חוסן תפעולי והמשכיות אספקה:
דיין ציין כי מגזר האנרגיה הישראלי הפגין חוסן גבוה לאחרונה, ושמר על המשכיות מלאה באספקת חשמל ואנרגיה. "גם במהלך אירועים מורכבים שכללו פגיעה בתשתיות, המגזר פעל בצורה ראויה לציון ללא צורך בפתיחת עתודות חירום". המנכ"ל הסביר כי המערכת נשענה על גיבוי הדדי בין מקורות אנרגיה שונים – גז טבעי, פחם ואנרגיות מתחדשות – באופן שהבטיח שאף צרכן לא יחווה מחסור.
היתר ייצוא כבשורה לצרכן הישראלי:
מרכיב מרכזי בנאומו הוקדש לחשיבות היתר הייצוא החדש למצרים, הכולל אספקת 131 BCM של גז טבעי. דיין הדגיש כי המהלך תוכנן בראש ובראשונה לטובת הצרכן המקומי.
הגנה על מחיר הצרכן:
לראשונה, המשרד חייב את החברות לדבוק במחירי תקרה דומים לאלו שבהסכמים ארוכי טווח, צעד המבטיח יציבות מחירים ותחרותיות בשוק המקומי.
סבסוד המחיר המקומי:
מחיר הגז הטבעי המיועד לייצוא גבוה משמעותית מהמחיר בישראל, מה שמאפשר סבסוד עלויות האנרגיה בתוך הארץ ושמירה על מחירים נמוכים.
פיתוח תשתיות ללא נטל על הציבור:
הייצוא מאפשר את מימון ההרחבה של מאגר "לוויתן" בעלות של כ-4.5 מיליארד דולר. ללא הכנסות אלו, הנטל הכלכלי של פיתוח התשתיות היה נופל על כתפי הצרכן הישראלי.
הכנסות אדירות למדינה:
מהסכם זה בלבד, צפויות הכנסות המדינה להגיע לכ-58 מיליארד שקלים, אשר יופנו לטובת הציבור.
עדיפות מוחלטת לכלכלה הישראלית:
היתר הייצוא מעגן עדיפות מוחלטת לכלכלה הפנימית על בסיס יומי, ומבטיח שצרכי האזרחים יסופקו לפני כל התחייבות חיצונית.
לסיכום, ציין המנכ"ל כי המשרד פועל להפחתת רגולציה ובירוקרטיה לעידוד השקעות נוספות, מתוך הבנה כי פיתוח מגזר הגז הטבעי הוא המפתח לביטחון אנרגטי ולשגשוג כלכלי לכל משק בית בישראל.
נושאים קשורים
