ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יחסי חוץ, בועז ביסמוט (ליכוד), התכנסה היום (רביעי) לדיון נוסף בחוק שירות הביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב בני ישיבות), התשפ"ב-2022.
בראשית הדיון, חייל קרבי מחטיבת גולני, שלחם במלחמת חרבות ברזל וסובל מפוסט טראומה, פנה לחברי הוועדה ואמר בהתרגשות: "אנחנו מתעסקים פה בכל מיני דברים, אבל בסופו של דבר לא מתעסקים במה שבאמת חשוב. אני ילד בן 21, והחלום שלי, אם תשאל אותי, זה לקבל כדור בין העיניים. אני גופה מהלכת, אני אדם שלא חי. אתם יודעים מה זה להרים את הגופות של החברים שלך שאתה ישנת איתם ועשית איתם טירונות, ורגע אחרי זה הם מתפוצצים לך מול העיניים? איבדתי 23 חברים, לפני שלושה ימים אחד החיילים שלנו התאבד.
"לפני כמה חודשים הזרקתי לעורק שלי שלושה גרם פנטניל כי לא יכולתי יותר. אני רואה גופות מול העיניים. ואני לא רוצה לחיות, אני לא יכול לחיות. אי אפשר להמשיך את המצב הזה, ואם אנחנו פה כדי להציל חיים, ואם אנחנו לא מתעוררים, אחרי המלחמה הארורה הזו תהיה פה גל התאבדויות. נראה גופות ברחובות. תטפלו בי. למה שאני אצטרך לצעוק את זה? לסבול את זה? לנסות להתאבד כל יום? ניסיתי להתאבד, לחתוך את עצמי, כל הידיים שלי חתוכות. אנחנו בלתי נראים", אמר.
הדיון התמקד בסעיפים 26(ג) עד 26(י) של החוק, העוסקים בהגדרות, דחיית שירות לבני ישיבות, תנאים לדחיית שירות לבני ישיבות, מתן צווי דחיית שירות, פטור משירות סדיר למי שהגיע לגיל פטור, והוראות שעתות.
יו"ר הוועדה ח"כ ביסמוט אמר: "אני רוצה שהחרדים יתגייסו לצבא בהתאם להיערכות צה"ל [לכך]". הוא הוסיף: "חשוב לי להבהיר כי דיוני הוועדה הם הפלטפורמה הרשמית להישאר מעודכנים, כאן מתקבלות החלטות. מאז שנכנסתי לתפקיד, קיימתי פגישות רבות, שמעתי פתרונות והצעות מגוונות, ואני פתוח לשמוע את כל הדעות. דבר אחד ברור בכל הפתרונות הנבחנים: הצורך להגדיל את מספר המתגייסים החרדים לצה"ל כחלק מהתמודדות עם צרכי כוח האדם של הצבא במציאות הביטחונית הנוכחית. ישנה הבנה שבמצב מלחמה, הצורך בחיילים הוא דחוף וחיוני. נמשיך לפעול להסדר מקיף ויציב של חוק הגיוס, באחריות, בשיתוף פעולה וברצון אמיתי להגיע לפתרון שיחזק את צה"ל וישרת את כלל החברה הישראלית".
ח"כ יולי יואל אדלשטיין (ליכוד) אמר: "אני רוצה להפנות את תשומת הלב – לפי הנוסח של הסעיף כפי שהוא מופיע כאן, שר הביטחון לא יכול לתת פטור אפילו לאדם אחד. הסעיף אומר שזה יכול להיעשות תוך "התחשבות בצרכים הביטחוניים והיקף הכוחות הסדירים (בצבא)". הייתה לנו פה ישיבה מסווגת, גורמים מקצועיים אמרו לנו מה המצב של הכוחות הסדירים, אז בנוסח הנוכחי של הסעיף, שר ביטחון סביר לא יכול לפטור אפילו אדם אחד.
"אכן, היו"ר מוסמך לקבוע מה עולה לדיון. אני שואל מה הסיבות לתהליך. אם המטרה היא להגיע לחוק גיוס, היו פה דיונים רבים, הגענו לאיזושהי נוסחה שהייתה פשרה עמוקה מאוד, אז אם הכוונה היא להגיע למשהו פחות מזה אחרי עוד סדרת דיונים, אז בוודאי שלא יהיה משהו שיגייס חרדים. אם הכוונה היא להגיע לחוק גיוס, אז חבל להתחיל עכשיו את אותו תהליך עד שנגיע לאותה נקודה", אמר.
ח"כ בני גנץ (כחול לבן – מפלגת המחנה הממלכתי) אמר: "עשר שנים אני מדבר על הצורך לעדכן את מסגרת השירות. מה שעשינו ב-70 השנים הראשונות לא יתאים ל-70 השנים הבאות. האתגרים השתנו, החברה השתנתה, אי אפשר להשאיר את זה באותו מודל. שירות הוא לא מגבלה; הוא זכות שצריך לממש. ניסינו לקדם מסגרת שירות, ואז הגיעה מגפת הקורונה, ואז ממשלת השינוי לא רצתה לקדם את מסגרת השירות, אז הניחו פה הצעה שהיא בעצם חוק גישור, עד שנוכל לקדם את מסגרת השירות.
"לצערי, ה-7 באוקטובר קרה לנו, ומה שאנחנו צריכים עכשיו זה, קודם כל, להגיע למסגרת שירות, ושנית, להגדיל את המספרים, כי הצרכים רק גדלו. החוק שהצעתי אז לא רלוונטי היום. לאחי החרדים, האמת היא, זה כואב לי. היה צריך להיות פה התגייסות של מנהיגים, רבנים והציבור בשעת גורל כזו למדינת ישראל. ואם אנחנו רוצים שתהיה פה מדינה בעוד 50 שנה, כשההרכב הדמוגרפי יהיה 60 אחוז חרדים, כולם צריכים לקחת חלק במשימת השירות [הצבאי]".
ח"כ אפרת רייטן מרגלית (העבודה) אמרה: "אני מקבלת את הגרסה הישנה הזו שעברה בממשלה שלנו, ובאותה מידה אני מחזיקה בגרסה שעבדתם עליה שנה וחצי, והיא זו שאמורה לתת ביטוי לכל הדיונים שהיו לנו פה. יש פער של עולם שלם בין הגרסאות, וזה בלתי מתקבל על הדעת שאנחנו חוזרים לגרסה הישנה, שהיא חסרת תועלת ואינה לוקחת בחשבון את כל מה שעלה פה בדיונים".