מאת פסח בנסון • 31 ביולי 2025
ירושלים, 31 ביולי 2025 (TPS-IL) — במרכז הלחץ הבינלאומי על ישראל להפסקת אש עם חמאס עומדות טענות על רעב נרחב ואף האשמות שישראל משתמשת ברעב בכוונה כנשק. אך בדיקה מעמיקה יותר של שירות העיתונות של ישראל בנוגע לצינור הסיוע ההומניטרי מצאה כי שילוב של מדיניות האו"ם, ביזה של חמאס ורווחי שוק שחור מונעים מסיוע רב להגיע לאזרחי עזה ומנפחים את מחירי הפריטים שמגיעים למדפי השוק.
באופן המכריע ביותר, על פי נתוני האו"ם עצמו, 85% מהסיוע שנכנס לרצועת עזה באמצעות משאיות מאז 19 במאי נגנב.
"יש רעב מסוים בעזה, והוא קיים רק במקומות שבהם חמאס מקדם אותו, לא באזורים אחרים", אמר פרופסור איתן גלבוע, מומחה ליחסים בינלאומיים ותקשורת באוניברסיטת רייכמן בהרצליה.
צווארי בקבוק של האו"ם והנחות שגויות
נתונים עדכניים מצביעים על כך שישראל ממשיכה לאפשר סיוע הומניטרי בהיקף גדול לרצועת עזה – הרבה מעבר לרמות שלפני המלחמה. על פי דו"ח יולי 2025 של מרכז בגין-סאדאת ללימודים אסטרטגיים, טענות על רעב מכוון אינן נתמכות בעובדות בשטח.
לפני המלחמה, נכנסו לעזה כ-150-300 משאיות ביום, אם כי רק חלק קטן מהן נשא מזון. נתונים ממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מראים שבשנת 2022, חצו בממוצע 292 משאיות ביום, כאשר רק 73 מהן נשאו מזון – כ-25%. למרות זאת, לא היו סימני רעב. מדדי בריאות הציבור כמו תמותת תינוקות ותוחלת חיים היו דומים לאלו שבירדן וביהודה ושומרון.
הדו"ח גם הפרך הנחות שגויות לגבי ייצור מזון מקומי. בעוד אמנסטי אינטרנשיונל טענה כי החקלאות המקומית סיפקה 44% מצרכי המזון של עזה, הדו"ח טען כי מספר זה מבוסס על הוצאה כספית, ולא על צריכה קלורית. למעשה, הייצור המקומי היווה לא יותר מ-12% מהאספקה הקלורית. הרוב המכריע של הקלוריות הגיע מדגנים מיובאים, שמנים וסיוע מזון – שסופקו ברובם על ידי הסוכנות של האו"ם לסיוע לפליטים פלסטינים (UNRWA) ותוכנית המזון העולמית.
ישראל השעתה זמנית את משלוחי הסיוע במרץ 2025 עקב ביזת חמאס השיטתית, אך חידשה את האספקה במאי. עד סוף מאי, נכנסו לרצועה 170 משאיות ביום. נכון ל-27 ביולי 2025, כל מעברי הסיוע נפתחו מחדש, ומתבצעות גם הטלות אוויריות נוספות. קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF), שהושקה במאי, תומכת כעת ברשתות חלוקת סיוע חלופיות.
מאות משטחי סיוע של האו"ם שלא נמסרו, שעברו בדיקה, עומדים בשמש במעבר הגבול כרם שלום עם עזה ב-25 ביולי 2025. צילום: COGAT/TPS-IL
על פי מקורות ישראליים רשמיים, סיוע הומניטרי זורם כעת בשני ערוצים עיקריים. הראשון כולל חבילות מזון ישירות – בעיקר פריטים יציבים כמו ירקות משומרים, עדשים ותוספי תזונה – המופצים על ידי ארגונים בינלאומיים דרך מרכזי אבטחה.
הערוץ השני כולל פתרונות ברמת הקהילה כגון מאפיות ומטבחים קהילתיים, המופעלים על ידי תוכנית המזון העולמית וארגונים לא-ממשלתיים כמו World Central Kitchen, תוך שימוש בשותפים מקומיים שעברו בדיקה כדי לספק ארוחות מבושלות.
