הודעת לעיתונות של הכנסת • תאריך לא תקין
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "עליית התקציב מבורכת, אך מבחן התוצאה חושף כשל בחלוקת התמיכה"
ועדת הקליטה, העלייה והתפוצות של הכנסת, בראשות ח"כ גלעד קריב, קיימה היום דיון בנושא מדיניות התמיכה התקציבית של משרד העלייה והקליטה בארגונים ועמותות לשנת 2025.
הדיון נערך לבקשת חברי הכנסת סובה, בליאק ומזרקי, בעקבות פרסומים לפיהם רוב התמיכה שחולקה בשנת 2025 הוענקה לגופים חרדיים ודתיים, בעוד שרוב הבקשות שהוגשו על ידי ארגוני עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר נדחו. במהלך הדיון הוצגו נתונים ממשרד העלייה והקליטה, לפיהם כ-8 מיליון שקלים חולקו כתמיכה לעמותות בשנת 2025, לעומת כ-3 מיליון שקלים בלבד בשנת 2024 – עלייה של כמעט פי שלושה בתקציב התמיכות בין השנים.
ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת הקליטה, העלייה והתפוצות:
"עליית התקציב מבורכת, אך יש לבחון את התוצאות בפועל. השאלה המרכזית בתחום התמיכות היא שאלת התוצאה. כאשר בוחנים את הקריטריונים לשנת 2025 ואת יישומם, מתברר שבחלק מהתחומים אירע שיבוש. חשוב שכל מגזרי החברה הישראלית יהיו מעורבים בקליטת עולים, אך מצב שבו כ-50% מהתמיכה מופנית לעמותות בעלות אופי מגזרי-דתי ספציפי אינו משקף נאמנה את חלוקת המאמצים של החברה האזרחית ומעיד על הטיה שגויה בניסוח הקריטריונים. בלתי מתקבל על הדעת שבמבחן התוצאה נפגעו באופן משמעותי ארגונים מייצגים של קהילות עולים במעבר בין קריטריונים של 2024 לאלו של 2025. ארגונים מייצגים של עולים צריכים להיות קטגוריה נפרדת בתמיכה. יתרה מכך, יש לבחון מחדש את הפרופורציות: עיקר התקציב צריך להיות מופנה לסיוע פרטני לעולים, כגון מיצוי זכויות, הדרכה ופתרון בעיות קונקרטיות, ולא לפעילויות על בסיס זהות, חשובות ככל שיהיו."
מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, עו"ד אביחי כהנא:
"נעשה שינוי במדיניות התמיכות במשרד. זהו שינוי שנבחן באופן מתמיד. מתקיים דיון מקצועי וענייני מאוד כיצד לחלק תקציב מוגבל. כל הנתונים שקופים ומוצגים לוועדה: מספר העמותות הנתמכות עלה מכ-40 ל-58, תחומי הפעילות התרחבו מ-78 ל-166, ונרשמה עלייה בפעילות בקרב דוברי רוסית, צרפתית ואמהרית. אין ולא הייתה שום מדיניות שמפלה עולים מחבר המדינות או מקהילות אחרות. להיפך, זוהי תיקון של עיוותים שנצברו לאורך שנים. בסקר רחב שערכנו, בהשתתפות כ-25,000 עולים, 52% ציינו חוסר שביעות רצון מקשרים חברתיים בקהילה, ו-34% אמרו שלילדיהם אין קשרים חברתיים מספקים. נתונים אלו מחייבים השקעה בחיבור קהילתי ובחוסן חברתי, לצד המשך דיאלוג הדוק עם ארגונים מייצגים."
ח"כ טטיאנה מזרקי (יש עתיד): "מניסיוני האישי כאשת עולה ששובצה בליל הסדר במקום דתי שלא הבנו את משמעותו ורק אמרו לנו מה לעשות, רק לאחר מספר שנים הבנתי שגם ההשתלבות בחברה הישראלית תלויה בהיכרות עם ההיסטוריה והמסורת. תהליך כזה חשוב לעולים חדשים, אך הוא חייב להיעשות באופן נגיש, מכבד ויעיל שיוצר חיבור אמיתי ותחושת שייכות."
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו): "אני דורש בחינה מחדש של הקריטריונים. תקציבי עלייה וקליטה נועדו לסייע לעולים, לא לממן אג'נדות של דת ומדינה. איני מוכן שעולה חדש יקבל מסר שהוא 'לא מספיק יהודי' וצריך להתקרב. הכסף צריך ללכת לרווחה, לשפה, לדיור ולתעסוקה. מנגנון הניקוד הנוכחי מתגמל בעיקר את הגופים החזקים, בעוד שארגונים ציוניים הפועלים בשטח אינם ממומנים. יש עולים שמקבלים סלי מזון. בתקופת הקורונה סידרתי תלושי מזון לעולים שלא קיבלו סיוע עקב בעיות שפה וכתובת. לפני שמחלקים תקציבים פוליטיים, דאגו שאנשים יחיו בכבוד. אמשיך לעקוב אחר הנושא ולדרוש שקיפות וקריטריונים שוויוניים בחלוקת כספי ציבור."
אלכס ריף מארגון 'לובי המיליון' ציין בדיון כי 85% מהארגונים שקיבלו תמיכה עוסקים בזהות יהודית, ואין מענה לארגונים העוסקים בתיעוד יהודי וסיפורי גבורה. בנוסף, נציגי ארגונים נוספים שהיו בדיון טענו כי מבחן התמיכה אינו מאפשר תמיכה כפולה – קבלת תמיכה משני משרדי ממשלה גם אם הסכומים קטנים.
יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, סיכם את הדיון בבקשה לבחינה מחדש של הקריטריונים. יו"ר הוועדה ציין כי הוא מתכוון לקיים דיון מעקב בנושא בעוד כשבועיים וקבע כי חייב להיות איזון בין מיצוי זכויות וטיפול פרטני לבין פעילות קהילתית. בנוסף, ביקש ח"כ קריב לכלול את הארגונים המייצגים של קהילות ועולים בקריטריונים נפרדים וביקש ממשרד העלייה והקליטה להוסיף קריטריון לעמותות העוסקות בתיעוד, הנצחה וסיפורי הגבורה של עולים חדשים, ולהדגיש את פעילות תנועות הנוער הפועלות עם עולים חדשים וילדיהם.