך סערת האש במערב הנגב. הוא נפצע במהלך הלחימה, אך המשיך להילחם. הוא הציל חיים רבים. הוא הרג 14 מחבלים, נלחם עד הכדור האחרון, נלחם עד שהאש של המחבלים הכריעה אותו, אך לא הכריעה את רוחו. דורות רבים ישאבו השראה מרן גוזלי, גיבור ישראל, ומכל גיבורינו האחרים, אשר גבורתם נגלתה במלוא תפארתה במלחמת הגאולה. זוהי דור הגבורה. זוהי דור הניצחון.
אני מודה לעמיתיי בממשלה על הגיבוי והתמיכה, ביניהם השר לשעבר רון דרמר, על תרומתו החשובה להשבת בני הערובה, תרומתו החשובה מול שקרים והשמצות על נטישת חטופים. אני מודה למתאם החטופים והנעדרים גל הירש, שגם הוא עשה עבודה נפלאה מול השמצות ועלבונות. פשוט בקור רוח, בשיניים חשוקות, המשיך לעבוד. אני מודה ללוחמינו בצה"ל, בשב"כ ובמשטרת ישראל. לנשיא טראמפ וצוותו, וגם לכם, אזרחי ישראל, על העמידה האיתנה לאורך כל המערכה.
כעת אנו מתמקדים בהשלמת שתי המשימות הנותרות: פירוק הנשק של חמאס ופירוז עזה מנשק וממנהרות. כפי שסיכמתי עם הנשיא טראמפ – שמעתם זאת פעמים רבות, גם ממנו וגם ממני – יש רק שתי אפשרויות: זה ייעשה או בדרך הקלה או בדרך הקשה. אבל בכל מקרה, זה יקרה!
אני שומע גם כעת את ההצהרות שנאפשר את שיקום עזה לפני פירוז. זה לא יקרה. אני שומע שנביא חיילים טורקים וחיילים קטארים לעזה. גם זה לא יקרה. אני שומע שאאפשר הקמת מדינה פלסטינית בעזה. זה לא קרה, וזה לא יקרה.
אני חושב שכולם יודעים שמי שעצר את הקמתה של מדינה פלסטינית, זה אני, יחד עם עמיתיי בממשלות שבראשן עמדתי. היום ומחר, לא נאפשר זאת. ישראל תשמור על השליטה הביטחונית בכל השטח, מן הירדן עד הים, וזה נכון גם לגבי רצועת עזה.
אני רוצה לומר לכם, אזרחי ישראל, במלחמת הגאולה, השגנו הישגים גדולים יחד. פגענו קשות באיראן, פגענו קשות בשלוחיה של איראן לטרור. כעת, אמנם, ציר איראן מנסה להתאושש, אך לא נאפשר לו לעשות זאת. אם איראן תעשה את הטעות החמורה ותתקוף את ישראל, נגיב בכוח שאיראן עוד לא ראתה.
ואני רוצה לומר לכם עוד דבר: אתמול השתתפתי בכנס הבינלאומי השני למאבק באנטישמיות, כנס חשוב מאוד שיזם השר עמיחי שיקלי. זהו כנס חשוב במיוחד על רקע גל האנטישמיות האלים ששוטף מדינות רבות.
אמרתי שם: יש לנו הזדמנות לראות את המהפך העצום שהבאנו בחיי עמנו. כי לאחר שאיבדנו את עצמאותנו, ואיבדנו את ארצנו, התפזרנו לכל עבר. היינו חסרי אונים, היינו חסרי הגנה, לא יכולנו להגן על עצמנו ואפילו לא להתלונן. לא רק להחזיק נשק, אלא להתלונן על ההתקפות הללו. כי היה בנו, במדינות הללו בגלותנו, שילוב קטלני של שני דברים: היהודים היו בולטים ובאותה עת היו חלשים. כשאתה בולט וחזק, אתה מזמין תכונה אנושית קשה: קנאה. יש קנאה בין בני אדם, ויש גם קנאה בין עמים. בגלל הקנאה הזו, סבלנו עלבונות, השמצות שליוו אותנו לאורך הדורות. במה לא האשימו אותנו? שאנו מרעילים בארות, שאנו שוחטים ילדים קטנים כדי לקחת את דמם לאפות מצות לפסח, שאנו נושאי מחלות. מדינה אחר מדינה, אותן השמצות. השמצות אלו לוו תמיד בהתקפות אלימות, פגיעות קשות, רציחות, גירושים, ולבסוף רציחות המוניות, ששיאן, כמובן, היה השואה.
עכשיו, הנה ההבדל: היום אנו עדיין רואים את ההשמצות. אותו דבר, מה שאמרו על היהודים, אומרים היום על מדינת היהודים. 'אנחנו רוצחי ילדים, ג'נוסייד, הרעבה'. אבל היום יש לנו מדינה, יש לנו צבא, יש לנו בחורים ובחורות נפלאים. כשהם תוקפים אותנו, אנו נלחמים חזרה. האם הם משמיצים אותנו? כן. אבל כשהם באים לשחוט אותנו, אנו נלחמים בחזרה בעוז, ואנו מנצחים. היום אנו בולטים, אך היום אנו גם חזקים, ונמשיך לנצח.
אתמול, אחי ואחיותיי, סגרנו מעגל יחד. מכאן אנו ממשיכים קדימה בכוח, נחישות ואמונה, ממשיכים קדימה כדי להבטיח, בעזרת השם, את עתידה וביטחונה של מדינת ישראל לדורות הבאים.
גל, אתה כאן מלווה אותנו. אני רוצה להודות לך בשם עם ישראל. תודה על כל מה שעשית ועל כל מה שאתה עושה. אתה לא יודע, גל גם הביא אנשים, הוא עזר לא רק להביא את החטופים מעזה, הוא הביא ישראלים מירדן, מסוריה, מעיראק, מלבנון – ולאחרונה – גם מוונצואלה.
נושאים קשורים