נכון ל-24 ביולי, מספר המשאיות במעבר כרם שלום הממתינות לאיסוף על ידי ארגוני סיוע בינלאומיים עמד על יותר מ-800. בתגובה בדוא"ל לשאלות מ-TPS-IL, דובר האו"ם ייחס את העיכוב לפרוטוקולי אבטחה ישראליים מחמירים. "כרם שלום אינו מחסן שניתן לגשת אליו", אמר הדובר.
"במשך 11 שבועות, הרשויות הישראליות חסמו כניסת כל פריט – ללא קשר לחשיבותו להישרדות אזרחים. לכן, תמונות של אספקה מצטברת בתוך מתחמים סגורים ומבוצרים למעשה מראות מה שעובדי סיוע לא הצליחו לאסוף ולספק", כתבה.
אך המומחית המשפטית אן הרצברג מאשימה את האו"ם בצורך בבדיקות גוזלות זמן. היא אמרה ל-TPS-IL שהאו"ם ידע שחמאס משתמש בשיירות הסיוע להברחת נשק אך עצם עין לבעיה. הרצברג היא היועצת המשפטית של NGO-Monitor, עמותה המבוססת בירושלים העוקבת אחר פעילויות של ארגונים לא-ממשלתיים.
"אם הם היו פרואקטיביים יותר בניסיון לחסום הברחות נשק והסטת סיוע, הם לא היו צריכים שום בדיקות", היא התעקשה.
על פי תוכנית המזון העולמית של האו"ם, נכון ל-25 ביולי, היו "בערך 3,500 טון מטען של WFP (שווה ערך ל-300 משאיות) מוכנים לאיסוף מאזורי החזקה לאיסוף והפצה בתוך עזה".
גם ה-WFP ציין מחסור בנהגי משאיות, ואמר שרק 60 אושרו לאספקה בעזה.
מקור ביטחוני ישראלי הדגיש בפני TPS-IL כי איסוף והפצת סיוע היא באחריות האו"ם, לא של ישראל. "הם לא עושים את עבודתם טוב. רק כשיש עליהם לחץ הם מתחילים לאסוף. אישרנו להם משלחות ופרקי זמן והם לא עומדים בזמנים המתואמים, אלא מגיעים מאוחר ולכמה שעות", אמר.
"ישראל מוכנה לסייע ולעשות הרבה יותר ממה שנדרש, כמו לספק סיוע לוגיסטי, דלק למשאיות, מכשירי קשר כדי שיוכלו לדבר זה עם זה. רק השבוע הכרזנו על מסדרונות הומניטריים והפסקות אש טקטיות כדי להקל על איסוף ציוד", אמר.
משבר מיוצר על ידי חמאס
מקורות צבאיים ישראליים אמרו ל-TPS-IL שהמכשול האמיתי להאכלת עזה הוא חמאס. האשמה זו מגובה בנתוני האו"ם.
על פי נתונים באתר משרד האו"ם לשירותי פרויקטים (UNOPS), 2,013 משאיות הנושאות 27,464.5 טון סיוע – כמעט כולו מזון – נכנסו לעזה מאז 19 במאי. מתוך מספר זה, 1,753 משאיות הנושאות 23,353.3 טון סיוע מעולם לא הגיעו ליעדן. כל 85% מהמזון החסר סומנו על ידי UNOPS כ"יורטו" על ידי "אנשים רעבים באופן שליו או שחקנים חמושים בכוח, במהלך המעבר בעזה".
UNOPS הוא הזרוע התפעולית של האו"ם המסייעת ביישום פרויקטים הומניטריים, פיתוח ובניית שלום.
שיא של 90 משאיות הנושאות 1,695 טון סיוע נבזזו ב-31 במאי בלבד, על פי UNOPS.
הנתונים הראו ש-98.6% מהסיוע הגנוב היה מזון, והיתר סומנו כ"דלק מוצק", "תזונה" ו"בריאות". בנוסף, 90.3% מהסיוע הגנוב היה שייך לתוכנית המזון העולמית. שאר הסיוע היה שייך ל-World Central Kitchen, קרן האו"ם לילדים (UNICEF), הוועד הבינלאומי של הצלב האדום ו-International Medical Corps Gaza.
