ועדת המשנה למדיניות חוץ דנה בחרם אקדמי נגד ישראל; יו"ר ועדת המשנה ח"כ טורפז דורש להקצות תקציב לפעילות משפטית ולאמץ גישה של דיפלומטיה ציבורית ולצאת למתקפה

​הוועדה לענייני חוץ והגנה של הכנסת, תת-ועדה למדיניות חוץ והסברה, בראשות ח"כ משה טורפז (יש עתיד), התכנסה ביום רביעי לדון בחרם האקדמי נגד ישראל.
 
פרופ' דניאל חמוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה): "ה-BDS מאורגן כבר 30 שנה על ידי אנטישמים אנטי-ציונים שתוקפים אותנו, וידענו פחות או יותר להתמודד. מאז אמצע המלחמה, אנו עדים גם ל-BDS מצד חברים שלנו. זהו וירוס שמתפשט מקמפוס לקמפוס, בעיקר באירופה אך גם בעולם. אין אסטרטגיה לאומית. האוניברסיטאות הישראליות פועלות בחזית זו לבדן, במימון עצמי וללא תמיכה של המדינה. הממשלה אינה מעורבת, לא בניהול כולל של המלחמה נגד ה-BDS ולא במימון הקרב הזה. חשוב להבין שהחרם ימשיך כל עוד יש מלחמה."
 
עמנואל נחשון שלנגר, העומד בראש צוות המאבק בחרם האקדמי בוועד ראשי האוניברסיטאות: "זוהי איום אסטרטגי, שאינו מכוון בהכרח נגד האוניברסיטאות, אלא משתמש בהן כדי לפגוע במדינה ולגרום לבידוד אינטלקטואלי. אספנו את הסטטיסטיקות של מקרי החרם, ואנו רואים שיעור צמיחה אקספוננציאלי. החשש הוא שנגיע למספרים שלא נוכל להתמודד איתם באופן אינדיבידואלי. מדובר במגוון רחב, מחוקר ישראלי שרוצה לפרסם מאמר ונדחה כי הוא ישראלי, ועד מניעת השתתפות בכנסים, אפילו למומחה מספר אחת בעולם – כי הם ישראלים. בצד החמור ישנם חרמות של מוסדות, אוניברסיטאות בחו"ל שמקבלות החלטה מודעת להחרים את הקהילה האקדמית הישראלית ולנתק עמה קשרים – נכון להיום זה כולל כ-30 אוניברסיטאות באירופה, כל האוניברסיטאות בבל ומדינות נוספות.
 
"שני איומים העומדים בפנינו הם Horizon ו-CERN. כיום ישנם למעלה מ-100 מדענים ישראלים שעורכים מחקרים בתחום חקר מאיצי החלקיקים. ב-CERN בשוויץ מתבצעת פעילות אנטי-ישראלית, פרסומות ועצומה. אם נעזוב שם, זו השפעה דרמטית, הנזק המדעי חמור מאוד ואנו מדברים על פגיעה במוניטין הישראלי, הן לגבי CERN והן לגבי תוכנית Horizon. הגענו לדמויות מובילות ב-CERN, אך זה מעבר להיקף האוניברסיטאות. זה דורש את כוחה של המדינה.
 
"הסכנה הגדולה היא לתוכנית Horizon הבאה ב-2028, ונכון להיום לא בטוח שישראל תתקבל. אין מדובר רק בכסף, שבו ישראל מקבלת את מה שהיא מוציאה, אלא באחד המפעלים המדעיים המובילים בעולם, המאפשר לנו להצטרף למגמות העולמיות של סייבר ו-AI. אם לא נהיה חלק מזה, נסחף לאחור ונאבד כוח אדם. ישראל צריכה להכיר בתופעה האסטרטגית ולהקים גוף, עם כוח אדם שאומן להילחם בתופעה. עלינו להקים צוות משפטי שיטפל בבעיה. בשנתיים האחרונות, הוצאנו מעל 800,000 דולר על הסוגיה המשפטית", אמר.
 
פרופ' אריאלה גורדון-שעג, נשיאת המכללה האקדמית רב-תחומית ירושלים וחברת הנהלת המכללות האקדמיות ללא מטרות רווח (ור"מ): "בכל המכללות אנו רואים חרם שקט בכל הרמות, ואני רוצה להציע ליצור קואליציה של חברים שלנו התומכים בנו בעולם. ישנם כמה נקודות אור כמו צ'כיה, שיש לציין לטובה. ליבי עם אנשי הסגל הצעירים בתחילת דרכם, הנמדדים על קבלת מאמרים, מחקרים והצגות בכנסים, והדרך הזו חסומה בפניהם כיום."
 
ד"ר עמירה הלפרין שיתפה את מאבקה האישי בפני תת-הוועדה ואמרה: "סיימתי את מחקר הדוקטורט שלי באנגליה לפני עשור; אני גרה שם ועובדת בלונדון. מחקר הדוקטורט שלי עסק בפלסטינים, והפך לבלתי קביל באוניברסיטה בה עבדתי לאחר ה-7 באוקטובר. איבדתי את פרנסתי ואוימתי על ידי תומכי חמאס, ללא שהאוניברסיטה נקטה עמדה, למרות שהדבר קרה מול קהל שלם. שמונה עשרה אוניברסיטאות חתמו על עצומה להסרת חמאס מרשימת ארגוני הטרור בבריטניה, באומרם כי מדובר בתנועת התנגדות.
 
