בשנה האחרונה נרשמה עלייה של כ-74% במספר הבוגרים של האוניברסיטה הלאומית א-נאג'ח בשכם ואוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים, העוברים הכשרה ברפואה התמחותית בבתי חולים בישראל. בעוד שב-2024 עמדו על כ-70 מתמחים ברפואה, כעת המספר עלה ל-122. כך נחשף ביום רביעי בישיבת ועדת הבריאות, שדנה בסדר העדיפויות של התמחויות רפואיות.
יו"ר הוועדה ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) אמרה: "ישראל היא משאב לאומי אסטרטגי, יקר ומוגבל של התמחויות רפואיות. התמחויות אלו הן המקום בו מתבצעת ההכשרה המעשית של דור הרופאים הבא. המדיניות שלי היא שמי ששירת [יהיה ראשון]. התמחויות אלו יקרות מדי למדינה כדי להקצות אותן באופן בלתי מבוקר, והמערכת חייבת לתעדף באופן ברור את ותיקי צה"ל ומשרתי המילואים, כולל אלו שלמדו בחו"ל – אנשים שמקדישים את השנים הטובות ביותר מחייהם ואף מסכנים את חייהם למען המדינה.
"הגיע הזמן לבטל את העיוות המכונה 'אקשן חיובי' למי שאינו נושא בנטל", אמרה. "לא ייתכן שמי שאינו משרת, ואינו נושא בנטל הבסיסי ביותר של חובות אזרחיות, יקבל עדיפות או התמחויות שמורות על חשבון אלו שכן משרתים. כל מי שאינו נושא בנטל הגנת מדינת ישראל, לא יורשה לעקוף את אלו שנמצאים ממש ברגע זה בחזית".
יו"ר הוועדה ח"כ סון הר מלך הוסיפה: "כל מי שבחר ללמוד רפואה במוסדות המשמשים ככור היתוך לטרור ולשלילת זכותה של ישראל להתקיים – מוסדות הממוקמים בשכם או במזרח ירושלים – לא יכול להיות חלק ממערכת הבריאות של ישראל. איני סומכת על רופא שלמד באוניברסיטת אל-קודס או באוניברסיטת א-נאג'ח בשכם, בסביבה של הסתה וקרבה לגורמי טרור, שיבצע ניתוח לחייל צה"ל או יטפל בילדינו. על פי נתוני משרד הבריאות, 14 מתמחים ברפואה שלמדו באוניברסיטת אל-קודס מתאמנים כעת במרכז הרפואי סורוקה, ארבעה במרכז הרפואי שיבא, ואחד במרכז הרפואי וולפסון. זו מציאות שלא יכולה להימשך. עלינו לעצור את האקשן החיובי המעוות בקבלה לתוכניות ההכשרה הרפואית, לתעדף את המשרתים, ולהוציא מחוץ למערכת את בוגרי כור ההיתוך הטרוריסטי של הרשות הפלסטינית. אם לא תוצג מדיניות מהירה, מקיפה ומערכתית, נקדם חקיקה פרטית דחופה שתסדיר את העניין על כל היבטיו".
ח"כ משה סעדה (ליכוד) אמר: "בשל האקשן החיובי המושחת הזה, רבים מבוגרי אוניברסיטת א-נאג'ח בשכם ואוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים – שניהם מתוארים ככור היתוך לטרור – מתקבלים להתמחויות רפואיות. יתרה מכך, בשיא המלחמה, רופאים מהרשות הפלסטינית עושים את ההתמחויות שלהם בבתי החולים שלנו".
ח"כ עימאן ח'טיב יאסין (רשימה ערבית מאוחדת – רע"מ) אמרה: "זהו דיון גזעני וכוללני שפוגע באזרחים ישראלים שבחרו ללמוד בשכם כי לא התקבלו לבתי ספר לרפואה במקומות אחרים".
לדברי רחל שלם, מנהלת בכירה באגף כוח אדם ותכנון כלכלי במשרד הבריאות, המדינה מאפשרת לסטודנטים לרפואה ללמוד בחו"ל במוסדות מוכרים, בעוד שבוגרים של מוסדות לא מוכרים אינם משובצים להתמחויות בישראל. "המטרה שלנו היא להגדיל את מספר הרופאים המוכשרים בישראל מ-1,200 ל-1,700 עד 2027, בעיקר על ידי הרחבת ההכשרה הרפואית הפנימית ולא על ידי הסתמכות על לימודים בחו"ל. הרוב המכריע של תקני ההתמחות ימולאו על ידי בוגרים שהוכשרו בישראל. כיום, 122 בוגרים שלמדו בשכם ומזרח ירושלים עוברים הכשרה רפואית התמחותית בבתי חולים ישראליים.
"עם פרוץ המלחמה, מנכ"ל משרד הבריאות ביקש מהפקולטות לרפואה בישראל לקלוט משרתי מילואים שקיבלו צווי חירום והיו סטודנטים לרפואה בחו"ל. האוניברסיטאות בישראל מעניקות למשרתי מילואים תנאים מועדפים, ומתחילת 2026, משרת מילואים הנכנס להתמחות בישראל לא יצטרך לשלם על ההתמחות. תמחור שגוי של התמחויות ושל אמות מידה להכשרה הגביל בעבר את מלוא הניצול של תקני ההתמחות, ואנו מסירים כעת את החסמים הללו", אמרה.
ד"ר אורלי גרינפלד, ראש החטיבה לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, הוסיפה כי נבחנים האתיקה, הסטנדרטים האקדמיים והאיכות המקצועית של כל מוסד, וכי כל מידע המעיד על מעורבות מוסד בפעילות טרור נחקר. רישיון רופא מותנה גם בבדיקה פלילית.
פרופ' דן שוורצפוכס, סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה, אמר: "האחריות שלנו היא להבטיח שלתושבי דרום ישראל תהיה מערכת בריאות הולמת. אין לי את הפריבילגיה לבחור אילו רופאים ייכנסו להתמחות במוסד שלי".
לדברי דבורה מרגוליס, נציגת מועצת ראשי האוניברסיטאות, כ-100 סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל והתגייסו במהלך המלחמה נקלטו בפקולטות לרפואה בישראל, ו"אין אפליה חיובית על רקע שיוך מגזרי".
ד"ר אפרת ארבל, האחראית על שוויון במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ציינה כי רופאים רבים שהוכשרו בחו"ל חסרים אפילו שליטה בסיסית בעברית, וכי "מועמדים רבים מהמגזר הערבי התקבלו למרות רמת עברית נמוכה".