UNOPS לא התייחס לחמאס בשמו, אך ישראלים ופלסטינים כן.
"מההתחלה, חמאס ניסה לגרום לחלוקת הסיוע ההומניטרי על ידי GHF להיכשל", אמר גורם צבאי ישראלי ל-TPS-IL. "הם מאיימים על אזרחים ומאיימים על כל מי שמתקרב למרכזי סיוע". אותו גורם אישר תקרית ביוני שבה הושלכו רימונים על עובדי סיוע אמריקאים.
מחבלי חמאס נושאים אלות ונשק חם מאבטחים משאיות סיוע הומניטרי באזור ג'באליה שבצפון עזה ב-25 ביוני 2025. צילום: TPS- IL
פעיל עזתי, חמזה אל-מסרי, המנהל ערוץ טלגרם פופולרי, כתב: "כל עזתי יודע מי מחזיק בנשק. אם למישהו יש נשק, או שהוא חמאס או שהוא קנה אותו מחמאס. אין כאן סודות". בתגובה לפוסט, משתמש בשם סאמר בשיר שאל האם התוקפים היו חמאס. אל-מסרי השיב: "כל הבריונים והגנבים הם חמאס ועובדים בשביל חמאס".
סרטונים שהופצו ב-29 ביולי מראים משאיות סיוע עוברות דרך דיר אל-בלח בזמן שאנשים חמושים יורים לאוויר כדי לפזר אזרחים. עדי ראייה טוענים שהחמושים מזוהים עם חמאס. חשבונות דומים מצביעים על התערבות שיטתית של ארגון הטרור בפעולות הומניטריות.
ההאשמות נתמכות עוד יותר על ידי מסמכים פנימיים של חמאס שנתפסו על ידי ישראל, תקשורת שיורטה ותמונות מאומתות. במהלך השלב הראשוני של המלחמה באוקטובר 2023, חמאס הסטה 25% מכלל סיוע האו"ם הנכנס. עד תחילת 2024, מכסה זו חולקה מחדש באופן הבא: 7% לחטיבות עז א-דין אל-קסאם של חמאס, 4% למנהל האזרחי של חמאס, 4% להנהגה הפוליטית של הארגון.
מסמכים שיורטו חושפים גם את האיומים נגד עובדי סיוע ומאמצים מכוונים לזרוע כאוס ברחובות עזה, כמו סגירת שווקים, הסתה להפרות סדר ומניעת הגעת אזרחים לנקודות חלוקה באמצעות הפחדה או ירי.
בהתייחס לתפקידי הצבא באתרי חלוקת סיוע, שיירות והטלות אוויריות, אמר דובר צה"ל תא"ל אפי דפרין לעיתונאים ב-27 ביולי: "חמאס, לעומת זאת, מפריע באופן פעיל לתהליך – גונב סיוע, מאחסן אותו במנהרות, ומשתמש בדיסאינפורמציה כדי להפיץ את הטענה השקרית לרעב בעזה".
טקטיקות בהן משתמש חמאס כוללות תפיסה פיזית של משאיות האו"ם, חסימת גישת אזרחים לאתרי סיוע, התחזות לעובדי סיוע והחדרת מפעלים לשיירות האו"ם. דווח כי הוקמה רשת הפצה מקבילה – המוכרת סיוע שהוחרם במחירים של 300-500% מעל ערך השוק, גובה מס מסוחרים מקומיים, ומשתמשת בשליטה על מזון ככלי פוליטי.
המצב הגיע לנקודה שבה ארגוני סיוע מסוימים מהססים לאסוף או להפיץ סיוע מחשש לאלימות או מלהיתפס כמשתפים פעולה עם ישראל.
"המטרה של חמאס היא להיפטר מקרן הסיוע ההומניטרי לעזה המפיצה מזון בעזה", אמר גלבוע. "הם רוצים להיות היחידים שמבטיחים את הישרדותם של תושבי עזה והצליחו מאוד בקמפיין המתאר רעב בכל מקום".
