ועדת החוץ והביטחון ממשיכה בסדרת דיוניה בנושא חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב בני ישיבות), התשפ"ב-2022. החלק הראשון של דיון היום עסק בסעיפים 26 כ"א – 26 כ"ה, העוסקים במניעת פגיעה במעמד ושיבוץ נשים בשירות הביטחון, תוך שמירה על אורח חייהם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים.
סעיף ה' של הצעת החוק עוסק בהוראות כלליות להצעת החוק. מצד אחד, צה"ל מחויב לשמור על אורח חייהם החרדי של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. מצד שני, לצה"ל ישנה חובה מקבילה שלא לפגוע בשירות או במעמד נשים כתוצאה משילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים.
מוצע לעגן בסעיף 26 כ"א את החובה להגן על מעמד נשים בצה"ל. הסעיף קובע במפורש כי שילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות הביטחון, בהתאם להוראות פרק זה, לא ייעשה באופן הפוגע במעמד, בשירות או בהזדמנויות השיבוץ של אישה בשירות הביטחון. במקביל, מוצע לקבוע בסעיף 26 כ"ב הוראה כי צה"ל יפעל לאפשר שמירה על אורח החיים של המגויסים בהתאם להוראות פרק זה.
כהמשך ישיר לחובות צה"ל לפעול לשמירה על אורח חייהם של בני ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים, הצעת החוק מציגה לראשונה מספר סעיפים שמטרתם ליישם חובה זו. במסגרת זו, נוספו מספר סעיפים להבטחת קידוש החובה של צה"ל.
לפי עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, חשיבות עליונה היא לעגן בחוק הוראות שיבטיחו כי מעמדן ושיבוצן של נשים בצה"ל לא ייפגעו. חשיבות זו שקולה לחשיבות הגדרת חובות צה"ל לפתוח מסלולים ייעודיים, הליכי מיון ושיבוץ, והקמת תוכניות הכנה קדם-צבאיות לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים.
לדעת הייעוץ המשפטי, חשוב לעגן הוראות יסוד שיבטיחו כי מסגרות המיועדות לנשים לא יצומצמו עקב שילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. בנוסף לכך, ניתן גם לשקול הכללת הוראות שיבטיחו הגדלת ייצוג נשים בתפקידים מרכזיים, על ידי הצגת תוכניות עבודה מסודרות מצה"ל להשגת מטרות אלו.
עוד ציין הייעוץ המשפטי כי יכולתו של צה"ל לפתוח מסלולים ייעודיים קשורה קשר הדוק להערותינו בנוגע לצורך בחלוקה פנימית לגבי רף מינימלי לגיוס, בהתאם לחלוקה שהוצגה על ידי צה"ל בדיוני הוועדה. חלוקה זו תאפשר לצה"ל לתכנן ולפתוח מסלולים ייעודיים שיתאימו לצרכי הצבא מצד אחד, תוך פעולה בהתאם לחובותיו, כפי שמוצע בהצעת החוק, להתאים מסלולים אלו לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים מצד שני.
ועדת החוץ והביטחון המשיכה בסדרת דיוניה בנושא חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב בני ישיבות), התשפ"ב-2022. החלק השני של דיון היום עסק בסעיפים 2 עד 9, העוסקים בהוראות הפיקוח.
סעיפים 2 עד 9 של הצעת החוק מתקנים את מנגנון הפיקוח שהוקם בסעיפים 49א עד 49ח לחוק שירות ביטחון. הוראות פרק זה קובעות כי מפקח אשר ימצא כי אדם המיועד לשירות ביטחון אינו נוכח בישיבה, ימסור על כך הודעה למפקד או לנציגו. למפקחים ולמשגיחים הוענקו סמכויות לדרוש זיהוי מבני ישיבות וצוותי ישיבות, לבקש מסמכים, וכן הוענקה למפקחים סמכות מפורשת להיכנס לישיבות, למעט אזורי מגורים, וזאת רק על פי צו בית משפט.
הצעת החוק שהוצגה בפני הוועדה מציעה מספר שינויים בהקשר זה.
לפי עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, הפיקוח בישיבות משקף את מטרות הצעת החוק – מצד אחד, צמצום אי-שוויון על ידי הגדלת מספר המתגייסים מהציבור החרדי, ומצד שני, הכרה בחשיבות לימוד התורה כעילה לדחיית שירות, על ידי פיקוח כי אלו ששירותם נדחה לצורך לימוד תורה אכן לומדים תורה. לאור חשיבותו, יש להבטיח כי הפיקוח יהיה אפקטיבי.
הייעוץ המשפטי מציין כי הצעת החוק כוללת מספר תיקונים התורמים להגברת אפקטיביות הפיקוח, כגון החובה למנות מפקחים ולקבוע קריטריונים למספרם, ביטול הסתמכות משרד הביטחון על פיקוח משרד החינוך, ופירוט הדיווח שיש להגיש לוועדת החוץ והביטחון והגברת תדירותו.
במקביל, מציין הייעוץ המשפטי כי הצעת החוק כוללת גם מספר הסדרים אשר לדעתו מחלישים את אפקטיביות הפיקוח.
בסעיף 49ג המוצע בסעיף 4, מוצע לקבוע כי הבדיקות יתקיימו אחת לשלושה חודשים. פיקוח בתדירות כזו, במיוחד כאשר מועד הפיקוח ידוע מראש, אינו אפקטיבי, ופיקוח אפקטיבי צריך להיות על בסיס יומי.
עוד מציינים כי הסנקציה על היעדרות חוזרת מישיבה חייבת להיות חדה וברורה. יש לכלול בגוף הצעת החוק הוראות מפורשות בנוגע לביטול צו דחיית השירות של תלמיד ישיבה שנמצא נעדר מהישיבה מספר פעמים, וזאת אין להשאיר בידי שר הביטחון.
הצעת החוק אכן מציעה הטלת סנקציות על ישיבות בגין אי-מילוי חובת הנוכחות, אשר לא היו קיימות בעבר, אך ההסדר המוצע מעלה שאלה בנוגע לאפקטיביות יישומו. על פי ההצעה, ישיבה בה ימצא מפקח כי לפחות 20% מתלמידיה נעדרים יותר מפעם אחת, תקבל אזהרה, ואם ממצא זה יימצא שוב, היא תוסר מרשימת הישיבות.
הייעוץ המשפטי לוועדה מציין כי אחוז ההיעדרות המוצע גבוה מאוד וברור כי ייתכנו מקרים בהם תלמיד נעדר עקב מחלה או נסיבות אישיות, ויש לתת על כך את הדעת, אך הוראה המאפשרת בפועל ל-19.9% מתלמידי הישיבה להיעדר ממנה באופן סדיר אינה עולה בקנה אחד עם מטרות החוק.
הייעוץ המשפטי תומך בתיקון לביטול מוסד ה"משגיחים" ומציין כי נכון שהפיקוח יבוצע על ידי משרד הביטחון, כפי שמוצע בהצעת החוק, ולא יועבר לגורמים חיצוניים.