כחלק מקורסי הנגדים של חיל הגנת הגבולות, מפקדי כיתות עתידיים מצטרפים לקציני הסיום – שנמצאים גם הם בשלבים האחרונים של הכשרתם. יחד, הם עוברים את הסק"ם – סדרת קרב משולבת.
מדובר בשבועיים עמוסים באימונים, מבחנים ותרגילים על כל החומר שנלמד במהלך הקורס, תחת הגדודים – ובמקרה שלנו, "ברדלס" ו"קרקל". בסיום, הם מבצעים תרגיל מסכם בו כל האלמנטים שנלמדו באים לידי ביטוי יחד.
בתרגיל זה, קציני הסיום משמשים כמפקדי פלוגות, ומתאמני קורס הנגדים משמשים כמפקדים. "זו הפעם הראשונה שהם פועלים כמפקדים לכל דבר", מדגיש מפקד פלוגת הקורס, רס"ן ס'. "זהו התרגיל המרכזי לשתי ההכשרות, בו הם מתאמנים בשטח פתוח ובשטח בנוי, אף תחת אש חיה".
הלוחמים והלוחמות נתקלו במגוון יכולות, חלקן מוכרות וחלקן חדשות. המסר העיקרי מהסק"ם הוא הפרספקטיבה ממנה הם ניגשים למצב: כמפקדים, עליהם להבין את המשימות לעומק, להיות מודעים לכל השלכותיהן, להוביל חיילים מאחוריהם, ולקבל החלטות בשטח – קשות ככל שיהיו.
"תרגלנו לחימה בפרדסים, בתוך יישובים, ובצמוד לאוכלוסייה אזרחית, כיבוש מוצבים, ומעבר משטח פתוח לשטח בנוי", מתאר מפקד הפלוגה. "שמנו דגש על שיתוף פעולה עם כוחות נוספים, כמו צוות טנק שהשתתף בתרגיל".
שיא האירוע, כאמור, הגיע בסיום – עם תרגיל יום ולילה שסיכם את שתי ההכשרות: "הלוחמים קיבלו מודיעין על מחבלים בכפר באזור, שדומה ל'עזה הקטנה'. הם חולקו לצוותים, כשכל אחד אחראי על אזור אחר שעליו היה להגן. לאחר מכן, ביצעו נוהל קרב שיטתי, דיווחו לנו על איומים, והמשיכו לסייר – כל הלילה. התרגיל כלל שלושה שלבים: כיבוש, הגנה ופשיטה".
בשלב הראשון, החיילים נדרשו להשתלט על גזרה קריטית מהמחבלים. במסגרת תמרון ההגנה, חילקו את הכוח לשניים, תרגלו מאמצי שליטה והחזקת הכפר – כלומר, מצב תגובה וכוננות. בצד השני: סיורים סביב הכפר, וטיהורו הסופי.
בשלב השלישי והאחרון, הפשיטה, הכוחות קיבלו מטרות לתקיפה מחוץ לכפר ומסביבו, עליהן היו צריכים להשתלט. בשלב זה נבחנו גם יכולותיהם לעבור במהירות ממצב הגנתי למצב התקפי.
בסיום תרגיל הלילה, הם יצאו מ'עזה הקטנה', אך הסיכום טרם הסתיים. "שם, בשטח המדברי של צאלים, שמתנו דגש רב על דימוי האויב, תוך שימוש באמצעים שדימו את התרחיש האמיתי – בין אם במתקנים השונים, ובין אם בדיוק ובפירוט של התרחישים", משתף סמל ד', שסיים לאחרונה את קורס הנגדים ב"ברדלס".
גם כאן, התרחיש כלל מחבלים בורחים שמתבצרים בכפר בגזרה. "תפקידם היה לכבוש את המקום ולטהרו", מתאר רס"ן ס', אך הפעם, זה היה מורכב יותר: "המתאמנים בקושי ידעו לאן הם הולכים ולא קיבלו הרבה מידע מוקדם. כשהגיעו, הקימו תצפיות והחלו חיפושים וסיורים".
הפעם, תפקיד צוותי הטנקים היה לספק סיוע באש לכוחות ולסייע להם להתקדם בצירים. "המתאמנים ניהלו את התקשורת בעצמם, תוך הכוונתם לפי צרכיהם המבצעיים. כך, שיפרו גם את יכולתם לעבוד בשיתוף פעולה עם כוחות נוספים לצד, לא רק חי"ר".
"עם סיוע האש של הטנקים, הצלחנו לכבוש במהירות את המטרה הראשונה. וחולקו לצוותים, כיסינו אחד את השני – מה שאפשר לנו להחזיק יותר מטרות", הוא נזכר. כך המשיכו לשלבים הבאים. "היה רגע אחד שדרש תיאום מדויק מאיתנו. הצוות הסמוך סיים את סיוע האש שלו, ואנחנו היינו צריכים מיד לנוע, לתפוס עמדות ולכסות אותם – כדי שיוכלו להתחבר אלינו. אלו היו שניות קריטיות של תיאום גבוה".
"נכנסתי לתרגיל הזה קצת לחוץ", מודה הנגד הטרי. "זו הייתה הפעם הראשונה שפיקדתי על חיילים, והדיוק בשתי היממות הללו באמת גרם לי להרגיש שאני נמצא באירוע אמיתי. המתקן נראה ריאליסטי, והעובדה שנלחמנו יחד עם טנקים, תחת אש חיה, ובשטח המדויק – הפכה את החוויה למאתגרת מאוד. עם זאת, מהר מאוד צברתי ביטחון, הרגשתי 'בזון', ועכשיו אני מוכן לקבל את החיילים שלי".