"אני מבקשת עזרה בקבלת פרופסורים כמוני בחזרה הביתה, כדי שלא נהיה בעמדת נחיתות. אני משתפת (את סיפורי) כאן לא כדי לומר שאני קורבן, אלא כדי לשפוך אור על תופעת התמיכה בטרור בקמפוסים, ולראות כיצד אנו כמדינה יכולים להילחם בקשרים המובנים של חמאס עם אוניברסיטאות", אמרה ד"ר הלפרין.
 
פנינה אל-על ממשרד החוץ: "זורמים אלינו הרבה מידע דרך השגרירויות וממקורות בישראל, כולל בתחומי התרבות, החינוך והספורט. ביקשנו לא להרחיב על כל הפעולות ואמצעי ההשפעה שלנו, אלא בדיון סגור. השגרירויות הונחו לפעול. אנו פועלים מול המדינות הרלוונטיות דרך השגרירויות, וכאשר ניתן – מול המוסדות האקדמיים. במקרה של ד"ר הלפרין, השגריר פנה והאוניברסיטה אמרה שאינה מתכוונת להגיב בנושא או לספק מידע, אך ישנם אמצעי השפעה אחרים שמשרד החוץ מפעיל כלפי מדינות אלו. לגבי CERN, משרד המדע הוא הסוכנות המובילה. ברגע שגילינו, השגריר החל לפעול מול הנהלת CERN, בקשר ישיר עם הנשיא, המנכ"ל והמדינות החברות ב-CERN."
 
גורם ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, איתמר גזלה, אמר: "אנו שמים דגש על חיזוק האטרקטיביות של המדע הישראלי בעולם. שבועיים לאחר ה-7 באוקטובר, כונסה צוות יחד עם משרד החוץ, משרד העלייה והקליטה וור"ה, ואנו שם כל הזמן. אנו מסייעים במימון סטודנטים למחקר, תוכניות הכשרה, כנסים לגיוס סטודנטים זרים והבאת מדענים מחו"ל לקורסים בישראל, וכן תגובה משפטית לחרמות. אנו בשלבים מתקדמים של גיבוש תוכנית לחיזוק שיתופי פעולה בינלאומיים, ואנו מייחסים חשיבות רבה לניטור דינמי של אירועי החרם והאנטישמיות."
 
יו"ר תת-הוועדה ח"כ טורפז: "אני מבקש מכם להכין רשימה לסטודנט הדוקטורט הישראלי – שרוצה אותנו ויתרום. בהיבט המשפטי, לא רק הגנה – עלינו לצאת להתקפה כדי להגן על החוקרים והמחקר."
 
ח"כ עמית הלוי (ליכוד): "אם המטרה שלכם היא רק חיזוק מדעי, אתם מפספסים בגדול. הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר היה חלון הזדמנויות להפצת ערכי המערב, של ישראל, בעודנו ניצבים מול ברבריות בהתגלמותה. זה מאיים על כל העולם. היה חלון להסתערות תרבותית-אקדמית על בני החושך הללו. הייתה צריכה להיות קמפיין השתקה עמוק לראשי אוניברסיטאות שמשתפים פעולה עם חיות אדם אלו. ור"ה הייתה צריכה להוביל, בשם ערכי התרבות האנושית."
 
יבגני גליידר מהמועצה להשכלה גבוהה הציג בפני הוועדה מספר תוכניות לעידוד חזרת חוקרים ישראלים לישראל: "תוכנית ה-OR, המעניקה סכומים של 750,000 ש"ח עד 1.5 מיליון ש"ח, ותוכנית בראשית, המציעה מענקי מחקר של 800,000 ש"ח לשנה למשך חמש שנים."
 
גורם ממשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, שלומיט המר, סקר את פעילות מרכז השליטה שהוקם על ידי המשרד, המוקדש כולו למאבק באנטישמיות בעולם. המר אמרה: "אנו מנטרים את הרשת מקצה לקצה, מגישים דוחות וסטטיסטיקות, ושולחים חומרים לוור"ה ולמשרדי ממשלה. נכון למאי 2025, ישנם 352 אירועים בתחום האנטישמיות והדה-לגיטימציה הקשורים לחרם האקדמי. לפני מספר ימים הייתה הפגנה נגד תערוכת נשק, ודאגנו לאבטחה מוגברת ולשינוי מיקום." יו"ר תת-הוועדה ח"כ טורפז שאל את נציגת משרד החוץ, פנינה אל-על, האם היא מכירה את הנושא, והיא השיבה בשלילה.
 
יו"ר תת-הוועדה ח"כ טורפז הודה לקהילה האקדמית הישראלית על מאבקה בשנים האחרונות, וקרא להקצות תקציב לפעילות משפטית ולאמץ גישה של הסברה ולצאת להתקפה. "כאשר טיל מיירט טיל מתימן, זה לא קורה מעצמו, או רק בזכות הרוח הישראלית הגדולה, זה בזכות המוחות שפותחו כאן. וגם בזכות העולם. 'עם לבדד ישכון' (במדבר כג, ט) אינו ברכה, הוא קללה. בתוך האיום של המלחמה, חזרת המוחות היא גם הזדמנות. אנו רוצים את הישראלים שנמצאים בחו"ל איתנו", אמר.
 
ח"כ טורפז הוסיף: "תת-הוועדה רואה את המצב הנוכחי כמצב חירום, ומבקשת שכל הגופים ינקטו פעולות פרואקטיביות ואגרסיביות, כולל הקצאת תקציבים שלא יועדו עד כה. עלינו לזהות את החברים שאבדו לנו ולחזק את הקשרים איתם, ולזהות מי הם אויבינו האקדמיים ולהתמודד גם עם זה."