מאת TPS-IL • 18 בדצמבר 2025
ירושלים, 18 בדצמבר 2025 (TPS-IL) — כלי חישובי חדש שפותח באוניברסיטת חיפה משנה את האופן שבו ארכיאולוגים מתעדים ומנתחים חורבות עתיקות, תוך שימוש בצילומי רחפנים ולמידת מכונה כדי לחשוף דפוסים אדריכליים שלא ניתן לזהות מגובה הקרקע.
“אתרים שנראים על פני השטח כאבנים מפוזרות הופכים לפתע לחללים קוהרנטיים ומאורגנים, וזה חוסך הרבה זמן מחקר,” אמר ד"ר יצחק ג'פה מבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, אחד ממחברי המחקר, ל-The Press Service of Israel. “והשיטה הזו ייחודית ביישום שלה בתחום הארכיאולוגיה.”
הכלי משלב צילומי רחפן ברזולוציה גבוהה עם למידת מכונה לזיהוי אבני בניין בודדות וקטעי קירות באתרים ארכיאולוגיים. תוך דקות, המערכת יכולה למפות מאות אלפי אבנים ולתרגם מה שנראה ככאוס ויזואלי לתוכנית אתר מפורטת ומדידה. הכלי הוערך לאחרונה בכתב העת Journal of Archaeological Science, העובר ביקורת עמיתים.
אתרי התיישבות עתיקים מרבים לאכזב חוקרים ומבקרים כאחד. מהקרקע, קירות מתפוררים ומבנים שחוקים דומים לערימות אבנים אקראיות, ואף עבודת שדה ממושכת עלולה להיכשל בהבהרת אופן התכנון המקורי של האתר. בעוד שצילומי רחפן מציעים פרספקטיבה רחבה יותר, הפיכת תמונות אוויריות לנתונים ארכיאולוגיים שמישים דרשה עד כה עיבוד ידני ארוך ומורכב.
במטרה לגשר על הפער הזה, צוות אוניברסיטת חיפה עבד עם מאות תצלומי רחפן שצולמו מעל חורבות ארכיאולוגיות, וחיבר את התצלומים למפות מרחביות מדויקות ומודלי גובה. מפות אלו חולקו לאחר מכן למאות קטעים קטנים ששימשו לאימון שני מודלים של למידת מכונה. מודל אחד אומן לזהות אבני בניין בודדות, בעוד שהשני זיהה קטעי קירות.
שני המודלים אומנו באמצעות אלפי דוגמאות מתויגות ידנית. לאחר האימון, המערכת הצליבה שכבות אבנים וקירות כדי ליצור תוכנית אתר מפורטת שבה כל אבן מקובעת למיקומה המדויק ומשויכת לקטע קיר ספציפי. לדברי חוקר הדוקטורט ארל עוזיאל, שותף למחקר, התוצאה היא רמת דיוק מרחבי שלא הייתה ניתנת להשגה בעבר ללא חפירה נרחבת.
המערכת נבדקה לאחר מכן בתשעה אתרים ארכיאולוגיים ברחבי ישראל. בסך הכל, היא זיהתה כ-350,000 אבני בניין, מתוכן כ-20% סווגו כחלק ממבני קירות. החוקרים מצאו שהכלי פעל במדויק גם באתרים עם צמחייה צפופה, צבעי קרקע מגוונים או שימור חלקי – תנאים שמסבכים בדרך כלל תיעוד ארכיאולוגי.
על ידי שילוב נתונים ברמת האבן עם פילוח קירות, הכלי מאפשר לחוקרים לזהות סוגי בנייה, סגנונות אדריכליים וארגון מרחבי ברחבי יישובים שלמים. זה, לדברי הצוות, פותח אפשרויות חדשות לניתוח האופן שבו אתרים התפתחו לאורך זמן, כיצד שכונות תוכננו, וכיצד בחירות אדריכליות השתנו בין תקופות.
ההשלכות חורגות מעבר לתיעוד. עם נתונים מרחביים מדויקים, ארכיאולוגים יכולים לזהות אזורים בעלי פוטנציאל מחקרי גבוה ולתכנן חפירות באופן אסטרטגי יותר, להפחית חפירות מיותרות ולשמר טוב יותר אזורים רגישים, כך מסר הצוות. הכלי גם מאפשר לחוקרים לשאול שאלות מחקר חדשות התלויות ביחסים מרחביים מדויקים, כגון שינויים בצפיפות הבנייה, שימוש חוזר בחומרים, או וריאציות בטכניקות בנייה בתוך אתר יחיד.
חי אשכנזי, ארכיאולוג ומנהל גאואינפורמטיקה ברשות העתיקות, אמר ל-TPS-IL שהכלי עשוי להיות “מועיל מאוד”.
“במבט ראשון, זה יכול להיות פיתוח שיהיה מועיל מאוד עבורנו ברשות העתיקות, מכיוון שהוא מאפשר להכין במהירות תוכניות אתר. כרגע, אנחנו עדיין בודקים אותו כדי לוודא שהוא עובד עם הקבצים שלנו ובסוגים וצבעים שונים של שטח,” אמר.
נושאים קשורים
