פסיקה תקדימית נגד גזענות: "לא מדובר בקללות בלבד"
מאבק נוסף נגד ביטויי גזענות במרחב הציבורי הסתיים בפסיקה משמעותית, לאחר שהתובעת פנתה ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. היחידה, שהבינה את חומרת המקרה, העבירה אותו למימוש זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, אשר הגיש את התביעה בשם עובדת ביקורת גבולות. פסק הדין המהדהד מדגיש את חומרת היחס לאדם על בסיס צבע עורו וקובע כי הערות גזעניות אינן "קללות בלבד", אלא פגיעה עמוקה בכבודו ובשמו הטוב של אדם.
המקרה התרחש כאשר התובעת ביקשה מהנתבע להימנע מדחיפה בתור בביקורת הגבולות. בתגובה, הנתבע החל להטיח לעברה דברי נאצה בפני נוסעים ועמיתים, ביניהם: "את כלום", "את כבר לא תעבדי פה", "היי שחורה" ו"משפחת קופים". השופטת קבעה כי מדובר בלשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, שכן הדברים כוונו להשפלתה של התובעת בשל גזעה ומוצאה ולייחס לה ערך נחות.
השופטת הבהירה כי גזענות היא מחלה חברתית המייחסת תכונות שליליות לאדם אך ורק על בסיס צבע עורו, תוך התעלמות מתכונותיו האנושיות, וכי אין עוד מקום להתנהגות כזו בימינו. בפסק הדין צוין כי הדברים נאמרו בפומבי, במקום עבודתה של התובעת, מה שהעצים את תחושת ההשפלה והטראומה שלה, ואף הוביל אותה לבקש העברה מתפקידה. למרות הכחשותיו של הנתבע, בית המשפט הסתמך על עדויות מהימנות של מבקרי גבולות אחרים ועל הודאתו של הנתבע במסגרת הסדר טיעון מותנה בהליך פלילי מקביל, שם הודה כי העליב את עובדת הציבור בביטוי "שחורה".
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, אשר ליוותה את התיק מראשיתו, רואה בפסיקה זו צעד חשוב ביצירת הרתעה ושמירה על המרחב הציבורי נקי מאפליה וגזענות. היחידה מדגישה כי הפסיקה עולה בקנה אחד עם רוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תש"ס-2000, השואף לשוויון מלא לכל אדם. בסופו של דבר, הנתבע חויב לשלם לתובעת פיצויים בסך 35,000 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.
חשוב לציין כי כחלק מהמאמץ הלאומי למגר את הגזענות, הוארכה ההוראה הזמנית המעניקה ייצוג משפטי חינם על ידי המחלקה לסיוע משפטי בתביעות מסוג זה, ללא מבחן זכאות כלכלית, על מנת להבטיח שכל נפגע יוכל לממש את זכויותיו ללא חשש.