ביקורת המדינה, בראשות חבר הכנסת אלון שוסטר (סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי), התכנסה ביום רביעי לדון בנושא פעולות השפעה קיברנטיות, קמפיינים של השפעה וצעדים שננקטים על ידי המדינה להתמודדות עם מידע כוזב לקראת שנת בחירות. הדיון נערך על רקע איומים גוברים על שלמות הבחירות בעידן הדיגיטלי, ועל רקע הודעת מבקר המדינה כי מתבצעת ביקורת מתמשכת בנושא.
יו"ר הוועדה ח"כ שוסטר: "יכולת ההתחזות, הפצת מידע כוזב והמעבר המואץ של צריכת חדשות ממדיה מבוססת לפלטפורמות דיגיטליות מקטינים דרמטית את יכולת הרשויות להתמודד עם האיום. אנו רואים דוגמאות רבות בעולם לקמפיינים של השפעה שהתערבו בהליכי בחירות ואף שינו תוצאות. זהו אינו נושא פוליטי של ימין או שמאל, זהו נושא שנוגע לליבתה של דמוקרטיה. כשאנו נכנסים לשנת בחירות, חובתנו לוודא שהמדינה מוכנה לנושא באופן מיטבי, בוודאי לאחר שמבקר המדינה הודיע כי מוכן דוח בנושא והצביע על כשלים."
יובל חיו ממשרד מבקר המדינה אמר: "המשרד ארגן כוח אדם ייעודי לעיסוק במערכות סייבר ו-IT, תוך התמקדות בזיהוי סיכונים עתידיים. מאז 2020, לאחר תקופת הקורונה, ובאינטנסיביות רבה יותר עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', החל המשרד לעסוק בדוח הבוחן את שדה התודעה [הציבורית], ואת השאלה האם המדינה מזהה, מאתרת ונותנת מענה לסיכונים המתפתחים. זוהי שאלה בסיסית ודינמית, שמתעדכנת מדי חודש ומקבלת צורות חדשות, ולכן היא דורשת מעקב מתמשך והכנות שוטפות. הממשלה לא תמיד נמצאת במצב מתוחכם המאפשר דיון מעמיק בנושא. שדה הסרת התכנים נבחן על ידי משרד מבקר המדינה ברגישות רבה, עם צורך לבסס פתרונות מדויקים ולהציע מענה ייעודי למצבי חירום. מעבר לפעולות הממשלה, נבחנים גם שדות החינוך הציבורי והאוריינות הציבורית, כחלק מהתמונה הכוללת."
מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית (ועב"מ) אורלי אדס: "קיבלנו את טיוטת הדוח של משרד מבקר המדינה. מה שעולה ממנה הוא שהמסקנות הגיעו עוד לפני שנשמעו עמדותינו – וזה בדרך כלל לא קורה. לו הייתה נשמעת עמדת ועדת הבחירות המרכזית מראש, ייתכן שהמסקנות של הדוח היו משתנות. הכלי העיקרי העומד לרשות ועדת הבחירות המרכזית הוא טיפול בתלונות המוגשות בפועל; יו"ר הוועדה אינו יכול ליזום דיון מיוזמתו. השאלה היא האם אנו רוצים שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית יהפוך לצנזור פוליטי.
"סוגיות ה-AI אינן חדשות, וכבר נדונו בעבר בפני יו"ר הוועדה. גם אם כל הכלים האפשריים עומדים לרשותנו, אין דרך 'לנקות' את האינטרנט לקראת הבחירות – במציאות שבה כל אזרח יכול ליצור סרטון או קמפיין בלחיצת כפתור. ועדת הבחירות המרכזית אינה חיה בוואקום. אנו מודעים לחששות ולאיומים ופועלים בהתאם. הוועדה מתכננת לבצע סדרת פעולות, והיא ערוכה להתמודד עם הנושא, אך במסגרת הכלים והסמכויות שהוענקו לה על פי חוק. אם המחוקק סבור שהכלים אינם מספקים, עליו להעניק לוועדה כלים אחרים. חוק הבחירות ודרכי תעמולה הוא חוק רגיש, וכל ניסיון לתקנו מעלה אינטרסים פוליטיים. ועדת הבחירות המרכזית אינה יוזמת תיקוני חקיקה בתחום זה. אולי, בדומה לאיחוד האירופי, יידרש בעתיד סימון תכנים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. לצד חקיקה, ניתן גם להתמודד עם האתגרים באמצעות חינוך לאוריינות דיגיטלית, הסרת תכנים באמצעים משפטיים, פעולה וולונטרית של הפלטפורמות ושימוש בכלים לזיהוי תכנים", אמרה אדס.
ניר קמאי מהדירקטריון הלאומי לסייבר (INCD): "ישנם ארגונים הפועלים באמצעות שליחת הודעות טקסט בתחפושת ובאמצעות גורמים שונים, וה-INCD פועל לחקור את האירועים ולמנוע הפצה נוספת. אנו פועלים לפי דירוגים ברורים של חומרת המתקפה – מאיום ברמה מדינתית, דרך קמפיינים של השפעה, ועד אירועים בעלי פוטנציאל לנזק. הקמת בוטים, יצירת פרופילים מזויפים וקמפיינים של לוחמה פסיכולוגית אינם נופלים תחת תחום האחריות הישיר של ה-INCD – רק כאשר הארגון תוקף ופורץ למערכת אחרת."































