ירושלים, 8 בפברואר 2026 (TPS-IL) – הקבינט המדיני-ביטחוני אישר ביום ראשון שורה של צעדים שנועדו, לדברי שרים בכירים, לחזק את השליטה האדמיניסטרטיבית והמשפטית של ישראל ביהודה ושומרון. ההחלטות מתמקדות במדיניות קרקע, סמכויות תכנון ואכיפה, והוצגו על ידי הממשלה כצעדים לקראת מה שהוגדר כ"נורמליזציה" של החיים האזרחיים לתושבים היהודים באזור.
על פי הצהרה משותפת של שר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', הקבינט הורה על הסרת מגבלות סודיות ארוכות שנים על רישומי מקרקעין ביהודה ושומרון. עם פרסומם, הרישומים צפויים להפוך עסקאות קרקע לשקופות וקלות יותר לביצוע. עד כה, בניגוד לגבולות ישראל שלפני 1967, רישומי הקרקעות ביהודה ושומרון נשמרו בסודיות, מצב שלטענת השרים יצר אי-ודאות משפטית, עיכב רכישות ואפשר הונאות.
אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר הייתה ביטול חוק מתקופת השלטון הירדני שאסר מכירת קרקע ליהודים. ירדן שלטה בשטח בין השנים 1948 ל-1967, וחלקים ממערכת החוק שלה נותרו בתוקף. במסגרת זו, יהודים יכלו לרכוש קרקע רק בעקיפין, באמצעות חברות רשומות, ורק לאחר קבלת היתר עסקה מיוחד מהמנהל האזרחי של ישראל, הגוף הצבאי המפקח על עניינים אזרחיים באזור. הקבינט ביטל את דרישת ההיתר והסיר מגבלות על מכירות לזרים, ובכך איפשר בפועל ליהודים לרכוש נכסים בתנאים דומים לאלו שבתל אביב או בירושלים. בנוסף, בוטלה הדרישה לרישיון עסקה נפרד מלשכת רישום המקרקעין, והוחלפה בקריטריונים מקצועיים סטנדרטיים.
הקבינט אישר גם את חידוש ועדת רכישת הקרקעות, גוף מדינתי שהפסיק לפעול לפני כשני עשורים. חידוש פעילותה יאפשר לממשלה לבצע רכישות קרקע פרואקטיביות ביהודה ושומרון. גלנט וסמוטריץ' אמרו כי המטרה היא להבטיח עתודות קרקע לפיתוח עתידי של קהילות יהודיות.
החלטה נוספת העבירה את סמכויות רישוי הבנייה באזור ההתיישבות היהודית בחברון, כולל אתרים סביב מערת המכפלה, מהרשות המקומית לידי מוסדות התכנון של המנהל האזרחי. גורמים בממשלה אמרו כי הדבר ייעל את תהליכי האישור ויבטל את הצורך באישור פרטני לפרויקטים של בנייה או נגישות באתרים יהודיים קדושים בעיר.
הקבינט החליט עוד להרחיב את הפיקוח והאכיפה הישראליים לאזורים A ו-B ביהודה ושומרון – חלוקות אדמיניסטרטיביות שנקבעו בהסכמי אוסלו. האכיפה המורחבת תתמקד בהפרות הקשורות למים, מפגעים סביבתיים ונזק לאתרים ארכיאולוגיים, שלטענת גורמים ישראלים משפיעים על האזור כולו. באזורים שהוגדרו כאזור A, בעיקר מרכזי אוכלוסייה פלסטיניים, לרשות הפלסטינית סמכות אדמיניסטרטיבית וביטחונית. באזור B, כמו בערים קטנות יותר, לרשות הפלסטינית סמכות אדמיניסטרטיבית בעוד שישראל שומרת על האחריות הביטחונית. באזור C, בו ממוקמים יישובים יהודיים, מתקנים צבאיים ושמורות טבע, לישראל סמכות אדמיניסטרטיבית וביטחונית כאחד. אזור C מהווה 60 אחוז משטח יהודה ושומרון.
במהלך מהלך קשור, אישר הקבינט את הקמת מינהל מוניציפלי ייעודי למתחם קבר רחל, אתר קדוש יהודי הממוקם בתחומי השיפוט העירוני של בית לחם. הגוף החדש יהיה אחראי על תברואה, תחזוקה, גינון ותפעול שוטף באתר.
"ההחלטות שאשררנו היום הן ביטוי למדיניות ברורה – חיזוק האחיזה הישראלית ביהודה ושומרון, חיזוק ההתיישבות והבטחת עתידנו בארץ הזו לדורות", אמר גלנט. "אנו מחויבים להסרת חסמים, יצירת ודאות משפטית ואזרחית, ואפשרות לתושבים לחיות, לבנות ולהתפתח כשווים לכל אזרחי ישראל".
סמוטריץ' היה בוטה יותר. "נגמרו הימים שבהם מתיישב ביהודה ושומרון היה אזרח סוג ב' שחי תחת חוקי גזע ירדניים", הוא נשבע. "אנו מנרמלים את החיים ביהודה ושומרון, מסירים חסמים בירוקרטיים, נלחמים בשטח ומעמיקים את אחיזתנו בכל רחבי ארץ ישראל".
מנהיגי קהילות יהודיות ביהודה ושומרון הביעו תקווה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבחן מחדש את סוגיית החלת החוק הישראלי על אזור C ביהודה ושומרון.
נושאים קשורים
