בירת אפריקה פועמת באנרגיה — ובליבה רצון ברור אחד: להתחבר עם ישראל. לא רק דרך דיפלומטיה — אלא דרך הלב, המוח והפעולה. בכל פגישה שמענו את אותו המסר העוצמתי: “אנחנו רוצים ללמוד מכם ולצמוח יחד”.
אז מה היה שם?
- חינוך – פגישות עם בכירים במשרד החינוך האתיופי, להוטים לפתח שיתופי פעולה עמוקים עם ישראל, כולל הכשרה מקצועית, תוכניות אקדמיות, חינוך לאקלים ורפואה.
- תעסוקה ונוער – חזון משותף לבניית דור מיומן באמצעות הכשרה, מומחיות ישראלית, ואולי אף שילוב בשוק העבודה הישראלי.
- נשים וחברה – תוכניות למנהיגות נשית, ריפוי טראומה, שיתופי פעולה עם הרשות לקידום מעמד האישה בישראל, ומומחים בתחומי הפיננסים והטלמרקטינג.
- חדשנות וטכנולוגיה – פיתוח מרכזי חדשנות, משלחות מחקר, מרצים ישראלים – וניצוץ של בינה מלאכותית בכל שיחה.
- תרבות – פסטיבלים קולינריים, הכשרה באמנות, תיאטרון וקולנוע – עם רצון עז לחבר לבבות דרך יצירתיות.
- סביבה וקיימות – אתיופיה נקייה ומודעת עם קמפיינים שאפתניים שמטרתם להגיע ל-50 מיליון איש (!) באמצעות מדיה חברתית.
אבל מעל הכל, מה שבאמת חווינו — היה חיבור אנושי עמוק.
מנהל מכון הטכנולוגיה שמחפש את קרוביו של המייסד הישראלי. השר שחולם לבקר בירושלים. והמבט בעיניים שאומר פשוט: “אנחנו ביחד”.
זו לא הייתה רק ביקור — זו הייתה תזכורת לכמה עוצמתי זה לראות את המדינה שלך דרך עיניו של מישהו אחר, ולזכור כמה לישראל יש להציע. ויותר מזה — כמה היא עדיין מעוררת השראה.
לפני ואחרי הכל — שום דבר מזה לא היה קורה ללא השגרירות המדהימה שלנו באתיופיה. תודות עמוקות למר אברהם נגוזה, שגריר ישראל, וסגנו תומר בר-לב — על מסירותם, מקצועיותם ותמיכתם האינסופית.
