כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד נועה בורנשטיין ועו"ד יובל שלום מפרקליטות מיסוי וכלכלה, נגד אחמד קסאס ויוסי מנזורה, קובע כי בין השנים 2018–2022, קסאס ומנזורה ניהלו רשת שיטתית ומאורגנת להפצת חשבוניות פיקטיביות. קסאס פעל בהיקף של כ-250 מיליון שקל, בעוד מנזורה פעל בהיקף של כ-150 מיליון שקל. הכספים האסורים הולבנו, בין היתר, באמצעות העברות לצדדים שלישיים בירדן וברשות הפלסטינית, וכן באמצעות פדיון צ'קים אצל נותני שירותים פיננסיים.
בנוסף, קסאס הסתיר הכנסות בסך שני מיליון שקל ממסעדות שבבעלותו ביפו. הוא גם השתמש באיומים כלפי רוכשי דירות בפרויקט מגורים, ודרש תשלום של 1.3 מיליון שקל, תוך איום שאם יעזוב את אתר הבנייה, "לא ירכיבו פה בורג" וכי לא יאפשר לקבלנים אחרים להיכנס לאתר.
על פי כתב האישום המתוקן שהוגש נגד לירון עוזן, חברת י.מ. שבבעלות מנזורה, וסוחר מורשה שבבעלות קסאס, הוציאו חשבוניות כוזבות בסך כ-16 מיליון שקל לחברת אורין עוזן, שבבעלות עוזן, אשר ניכתה מס בגין החשבוניות הכוזבות. בנוסף, עוזן, באמצעות חברת אורין עוזן, הוציא חשבוניות כוזבות בסך 3.9 מיליון שקל לחברת י.מ. עוזן גם ביצע עבירת הלבנת הון אחת בסך כ-400,000 שקל.
כחלק מהכרעת הדין שניתנה במקרים של קסאס ומנזורה, שופטת בית המשפט המחוזי דנה אמיר קבעה כי מדובר בתכנית פלילית מתוכננת, מתוחכמת ושיטתית שנמשכה כארבע עד חמש שנים, ופגעה באופן חמור בעקרון נטל המס השוויוני, באמון הציבור ובקופת המדינה. בית המשפט ציין כי הנזק שנגרם לקופת המדינה על ידי קסאס עומד על כ-35 מיליון שקל, ועל ידי מנזורה על 21 מיליון שקל. הוא הדגיש גם כי מדובר בעבירות חמורות ביותר המחייבות הטלת עונשים הכוללים מאסרים בפועל ממושכים וקנסות משמעותיים.
בהתאם לכך, קסאס נדון ל-66 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת מאסר על תנאי מתיק קודם), מאסר על תנאי וקנס בסך 450,000 שקל. מנזורה נדון ל-42 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 300,000 שקל. קנס סמלי הוטל על החברות שבבעלותם: י.מ. אספקה, א.י. רוויל גרניט, וביטן מסעדות.
בנוסף, הוחרמו נכסים בשווי של כ-14 מיליון שקל, וסכום נוסף של כ-7 מיליון שקל הועבר לקופת המדינה לתיקון ליקויים. כחלק מהסדר הטיעון, קסאס ומנזורה הורשעו גם בתיק שנוהל נגדם על ידי רשות המסים, בבית משפט השלום בירושלים.
נושאים קשורים
