בג"ץ עוצר חקירות מבקר המדינה על טבח 7 באוקטובר

מאת פשע בנסון • 31 בדצמבר 2025

ירושלים, 31 בדצמבר 2025 (TPS-IL) — בית המשפט העליון של ישראל הורה ביום רביעי למבקר המדינה מתניהו אנגלמן להשעות היבטים מרכזיים בחקירתו בנוגע למתקפות ה-7 באוקטובר 2023, בהובלת חמאס, מה שמסמל נסיגה משפטית דרמטית במאמצים להטיל אחריות על פקידים ציבוריים באחד הימים הקטלניים ביותר בהיסטוריה הישראלית המודרנית.

העתירה קבעה צו ביניים וצו מותנה, האוסרים על אנגלמן לזמן פקידים, לאסוף מסמכים או לפרסם דוחות הקשורים לחקירתו. השופטים דרשו ממנו גם לנמק מדוע חקירתו מכסה תחומי מדיניות ואסטרטגיה, שלטענת העותרים חורגים מסמכותו. ההחלטה ניתנה יומיים לאחר שבית המשפט העליון שמע עתירות של התנועה למען איכות השלטון בישראל ומשרד הביטחון, המייצג חיילים וקצינים.

מבקר המדינה סוקר באופן קבוע את מוכנותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה.

דוחות קודמים הקשורים למלחמה עסקו בבעיות כגון כשלים בהגנה על תשתיות קריטיות מפני איומי טילים, מחסור בתמיכה אקדמית לסטודנטים שנקראו לשירות מילואים, וניהול תקציב המלחמה, בין היתר.

“פעולות מבקר המדינה חורגות מסמכותו”, אמר עו”ד תומר נאור מהתנועה למען איכות השלטון. “אירוע בעל היקף יוצא דופן כמו ה-7 באוקטובר דורש חקירה מלאה ועצמאית של ועדת חקירה ממלכתית. הדרך היחידה המתאימה היא ועדת חקירה בעלת סמכויות חקירה מלאות.”

משרדו של אנגלמן השיק את הסקירה הרחבה שלו ב-7 בינואר 2024, פחות מארבעה חודשים לאחר שסייר בקהילות לאורך גבול עזה ונפגש עם מפונים שנעקרו מבתיהם בעקבות המתקפות. הוא תכנן לבחון כ-50 נושאים, תוך שימוש בכ-200 מפקחי חשבונות, והתכוון להטיל אחריות על מנהיגים פוליטיים, צבאיים ואזרחיים על כשלים במוכנות ובתגובה.

בתחילה, צו בית משפט חסם את פרסום הדוחות והביקורות בנושאים הרגישים ביותר, ועצר את העבודה למשך כ-15 חודשים. צוות אנגלמן חידש את הביקורות הללו באפריל 2025 לאחר שהגיע להבנות עם צבא ההגנה לישראל (צה"ל) ושירות הביטחון הכללי (שב"כ). בית המשפט העליון מקפיא כעת למעשה את החקירה בנושאים ליבה, כולל הגנת יישובי הדרום, מודיעין וקבלת החלטות פוליטית לפני ובמהלך המתקפות, דיפלומטיה ממשלתית, צעדים כלכליים הקשורים לחמאס, ומתקפת פסטיבל המוזיקה נובה.

העותרים הזהירו כי מתן אפשרות למבקר המדינה לחקור נושאים כאלה עלול לפגוע בחקירות עתידיות ולפגוע בזכויות הליך הוגן. גם פרקליטות המדינה הביעה דאגה מכך שסקירת אנגלמן מסכנת שיבוש ראיות והפרת אמצעי זהירות פרוצדורליים המיועדים לחקירה ממלכתית רשמית.

עורכי דינו של אנגלמן טענו כי החוק מעניק למבקר המדינה סמכות רחבה לבקר את כל הגופים הציבוריים, כולל הממשלה ומערכת הביטחון. הם הדגישו כי סקירת המשרד אינה מהווה תחליף לוועדה ממלכתית, אלא מטפלת בפער אחריות בזמן שהמערכת הפוליטית מעכבת פעולה רחבה יותר. “חסימת ביקורות אלו תשאיר כשלים קריטיים ללא בחינה ותמנע מהציבור ביקורת בזמן”, טען צוות אנגלמן בבית המשפט.

החלטת בית המשפט העליון מעבירה את הנטל לאנגלמן להסביר מדוע הוא מאמין שלמשרדו יש סמכות לבחון ענייני ביטחון לאומי, אסטרטגיה ואחריות אישית. לאנגלמן יש עד ה-1 בפברואר להגיב. משרד מבקר המדינה טרם פרסם תגובה להחלטת בית המשפט העליון.

משפחות שנפגעו ממתקפות ה-7 באוקטובר בירכו על ההחלטה. נציג "מועצת אוקטובר" אמר: “ה-7 באוקטובר הוא הכישלון החמור ביותר בתולדות ישראל ולא ניתן לחקור אותו באמצעות סקירה מנהלית מוגבלת החסרה סמכויות ועצמאות מלאות.”

ההחלטה מגיעה על רקע דיון פוליטי רחב יותר, כאשר הממשלה מקדמת הקמת ועדת חקירה פוליטית.

הקואליציה השלטת בישראל מקדמת חקיקה בכנסת להקמת חקירה פוליטית שתבחן את הכשלים שהובילו למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד לקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית רשמית, וכינה אותה “מוטה פוליטית”. ועדות כאלה, בראשות שופטי בית המשפט העליון בכירים, יכולות לזמן עדים, לאסוף ראיות ולהגיש המלצות, אם כי הממשלה אינה מחויבת לפעול לפיהן.

צה"ל פרסם סדרת תחקירים פנימיים מפורטים הבוחנים כיצד כ-5,000 מחבלים מחמאס והג'יהאד האסלאמי הצליחו לפרוץ ליישובים ישראליים ולהשתלט על עמדות צבאיות. הדוחות חושפים כי שרשרת הפיקוד של הצבא קרסה בתוך הכאוס כאשר החיילים מצאו עצמם במספרים נחותים באופן משמעותי. חוקרים הגיעו למסקנה כי צה"ל טעה בהערכת כוונות חמאס ופירש באופן שגוי התראות מודיעיניות בימים שקדמו ל-7 באוקטובר, בעוד שעיקר תשומת הלב של הצבא נותרה מופנית לאיומים פוטנציאליים מצד איראן ומקרובתה חיזבאללה בלבנון.

תחקירים של צה"ל עוסקים רק בנושאי מבצעים, מודיעין ופיקוד – לא בהחלטות שהתקבלו על ידי הדרג המדיני.

הוועדה האחרונה של ישראל, שחקרה אסון בהילולת הר מירון בו נהרגו 45 בני אדם, הטילה אחריות אישית על נתניהו בשנת 2024.

כ-1,200 בני אדם נהרגו, ו-252 ישראלים וזרים נלקחו בשבי על ידי חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל. גופתו של רב-סמל במשטרה, רן גבילי, נותרה בעזה.