מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 1 באוקטובר 2025
ירושלים, 1 באוקטובר 2025 (TPS-IL) — רשויות ישראליות מנעו ניסיון מכוון, לדבריהן, של הרשות הפלסטינית לפגוע באתר ארכיאולוגי מרכזי באזור בנימין. המבצע, שבוצע ביום שני, כוון נגד צוותי הנדסה של הרשות הפלסטינית שהתכוננו לעבודות תשתית רחבות היקף בעיר המקראית גבעון, אתר בעל חשיבות היסטורית ומקראית רבה.
על פי צבא ההגנה לישראל ומועצה אזורית בנימין, מחפרים וחומרי בטון שנועדו לשימוש באתר הוחרמו במאמץ מתואם עם ארגון "שומרי הנצח", שזיהה לראשונה את הפעילות. גורמים רשמיים מסרו כי העבודות שניסו לבצע כללו יציקת בטון, פינוי טרסות עתיקות והכנת משטחי אספלט – פעולות שלדבריהם היו גורמות נזק בלתי הפיך.
"מדובר בעבודות תשתית באמצעות כלים מכניים כבדים בלב האתר, בסמוך לאלמנטים החשובים ביותר של התל", הסבירה עדי שרגאי, מנהלת פעילויות ב"שומרי הנצח", ארגון ישראלי בחזית המאמצים להגן על אתרים היסטוריים יהודיים.
"זוהו יציקות בטון ופינוי טרסות מהאבנים העתיקות של האתר. ערימות של מצעים מוכנים לפיזור וריבוד אספלט פוזרו בכל האזור, כמו גם כלים מכניים כמו מכבש", אמרה.
שרגאי הדגישה את פגיעות האתר בשל מיקומו מצפון לירושלים. אף שהוא נמצא בשטח C, שבו לישראל יש סמכות מנהלית וביטחונית, הוא גובל בכפר הפלסטיני אל-ג'יב.
"במהלך בניית גדר ההפרדה סביב ירושלים, האתר נותר מחוץ לגדר, מה שהחמיר את בעיית הנגישות והפיקוח", אמרה שרגאי. "כיום, הגישה דורשת תיאום ביטחוני מורכב וליווי. החרמת הכלים היא צעד חשוב, אך נדרשת פעילות מתמשכת ושיפור הנגישות לאתר כדי למנוע נזק עתידי."
העיר המקראית גבעון נחשבת לאחד האוצרות הארכיאולוגיים המשמעותיים באזור. היא מוזכרת שוב ושוב בספר יהושע, שם כרת יהושע ברית עם הגבעונים, והיא האתר של הקרב המפורסם בו "שמש בגבעון דום, וירח בעמק איילון".
בין התגליות נכללים בריכה מסיבית המתוארת בספר שמואל, בורות יין מורכבים הידועים כ"בורות גבעון", ומערכת מים תת-קרקעית המחוברת עדיין למעיין פעיל. חפירות שערך ג'יימס פריצ'רד ב-1956 חשפו ידיות חרס שעליהן חרוט השם "גבעון", המאשר את זהותו המקראית של האתר. חוקרים מאמינים שהעיר הייתה מיושבת ברציפות מאז תקופת הברונזה הקדומה.
היסטורית, גבעון תוארה כ"עיר גדולה בגבעון, אחת מערי הממלכה", ושימשה כאחת מ-13 ערי הכהונה בשטח שבט בנימין. היא הייתה בית למשפחתו של שאול המלך ומילאה תפקיד מרכזי בגורל ממלכתו.
"המציאות מכה אותנו בפנים"
ראש המועצה האזורית בנימין, ישראל גנץ, האשים את הרשות הפלסטינית בכוונה לפגוע בהיסטוריה יהודית. "בעוד שהתוכנית הנדונה לסיום המלחמה קובעת כי הרשות הפלסטינית חייבת לעבור 'רפורמות' כדי שתוכל לקחת אחריות על עזה, המציאות באה ומכה אותנו בפנים", אמר גנץ.
"אותה רשות מוכיחה שוב ששום דבר לא ישתנה באמת, והיא למעשה אחראית למתקפת מורשת לאומנית נוספת שמטרתה למחוק אתר מקראי. נמשיך להילחם בכל כוחנו כדי לפרק את הרשות הפלסטינית ולהחיל ריבונות ישראלית על כל יהודה ושומרון, כולל אתרי מורשת חשובים אלו המוכיחים מעל לכל את זכותנו הבלעדית על ארץ אבותינו."
גורמים רשמיים מסרו כי בכוונתם להמשיך לפקח על האתר ולהרחיב את אמצעי ההגנה, והזהירו כי מיקומו המרוחק הופך אותו למטרה מתמשכת לנזק.
האחריות לאבטחת אתרים ארכיאולוגיים ביהודה ושומרון מוטלת על קצין הארכיאולוגיה של המנהל האזרחי. עם זאת, הח"כ עמית הלוי הציע להרחיב את סמכות רשות העתיקות הישראלית ליהודה ושומרון. התומכים טוענים כי המנהל האזרחי אינו מצויד להתמודד עם אתגרי שימור וחפירה של אתרים. המבקרים מזהירים כי מהלך כזה עלול לגרום לאיסור על כל ארכיאולוגיה ישראלית משיתוף פעולה בינלאומי.
שירות העיתונות של ישראל דיווח באפריל כי חוקרים ישראלים מוצאים עצמם ברשימה שחורה בקהילה האקדמית הבינלאומית, ואינם יכולים לפרסם ממצאים מאתרים היסטוריים חשובים ביהודה ושומרון.
בשנת 2023, TPS-IL דיווח כי הרשות הפלסטינית בונה באופן בלתי חוקי שכונה חדשה על הר עיבל שתמחק את אתר המורשת היהודי.
מפקח ממחלקת הקרקעות של המועצה האזורית שומרון גילה מוקדם יותר החודש כי הרשות הפלסטינית החלה בסלילת כבישים עבור 32 יחידות דיור על חורבות האתר ההיסטורי, המוזכר בספרי התורה דברים ויהושע.
"זוהי תזכורת חשובה מדוע מדינת ישראל חייבת להבטיח שהיא תיקח אחריות על כל אתרי המורשת הפזורים ברחבי יהודה ושומרון, ללא קשר למיקומם, באזורים A, B, וכמובן באזורים C", מסרו "שומרי הנצח". "אסור לנו לנטוש את מורשתנו לאלו שרוצים למחוק את ההיסטוריה באמצעות כלים הנדסיים.