ועדת הפנים דנה ב"החרגת המגזר היהודי במכרזים של רשות מקרקעי ישראל

​ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ יצחק קרוייזר (עוצמה יהודית), קיימה היום (שני) דיון סוער בנושא "הדרה של המגזר היהודי במכרזים של רשות מקרקעי ישראל".
 
יושב ראש הוועדה ח"כ קרוייזר מתח ביקורת חריפה על גופי התכנון בארץ, וטען כי הם מבצעים "העברה שקטה" המונעת התיישבות יהודית בנגב ובגליל. הוא הצביע על שתי תופעות מרכזיות שלטענתו מוכיחות הדרה שיטתית של יהודים.
 
לדבריו, רמ"י משווקת קרקעות ביישובים ערביים באופן בלעדי לתושבי המקום, ובכך מונעת מיהודים להתמודד על המגרשים. לעומת זאת, במכרזים ליישובים יהודיים, רק חלק קטן מהמגרשים מיועד לתושבי המקום, בעוד היתר פתוחים לכל. "המציאות הזו יוצרת אפליה בוטה", אמר יו"ר הוועדה ח"כ קרוייזר.
 
הוא הוסיף כי פערי המחירים הדרמטיים בין קרקעות ביישובים יהודיים לאלו שביישובים ערביים סמוכים מפלים בין יהודים לערבים. "איך ייתכן שקרקע בעומר עולה סכום מסוים, בעוד קרקע בחורה ולכיא הסמוכות זולה במאות אחוזים? זו העברה והדרה של יהודים בחסות גופי התכנון של המדינה, והגיע הזמן לשנות זאת", אמר יו"ר הוועדה ח"כ קרוייזר.
 
במהלך הדיון, יו"ר הוועדה ח"כ קרוייזר מתח ביקורת גם על משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים, בטענה כי מפלגות חרדיות שעמדו בראש משרדים אלו במשך שנים אפשרו את הכישלון הזה. יו"ר הוועדה ח"כ קרוייזר קרא לגופי התכנון לשנות באופן מיידי את מדיניותם על מנת להבטיח הזדמנויות התיישבות שוויוניות לכלל האזרחים בנגב ובגליל. הוא הבהיר כי בכוונתו להמשיך לעקוב אחר הנושא עד למציאת פתרון הולם למה שלטענתו מערער את המרקם החברתי ואת החוסן הלאומי של מדינת ישראל. "אנחנו נמצאים בקרב בלימה עד שהיהודי האחרון יכבה את האור בגליל", אמר.
 
ח"כ אריאל קלנר (ליכוד) אמר כי בבנימין וביהודה ושומרון בכלל מוקמים יישובים חדשים, אך בנגב ובגליל לא מצליחים להקים יישובים חדשים מזה עשרות שנים, למרות שהגליל והנגב נהנים מקונצנזוס רחב יותר מיהודה ושומרון.
 
יונתן אהיה, יו"ר עמותת "ארצנו", אמר כי ההתיישבות היהודית בגליל היא "החזית השמינית של מדינת ישראל", וכי הגליל נכבש על ידי התנועה האסלאמית. "הגיע הזמן שהמדינה ומשרדיה יתעוררו", אמר.
 
עו"ד יונה אדמוני מתנועת רגבים אמרה כי תוכניות הרחבת הדיור למעשה מלבינות בנייה בלתי חוקית ביישובים של מיעוטים. "בפועל, ישנן 42 תוכניות להרחבת היצע הדיור בצפון, רובן ביישובים של מיעוטים", ציינה.
 
אסנת זוהר, פעילה חברתית, אמרה כי המכרזים המיועדים למילואימניקים אינם מספקים: "אנחנו מדברים על מספר מגוחך של מגרשים ובמחירים בלתי אפשריים. במושב דור שווק מכרז לנכי צה"ל בעלות של 5 מיליון שקל לחצי דונם, ובפוריה עילית – 1.2 מיליון שקל לפני מע"מ והוצאות פיתוח". זאת, לדבריה, לעומת מגרשים ביישובים ערביים ששווקו ב-80 אלף שקל לחצי דונם בוואדי חמאם, 44 אלף שקל בבעינה נוג'ידאת, ועוד. "אתם מבינים שאנחנו מאבדים אזורים שלמים? זו אפליה נגד הדור היהודי הצעיר", אמרה זוהר.
 
יגאל מלכה מארגון "הרוב היהודי" הצביע על יישובים על מפה ואמר: "אין יותר לאן ליהודים לחיות היום. שמונה מיליון יהודים נלחמים על שליש מהמדינה, בעוד מיליון ערבים יכולים לגור איפה שהם רוצים. יהודי לא יכול להגיש הצעה ב-130 אלף שקל ברהט. בדואי, שאולי אפילו לא משרת בצבא, מקבל קרקע ב-10% מהמחיר לעומת השכן שלו, מילואימניק יהודי בלהבים. הבן שלי, שאיבד חברים במלחמה וסיים עכשיו את שירות המילואים, אומר לי שהוא עוזב, שאין לו עתיד כאן. אנחנו הולכים לאבד את המדינה".
 
גל בלולו, השמאי הממשלתי הראשי, הסביר כי הוא אחראי על הערכות השווי של הקרקעות. "כשמאים, אנו משקפים את ערך הקרקע. אנו בוחנים עסקאות בכלים מקצועיים וקובעים את ערך הקרקע. כל הערכות השווי שלנו כפופות לביקורת, וניתן לערער עליהן. בגוש משגב, מחירי הקרקעות נעים בין 3.5 ל-4.5 מיליון שקל, וערכי הקרקע נגזרים מכך. ביישובים חורה ותל שבע, התקיימו מכרזים אך לא על בסיס הערכות שווי".
 
ח"כ קלנר השיב כי כאשר רמ"י רואה לנכון להעניק הנחות על קרקעות, היא מיטיבה עם יישובים מסוימים מסיבותיה שלה.
 
הילה בלוטריכ, יועצת משפטית ברמ"י, הסבירה כי רמ"י פועלת בדרך כלל ליישום החלטות ממשלה בנושא אזורי עדיפות ומתן העדפה למשרתים במילואים. "אין עסקה במחוזותינו שאינה מבוצעת בהתאם להחלטות אלו", אמרה, תוך שהיא מציינת כי בקרוב ישווקו 700 יחידות דיור למשרתים במילואים במחוז הצפון.
 
יו"ר הוועדה ח"כ קרוייזר סיכם את הדיון באומרו כי בכוונתו לבקש ממשרד ראש הממשלה להבהיר את מדיניותו בנוגע לחיזוק ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל ולמתן עדיפות למשרתים בצה"ל במכרזים. "אנו עדים להדרה של הקהילה היהודית מאזורים כפריים ועירוניים, ואנו מחויבים לשנות מציאות זו. לא נרפה עד שנראה שינוי", הצהיר. 
​