אושר בקריאה ראשונה: חוק להנצחת אירועי ה-7 באוקטובר
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק להנצחת אירועי ה-7 באוקטובר – תשפ"ו-2025. 18 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.
מוצע לקבוע את יום כ"ד בתשרי כיום הזיכרון הממלכתי לאירועי ה-7 באוקטובר – סוכות. ביום זה, בהתאם להצעת החוק, יתקיימו טקסים ממלכתיים, הדגל יורד לחצי התורן במוסדות המדינה, ויתקיים דיון מיוחד בכנסת.
מוצע עוד להקים רשות הנצחה, זיכרון ומורשת לאירועי ה-7 באוקטובר, שתפעל לביצוע פעולות הנצחה ושימור הזיכרון הלאומי. בנוסף, יוקם אתר הנצחה ומוזיאון באזור הנגב המערבי.
לבסוף, מוצע כי עד להקמת הרשות, משרד ראש הממשלה יתאם את פעולות הזיכרון, התיעוד וההנצחה, והשר האחראי על יישום החוק יהיה ראש הממשלה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק זה מבוסס על ההבנה כי שימור הזיכרון, התיעוד ופיתוח המורשת חיוניים לשיקום ופיתוח הקהילות, ונושאים משקל משמעותי בשיקומה של החברה הישראלית. ההנצחה והזיכרון תורמים לחיזוק החוסן האישי, הקהילתי, האזורי והלאומי, וכן לחיזוק הסולידריות והלכידות הלאומית והבינלאומית, באמצעות יצירת חיבור משמעותי בין העבר לעתיד, חיבור האזרחים לסיפור הלאומי המשותף, ואפשרות למשפחות השכולות למצוא קהילה תומכת".
אושר בקריאה ראשונה: יום זיכרון ממלכתי להנצחת אירועי ה-7 באוקטובר; בנוסף, תוקם רשות זיכרון והנצחה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק להנצחת הטבח וזכר הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר 5785-2025, של ח"כ עטיק גלאון וקבוצת חברי כנסת, אליה הוצמדה הצעה של ח"כ נעמה לזימי. 18 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.
מוצע לקבוע יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה ביום כ"ד בתשרי על מנת לשמר את אירועי ה-7 באוקטובר בתודעה הלאומית לדורות. יום זה יצוין, בין היתר, בטקס זיכרון ממלכתי, דיון מיוחד בכנסת, ובטקסים ופעילויות במוסדות החינוך. על פי ההצעה, ביום זה יורד דגל המדינה לחצי התורן ושידורי התוכניות ישקפו את אופיו המיוחד של היום.
עוד מוצע להקים רשות זיכרון, שתהיה תאגיד סטטוטורי, למילוי מטרות הצעת החוק. בין תפקידיה: הקמת מאגר מידע מרכזי ונגיש לציבור, הפעלת אתר הנצחה, הקמת מוזיאון וארכיון, וקיום אירועי תרבות וזיכרון.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מטרת הצעת החוק היא להבטיח לדורות את הזיכרון של אירועי ה-7 באוקטובר, לרבות מעשי הטבח והטרור וחטיפת אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, להוקיר ולזכור את זכרם של הנופלים והנרצחים, לתעד את סיפורי ניצולי הטבח, ולהנציח את מעשי הגבורה והחוסן שהפגינו עם ישראל".
אושר בקריאה ראשונה: צו זמני הקובע כי הליכים משפטיים בעניינם של אסירים ביטחוניים יתנהלו ברובם באמצעות שיחות ועידה מצולמות
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לניהול הליכים בשיחות ועידה מצולמות בעניינם של עצורים, אסירים ואסירים (צו זמני), התשפ"ו-2025, של ח"כ צבי פוגל. 11 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת חוקה.
מוצע לקבוע, כצו זמני לתקופה של ארבע שנים, הוראה המחייבת כי הליכי בית משפט בעניינם של אסירים ביטחוניים יתנהלו באמצעות שיחות ועידה מצולמות, על בסיס הצהרה משותפת של שר המשפטים ושר לביטחון לאומי בנוגע למגבלות ביטחוניות בשל הסיכון הנשקף לאסירים ולהסעתם. חריגים לדיוני מעצר ראשוניים ולדיון בעדויות נקבעו במסגרת ההוראה.
בנוסף, מוצע לקבוע הסדרים כלליים לניהול הליכי בית משפט בעניינם של עצורים, אסירים ואסירים באמצעות שיחות ועידה מצולמות, במצבים בהם מהלך החיים הרגיל במדינה או בחלק ממנה מופרע בשל המצב הביטחוני, חשש אמיתי לבריאות הציבור, או אסונות טבע, על בסיס הצהרה של שר המשפטים. הארכת הצהרת מגבלה ביטחונית או מגבלה מלאה תדרוש אישור של ועדת החוקה, חוק ומשפט.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "במהלך התפרצות מגפת הקורונה ולאורך מלחמת 'חרבות ברזל', הופעל מערך שאפשר ניהול הליכים בשיחות ועידה מצולמות בעניינם של עצורים ואסירים במגוון רחב של הליכים משפטיים.
בשל המצב במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', הותקנו תקנות שעת חירום לתקופה קצרה, שאפשרו ניהול הליכים בשיחות ועידה מצולמות בעניינם של עצורים ואסירים. לאחר מכן, נחקק חוק לניהול הליכים בשיחות ועידה מצולמות בעניינם של עצורים, אסירים ואסירים (צו שעת חירום – חרבות ברזל), עד אשר הוחלף בחוק לניהול הליכים בשיחות ועידה מצולמות בעניינם של עצורים, אסירים ואסירים (צו שעת חירום – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023.
מוצע כעת להאריך את תוקפו של החוק, ברובו כפי שהיה טרם פקיעתו, לתקופה של ארבע שנים, הניתנת להארכה בצו, תוך ניתוקו ממצב המלחמה והמצב המיוחד ששרר בעורף".
הכנסת תגובות • תאריך לא חוקי
נושאים קשורים