מאת פסק בנסון • 14 ביוני 2026
ירושלים, 14 ביוני 2026 (TPS-IL) — ארבעה גברים הועמדו לדין ביום ראשון בגין חלקם לכאורה במהומות אלימות מחוץ לביתו של שופט בית המשפט העליון, נועם סוהלברג, מוקדם יותר החודש.
הנאשמים, כולם תושבי בית שמש, במרכז ישראל, מואשמים שהצטרפו להמון של יותר מ-100 קיצונים אורתודוקסים (חרדים) שהתאספו ב-3 ביוני במחאה נגד מדיניות גיוס לצה"ל והמשיכו לתקוף את רכושו של השופט. התביעה מסרה כי החשודים הואשמו בהתפרעות, בעוד ששניים הואשמו גם בהסגת גבול, לאחר שלטענתם נכנסו לאזור המוסך של הבית.
על פי כתב האישום שהוגש בבית משפט השלום בירושלים, הקבוצה הוסעה למקום מאלון שבות, דרומית לירושלים, בשני אוטובוסים ומיניבוס שאורגנו על ידי מארגן לא ידוע, לאחר שפורסמו בבני ברק מודעות הקוראות למחאה. עם הגעתם, עשרות התרכזו בבית, צעקו והקיפו את הבית בזמן שמשפחת סוהלברג ננעלה בפנים.
הפורעים ניפצו חלונות, פגעו ברכב השייך לאשת השופט, יידו אבנים וחסמו כבישי גישה. הם גם ניסו לפרוץ לבית וחילקו עלונים הנושאים את דמותו של השופט וססמאות המאשימות אותו ב"רדיפת היהדות החרדית". דווח כי דגלי כחול-לבן שהושחתו בצלב קרס נזרקו גם הם לרחוב.
כתב האישום ממשיך וקובע כי שכן אחד שיצא החוצה בניסיון לעצור את האלימות הוכה וכיפתו הוסרה בכוח. תושבים אחרים, שחששו מאירוע ביטחוני, נסוגו למרחבים מוגנים.
התביעה מסרה כי כאשר הגיעה המשטרה, הפורעים רצו לעבר ניידת המשטרה תוך שהם צועקים "נאצים" ו"נעדיף למות מלהתגייס", מה שאילץ את השוטרים לסגת לפני שהגיעו תגבורות.
הרשויות טרם קבעו מי תיאם את הסעת המפגינים.
עורך הדין אריאל אילוז מפרקליטות מחוז ירושלים תיאר את האירועים כ"אירוע חמור, חריג וחסר תקדים שבו התרחשו מהומות אלימות מחוץ לביתו של שופט, כולל פגיעה ברכוש, על רקע פסקי הדין שנתן".
הקואליציה השלטת נקלעה למתיחות בשל כישלונה להעביר חקיקה שתטפל בפטורים מגיוס עבור בחורי ישיבות חרדים.
כ-80,000 גברים חרדים כשירים לשירות צבאי לא גויסו. מנהיגי קואליציה התלויים בתמיכה פוליטית חרדית נאבקים שוב ושוב למצוא פשרה מקובלת הן על ההנהגה החרדית והן על ישראלים הדורשים חובות שירות צבאי שוויוניות.
צה"ל החל בהכנות לגיוס בחורי ישיבות לאחר שבית המשפט העליון פסק בשנת 2024 כי פטורים עבור הקהילה החרדית אינם חוקיים.
שירות צבאי הוא חובה עבור רוב אזרחי ישראל. עם זאת, ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, והרבנים המובילים במדינה הגיעו להסדר "סטטוס קוו" בלתי רשמי שדחה את השירות הצבאי עבור גברים חרדים הלומדים בישיבות. באותה עת, לא למדו בישיבות יותר מכמה מאות גברים.