הודעת כנסת • 3 בנובמבר 2025
הוועדה המיוחדת לצעירים, בראשות ח"כ נעמה לזימי (העבודה), דנה ביום שני במהפכת הצעירים שיזמה ממשלת ראש הממשלה הנרצח יצחק רבין.
יו"ר הוועדה ח"כ לזימי (העבודה) אמרה כי רבין, כראש ממשלה, "השקיע בחינוך, בתחבורה ובתעסוקה, צמצם את שיעורי הנשירה מבתי הספר ויצר מהפכה אמיתית בפריפריה על ידי הנגשת ההשכלה הגבוהה". פעולות אלו וחזון זה, אמרה, "צריכים להנחות אותנו ביצירת ישראל טובה יותר".
רמי הוד, מנכ"ל מרכז ברל כצנלסון, אמר: "אנו יודעים שהממשלה יכולה לפעול לטובת האזרח, כמו בהחלטות בנוגע לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, סלילת כביש 6, הקמת נמל התעופה בן גוריון 2000, הקמת מכללות אקדמיות ציבוריות בפריפריה – פעולות שהביאו לעלייה במספר הסטודנטים, ליצירת קרנות הון סיכון שהניחו את היסודות לתעשיית ההיי-טק, ולהכפלת ההשקעות ברשויות הערביות המקומיות. כל ההחלטות הללו צריכות להוביל את תקוותנו". הוא הוסיף כי לאחר רצח רבין, מערכת החינוך הממלכתי-דתי יזמה אירוע חלופי לציון מותו של דמות מקראית, וכי משרד החינוך אינו מפקח או דורש כל אזכור למורשתו של רבין.
אפרים סנה, שכיהן כשר הבריאות בממשלת רבין, אמר: "רבין לא היה מבטיח הבטחה אלא אם היה בטוח שהוא יכול לקיים אותה, והוא מעולם לא שיקר בשום נסיבות". הוא הדגיש גם את חשיבות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המועיל לציבור, וציין כי המדיניות דאז הייתה סוציאל-דמוקרטית, והבטיחה שכל אזרח יקבל טיפול רפואי מיטבי, במיוחד בפריפריה. רבין, סיפר סנה לוועדה, היה מזועזע ממצב המיעוט הערבי, ובמהלך כהונתו, מספר המרפאות שנבנו לאמהות ולילדים במגזר הערבי עלה על מספר המרפאות שנבנו עבור אוכלוסייה זו בכל השנים שקדמו לכך.
חגית עופרן מפרויקט "שומרי משפט" של "שלום עכשיו" דיברה על מה שהיא כינתה התקווה שהסכמי אוסלו נתנו, "בניגוד לממשלה הנוכחית, שיוצרת מלחמה אינסופית וייאוש מוחלט". היא אמרה שהשינוי בסדרי העדיפויות של רבין היה משמעותי מבחינת ההשקעה בבניית התנחלויות. מורטוריום הבנייה ביהודה ושומרון התרחש עוד לפני הסכמי אוסלו, ומספר התחלות הבנייה החדשות ירד באופן דרמטי, אמרה עופרן, תוך שהיא מציינת גם את השינוי במזרח ירושלים בתקופת ממשלת רבין.
השחקן בן אדם שיתף את הערכתו לרבין ואת תקוותו לשלום בר-קיימא, והביע את חששו מההתנקשות ומההסתה שקדמה לה, "היעלמות המילה 'שלום'", וקריסת הדור הצעיר תחת הנטל הכלכלי.
מיכה גולדמן, סגן שר החינוך בממשלת רבין, אמר כי היה בין אלה שליוו את רבין למכוניתו לפני ההתנקשות. הוא דיבר על ההשקעה הנרחבת בגליל, בנגב ובירושלים בתקופת ממשלת רבין, וכן על צמצום פערים חינוכיים ותשתיתיים, כולל ביהודה ושומרון ובמגזרים הערבי והחרדי.
טל פרנקנטלר, סגנית יו"ר "הדמוקרטים הצעירים", דיברה על תקוותה לשלום, למדינת רווחה, לחינוך ציבורי ולדיור בר השגה.
דן סגל, מנהל משותף ביוזמת השינוי החברתי "בוסתאן" בנוף הגליל, אמר כי האינטראקציה בין החברה היהודית לערבית בישראל מתרחשת כמעט אך ורק בערים מעורבות, וכיום אין מדיניות ממשלתית או תכנון למציאות זו. ג'נאן עואד-אליאס, גם היא מנהלת משותפת ביוזמת "בוסתאן", אמרה כי משפחתה עברה מנצרת לנוף הגליל בשל היעדר ביטחון אישי, הצורך באינטגרציה חברתית ואיכות חיים. היא הדגישה את הצורך ביצירת הזדמנויות לאינטראקציה בין האוכלוסיות, על מנת לבנות אמון.
עומר ברט-שלום, דובר תנועת דרור-ישראל, אמר כי התנועה פעילה בכ-100 בתי ספר לציון זכרו של רבין.