שפע מזון בשוק אל-סחאבה בעיר עזה ב-28 ביולי 2025. צילום: TPS-IL
רווחי שוק שחור על מזון תרומה
למרות הזינוק במשלוחי הסיוע, פלסטינים בשוק אל-סחאבה בעיר עזה אמרו ל-TPS-IL שהמחירים יקרים מדי.
"היום ראיתי פירות בפעם הראשונה מזה ארבעה חודשים. מנגו, בננות… אבל מוכרים אותם ב-200 שקל [59 דולר]. אנשים לא יכולים להרשות לעצמם. אנחנו רואים את זה, מריחים את זה, והולכים משם", אמר פלסטיני אחד ל-TPS-IL ב-28 ביולי, יום לאחר שהחלו ההטלות האוויריות ופרוטוקולי הסיוע החדשים. "זו עוולה וזה חטא".
אישה אחרת סיפרה ל-TPS-IL כיצד ילדיה מבקשים פירות שלא טעמו מזה חודשים. "אני לא יכולה לקנות ארבעה פריטים אפילו לילדים שלי. זה כמו חלום בתצוגה", אמרה.
פלסטיני שלישי אמר ל-TPS-IL: "הקמח – כשהוא נכנס לעזה, גונבים אותו. ועכשיו הם הולכים להעלות את המחיר מ-30 ל-60 שקל [8.80$ עד 17.70$]. זה לא ייאמן".
צילומים מהשוק אישרו את הפער: מדפים עמוסים בסחורות עם תווית סיוע שנמכרו מחדש במחירים שלא יכלו להרשות לעצמם האזרחים המיועדים.
פלסטינים מביטים בקופסאות שימורים בשוק אל-סחאבה בעיר עזה ב-28 ביולי 2025. מזון שנתרם בינלאומית נמכר במחירים מנופחים מעבר ליכולתם של פלסטינים רבים. צילום: TPS-IL
מקורות ישראליים רשמיים הסבירו ל-TPS-IL שכל המשאיות הנכנסות כעת לעזה נושאות סיוע הומניטרי שסופק על ידי האו"ם, ארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים או מדינות תורמות – ושמגזר הפרטי של עזה אינו מורשה כעת לייבא סחורות. היעדר משלוחים מסחריים לסוחרים בעזה מעלה שאלות כיצד קמח תרומה, פירות, ירקות, מים, קופסאות שימורים ועוד מגיעים לשווקים במחירים מנופחים.
מקורות פלסטינים בתוך עזה אמרו ל-TPS-IL שרוב המזון בשווקים מקורו בסיוע בינלאומי במשך חודשים – כולל משלוחים אמריקאיים – אך נמכר מחדש במחירים מנופחים, לעיתים ב-300%. מוצרי יסוד כמו קמח ואורז, שנועדו במקור לחלוקה חינם, מופנים לכאורה לסוחרים פרטיים.
"הם מחלקים את הסיוע לסוחרים במקום למשפחות", אמר תושב עזה אחד ל-TPS-IL.
ד"ר אייל עופר, מומחה לכלכלת עזה, הסביר ל-TPS-IL כי "מחירי השוק הם הבעיה המרכזית המזינה את הרעב בעזה". הוא האשים "כסף אינסופי שמוזרם" על ידי האו"ם והרשות הפלסטינית, המאפשר ביזה וניפוח מחירים.
"חמאס לוקח 45% מכל העברה כספית של האו"ם מבלי לגעת בסיוע", אמר. "האנשים שמקבלים את הכסף יכולים להרשות לעצמם את המחירים המנופחים; אלה שלא, גוועים ברעב".
הוא הוסיף: "אני מציע כבר הרבה זמן לעצור את זרימת המזומנים. אי אפשר לאכול מזומן".
כ-1,200 בני אדם נהרגו, ו-252 ישראלים וזרים נלקחו כבני ערובה במתקפות חמאס על יישובים ישראליים ליד גבול עזה ב-7 באוקטובר. מבין 50 בני הערובה הנותרים, כ-30 נחשבים מתים.
