איזו מוסד אקדמי יוביל את המחקר פורץ הדרך הבא למניעת פליטת אבק ממחצבות? אילו חוקרים ישלבו רחפנים עם אנרגיה מתחדשת? ומי הפרופסור שרוצה לפתח מערכת שתייצר חשמל מצליל הים ותנועת הגלים?
יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות מפרסמת היום את רשימת 21 פרויקטי המחקר האקדמיים שזכו לתמיכה בהיקף של כ-10 מיליון שקל. מדובר בחוקרים מ-11 מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, ביניהם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן ועוד. בימים אלה נחתמים ההסכמים עם המוסדות האקדמיים, ופרויקטי המחקר יחלו לתקופה של שנה עד שלוש שנים, כאשר חלקם עשויים להפוך לטכנולוגיות שישפיעו על כל בית בישראל.
בין פרויקטי המחקר הזוכים, נכללת הצעתו של פרופ' דניאל נסים מאוניברסיטת בר-אילן לפיתוח שיטה חדשנית לטיפול בפסולת פלסטיק מסוג PET, המשמשת לבקבוקי שתייה קלה. הרעיון העומד בבסיס המחקר הוא פירוק הפולימר בתא אלקטרוכימי והפקת דלקים, תוך שימוש במקביל בתערובת הפחמימנים כחומר גלם להפקת דלקים ומוצרים כימיים שונים בעלי ערך גבוה. מדובר במחקר חדשני ביותר שעשוי להוביל לפריצת דרך בלתי מוכרת בתעשיית מחזור הפלסטיק. לצורך ביצוע מחקר זה, המשרד יעניק מענק בסך 499,600 שקל.
מחקר פורץ דרך נוסף יתמקד בפיתוח מערכת חדשנית המייצרת חשמל מצליל הים ותנועת גלים, במטרה להפעיל התקני ניטור ימיים קטנים. המחקר יבוצע על ידי פרופ' רועי דיאמנט מאוניברסיטת חיפה, והוא יקבל מענק בסך 657,100 שקל.
מחקר נוסף שעשוי להשאיר את חותמו על תחום האנרגיה הוא של פרופ' יצחק קטר מהמכון למחקר מדעי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שיבחן את פיתוח מערכת לניטור ומניעת פליטת אבק ממחצבות. מטרת המחקר היא לסייע בקביעת מדיניות מתאימה לישראל בתחום המחצבות ושיפור איכות האוויר. לצורך כך, קיבל החוקר מענק מהמשרד בסך 659,937 שקל.
ד"ר עמיחי הורש מהמכון הוולקני ופרופ' דוד זרוק מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב קיבלו אף הם תמיכה מהמשרד לביצוע פרויקט מחקר משותף הבוחן את האפשרות לפיתוח רחפן המשולב בטכנולוגיה חדשנית מבוססת גלי קול לניקוי פאנלים סולאריים ללא שימוש במים. שני החוקרים קיבלו מענק מהמשרד למחקר זה בסך 999,000 שקל.
בשנה שעברה, העניק המשרד כ-8 מיליון שקל ל-11 פרויקטי מחקר מ-6 מוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ.
מצורפת רשימת הזוכים המלאה והמענקים הכוללים לשנה זו.
פרופ' בריאן רוזן, המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות: "משרד האנרגיה והתשתיות שם דגש רב על חיזוק המחקר האקדמי היישומי בישראל, ועל מתן כלים שיסייעו להוציא טכנולוגיות חדשניות מהמעבדות, לתועלת משמעותית של מגזרי האנרגיה, המים והמחצבות. חיזוק המחקר היישומי במוסדות המחקר האקדמיים בישראל יבטיח שישראל תישאר בחזית העולמית של פריצות דרך מדעיות המובילות לפיתוחים טכנולוגיים בתחומי האנרגיה, המים, המחצבות והסביבה."