האישום המתוקן, שהוגש במסגרת הסדר טיעון על ידי עו"ד הפיט קנטרוביץ מפרקליטות מחוז דרום, ובו הודה אבו מדעם, קובע כי לפני כארבע שנים, מנהלו של אבו מדעם במפעל בו עבד החליט לפטרו. בעקבות זאת, זמן קצר לאחר התקרית, שב אבו מדעם למפעל וירה במנהלו מספר פעמים. כתוצאה מהירי, נפצע המנהל ואושפז למשך חודשיים, במהלכם היה מורדם ומונשם בחלק מהתקופה.
לאור האמור ובהתאם להודאתו, הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי רחל טוראן את אבו מדעם בתקיפה בנסיבות מחמירות ובעבירות נשק.
במסגרת טיעוניה לעונש, הדגישה עו"ד קנטרוביץ את חומרת המעשים, וציינה כי נסיבות התקרית התאפיינו בחוצפה, אכזריות, חוסר רחמים וזלזול בחוק, במיוחד לאור העובדה כי הנאשם ירה בתובע שוב ושוב, גם כאשר היה שרוע על הקרקע כתוצאה מירי הנאשם. היא ציינה עוד כי בעוד שמקרה הנאשם מהווה פגיעה אישית בקורבן, הוא מייצג תמונה רחבה יותר של פגיעה בביטחון הציבור, שכן התקיפה התרחשה לעיני אחרים, ובתוך רגע הפכה מקום עבודה בישראל לסצנה עקובה מדם ומפחידה.
בגזר דינה קבעה השופטת טוראן כי "עיון בכתב האישום חושף תמונה עגומה של אירוע אלים ביותר, ושל נאשם שפעל ללא כל ריסון, ושלמזלו הרב, לא גרם למותו של הקורבן. אין הדבר יכול להתפס כמקרה פרטני, כאשר אלימות ברחובות, ובפרט במגזר הערבי, הולכת וגוברת והשימוש באקדחים הופך לפעולה בסיסית ושגרתית".
לאור האמור, גזרה השופטת על אבו מדעם תשע שנות מאסר בפועל והורתה לו לשלם פיצויים בסך 40,000 ש"ח למתלונן.