הפסקנו לשיר והתחלנו לדבר יותר מדי.

בפינה נסתרת באוהל מרוקאי משוחזר, חיכתה לנו להקה מקומית עם מקצבים מסורתיים וריח של תה נענע טרי. לרגע, הרגשנו כאילו העבר וההווה שרים בהרמוניה. "הפסקנו לשיר והתחלנו לדבר יותר מדי", אמר מישהו – ובאותו הרגע, התברר כמה השיר חיוני: ככלי לחבר לבבות, כגשר בין דורות.

יחד עם ראש העיר, מר מוטי בן דוד, האזנו למסע של כתבי יד קדושים שנשאו באהבה ויראה ממרוקו לישראל.

את הסיור הוביל בצלאל דהאן, מייסד ומנהל המוזיאון, שאהבתו להחייאת המורשת היהודית-מרוקאית ניכרת בכל פרט. הברק בעיניו כשהוא תיאר כל חפץ ומנגינה הזכיר לנו שהעבר אינו רק לשמירה – אלא להאיר את דרכנו קדימה.

במהלך הביקור, בחנו יוזמות עתידיות לשיתוף פעולה בין קהילות בישראל וברחבי האזור – במטרה לארוג קשרים, הפעם לא רק דרך פוליטיקה, אלא דרך שפת התרבות, הזהות והשורשים המשותפים.