ירושלים, 27 בינואר 2026 (TPS-IL) – בעוד העולם מציין את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, דוח חדש שפורסם ביום שלישי מזהיר כי דגש עולמי הולך וגובר על סיפוריהם של לא-יהודים שהצילו יהודים במהלך השואה, על אף ערכו המוסרי, מסתכן בטשטוש המציאות ההיסטורית של אנטישמיות נרחבת, שיתוף פעולה ורצח המוני, בזמן של שנאה מתחדשת.
הדוח השנתי "למען מטרה צודקת", שפורסם על ידי המרכז לחקר יהדות אירופה בת זמננו באוניברסיטת תל אביב, בוחן מגמות בהנצחת השואה, שימור מורשת יהודית ומאבק באנטישמיות ברחבי העולם. המחקר, בן 104 עמודים, זיהה את מה שהוא מתאר כהתפתחות הבולטת ביותר בהנצחת השואה בשני העשורים האחרונים: עלייה חדה במספר המוזיאונים והתערוכות המתמקדות ב"חסידי אומות העולם".
"חסידי אומות העולם" הוא תואר רשמי של יד ושם, רשות הזיכרון לשואה של ישראל, המכבד לא-יהודים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים במהלך השואה. כדי לעמוד בקריטריונים, על הפרט לסייע באופן פעיל ליהודים להימלט מרדיפות, גירוש או רצח, לעשות זאת בסיכון אישי, לא לקבל תמורה כספית, ופעולותיו יאומתו באמצעות עדויות ניצולים או תיעוד אמין. אלו שזכו להכרה מקבלים מדליה ותעודה, ושמותיהם חקוקים על "קיר הכבוד" ביד ושם.
עד כה, יותר מ-28,000 אנשים מלמעלה מ-50 מדינות זכו לכבוד זה.
ד"ר קרל יונקר – שכתב את המאמר המרכזי בדוח והוא מנהל הפרויקט במרכז – אמר ל"שירות העיתונות של ישראל" על מגמה מטרידה של העדפת נרטיבים מעוררי השראה מוסרית על פני התמודדות עם אכזריות ההיסטוריה. המעבר להדגשת גיבורים הואץ בשנה האחרונה, כאשר מוסדות ברחבי אירופה, צפון אמריקה, אסיה והמזרח התיכון מדגישים יותר ויותר מעשים אישיים של אומץ מוסרי, ולא את מערכות הדיכוי והרצח ההמוני הרחבות יותר.
"כל מוזיאון, תערוכה או חומר חינוכי על חסידי אומות העולם צריך להדגיש ולהבהיר שהגבורה והמידות הטובות של אנשים אלו היו החריג ולא הכלל", אמר ל-TPS-IL. "הוא חייב גם להדגיש את העובדה שהשואה היא בעיקר סיפור על אכזריות ופשיעה אנושית, לא סיפור של גבורה ומידות טובות."
דוגמאות שצוינו כוללות את יפן, שם שני המוזיאונים העיקריים לזכר השואה במדינה מתמקדים בצ'יאונה סוגיהרה, הדיפלומט שהנפיק אשרות שהצילו מאות יהודים; לטביה, שם מוזיאון השואה הראשי מתמקד במציל יאניס ליפקי; וצ'כיה, שם נפתח "מוזיאון הניצולים" במאי 2025 באתר המפעל של אוסקר שינדלר, המשלב תערוכה על שינדלר עם עדויות ניצולים.
מקרים נוספים כוללים תערוכות בטנסי המכבדות את שבה"צ האמריקאי רודי אדמונדס, תערוכה בשנגחאי על הדיפלומט הסיני פנג שאן הו, ומוזיאון בית משוחזר בבולגריה המוקדש לדימיטר פשב, שסייע למנוע את גירושם של 48,000 יהודים בשנת 1943.
בעוד שהדוח מברך על תשומת הלב המופנית למצילים, הוא מזהיר שוב ושוב כי נרטיב זה נושא סיכונים חינוכיים ומוסריים אם יוצג ללא הקשר היסטורי מספק.
"הזרקור המופנה לחסידי אומות העולם מבורך – כשיעור באנושיות, בהומניזם, וביכולתם של יחידים למרוד בעריצות ולעשות טוב", אמרה פרופ' אוריה שביט, ראש המרכז. "אך חשוב שהסיפור של חסידי אומות העולם ילמד בהקשר, ולא כטשטוש של העבר. מצילים יהודים היו החריג הנדיר ביותר במהלך השואה."
יונקר אמר ל-TPS-IL כי המגמה הפכה ברורה לראשונה במהלך מחקרו על האופן שבו יפן זוכרת את השואה דרך דמותו של סוגיהרה. "ביודעי על המוזיאונים והתערוכות המיוחדות בצ'כיה, באיחוד האמירויות ובלטביה, ומחקר נוסף בארה"ב ובולגריה, זוהתה מגמה," אמר ל-TPS-IL. איחוד האמירויות הפכה למדינה הערבית הראשונה שהחלה להכניס חינוך לשואה לתכנית הלימודים שלה בשנת 2023.
המלצות המדיניות של הדוח משקפות חששות אלו, וקוראות למערכת החינוך בישראל לדרוש שכל כיתה תלמד את סיפורו של חסיד אומות עולם אחד לקראת יום הזיכרון לשואה, אך רק במסגרת רחבה יותר שתעדיף לימוד ההיסטוריה של האנטישמיות, הנאציזם והרצח ההמוני.
מאמר מרכזי נוסף בדוח מנתח את החלטתה האחרונה של צרפת לקבוע את ה-12 ביולי כיום לאומי לציון זיכויו של קפטן אלפרד דרייפוס בשנת 1906. בעוד שהנשיא הצרפתי עמנואל מקרון שיבח את המהלך כ"ניצחון של צדק ואמת נגד שנאה ואנטישמיות", הדוח טוען שהפרשה נותרה שנויה במחלוקת עמוקה וממשיכה לשקף ויכוחים בלתי פתורים על הזהות הצרפתית.
"עבור צרפת, פרשת דרייפוס שימשה כדרמה שדרכה המדינה יכולה לבחון את אידיאלים של צדק, שוויון ואזרחות, ואת המרחק בין אידיאלים אלו למציאות", אמר יונקר ל-TPS-IL, והוסיף כי התמודדות מחודשת עם הפרשה משקפת חרדה עכשווית מפני אנטישמיות.
ה-27 בינואר, יום השנה לשחרור מחנה הריכוז הנאצי אושוויץ-בירקנאו על ידי חיילים סובייטים בשנת 1945, הוגדר כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה על ידי האומות המאוחדות. שישה מיליון יהודים באירופה ובצפון אפריקה נרצחו באופן שיטתי על ידי גרמניה הנאצית ושיתופי הפעולה שלה במהלך מלחמת העולם השנייה.