מאת פשח בנסון • 9 ביוני 2026
ירושלים, 9 ביוני 2026 (TPS-IL) – מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דוח מקיף המבקר בחריפות את התנהלות הממשלה בנוגע לעצורי ביטחון בעקבות טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023, וקבע כי ישראל לא הייתה מוכנה באופן מספק לעלייה במספר האסירים, כי בכיר חמאס שוחרר ללא ידיעת ראש הממשלה, וכי – יותר משנתיים לאחר המתקפה – אף אחד מהמבצעים לא הועמד לדין.
"מדינת ישראל, שהייתה כבר במשבר כליאה לאומי עוד לפני פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', מצאה עצמה לאחר פרוץ המלחמה במשבר כליאה חריף שהעצים את המשבר הקיים בתחום הכליאה, ופגע במענה הכליאה הנדרש אל מול המחבלים הרבים שנלכדו", כתב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
מבקר המדינה, הגוף העצמאי של המדינה המופקד על ביקורת גופי המדינה ומשרדיה, עורך בחינות תקופתיות של מוכנות המדינה ואפקטיביות מדיניותה.
הדוח בחן את שירות בתי הסוהר (שב"ס), את שירות הביטחון הכללי (שב"כ), את צבא ההגנה לישראל (צה"ל) ואת מערכת המשפט.
עומס טרום-מלחמתי וצפיפות מערכתית
עוד לפני שמחבלי חמאס פשטו על יישובי ישראל ב-7 באוקטובר, מערכת בתי הסוהר בישראל הייתה תחת עומס. על פי הדוח, כבר ביולי 2022, מנכ"ל משרד הביטחון הלאומי הזהיר כי "מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של משבר כליאה לאומי".
ערב המלחמה, בתי הסוהר הכילו כ-16,200 אסירים, לעומת קיבולת רשמית של 14,500, על פי הדוח.
המתקפה החמירה משמעותית את המצב. אוכלוסיית אסירים הביטחוניים הכפילה את עצמה כמעט – מכ-5,200 לפני המלחמה לכ-10,000 בינואר 2025. סך העצורים הגיע לכ-23,400, חורג מהקיבולת הרשמית ב-61%.
"המוכנות של משרד הביטחון הלאומי ושב"ס לקלוט לוחמי אויב במספרים גדולים לא הייתה מספקת, ועם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', לשב"ס לא היה די מקום לכליאת כלל אסירים הביטחוניים שנלכדו במהלך המלחמה", נכתב בדוח.
כשלים בכליאה
הדוח מתח ביקורת גם על הצבא, וקבע כי צה"ל לא הכין הערכות של מספר המעצרים הצפויים לפני המלחמה – למרות שהיה מחויב לעשות זאת על פי פקודותיו המבצעיות – והפיק הערכות כאלה רק באוקטובר 2024, שנה לתוך הלחימה. עד פברואר 2025, כ-2,366 אסירים ביטחוניים נותרו במתקנים צבאיים מכיוון ששב"ס לא יכול היה לקלוט אותם. צה"ל בסופו של דבר הוציא יותר מ-150 מיליון ש"ח (51 מיליון דולר) על בניית תשתיות כליאה שהוא ויתר עליהן רשמית לפני שני עשורים.
אחת הממצאים המשמעותיים ביותר של הדוח נוגעת לשחרורו ב-2024 של מוחמד אבו סלמיה, פעיל חמאס מוצהר ומנהל בית החולים שיפא, המתקן הרפואי הגדול בעזה. כפי ששירות העיתונות תצפית דיווח באוקטובר 2023, חמאס השתמש במרכז הרפואי כדי להסתיר מנהיגי חמאס ובני ערובה, לשגר רקטות ולענות חשודים בשיתוף פעולה. מאוחר יותר התגלה כי חמאס אגר חצי מיליון ליטר דלק מתחת לבית החולים. סלמיה היה אחד מ-19 עצורים ששוחררו תחת לחץ לפנות את מתקן הכליאה הצבאי סעד תימן לקראת דדליין של בית המשפט העליון.
לפני השחרור, גורם בשב"כ ציין כי הרשימה כללה אנשים "שמהם נשקף סיכון". צה"ל הודה בתגובתו כי המשוחררים היו "אנשים שהיו מעורבים בפעילות טרור העונים לקריטריונים של חוק הלוחמים הבלתי חוקיים" – כלומר, לא היה צריך לשחררם על פי תנאי החוק עצמו. עם זאת, ראש הממשלה נתניהו לא עודכן ולא התבקש לאשר את ההחלטה.
בעקבות זאת, שירות בתי הסוהר והשב"כ החליפו האשמות, בעוד משרד ראש הממשלה התרחק מהפרשה.
מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על כך שאנשים שהוערכו כמסכני ביטחון שוחררו מבלי שראש הממשלה עודכן או אישר את ההחלטה. השחרור עורר מחאות מצד משפחות חטופים ונוצל מאוחר יותר על ידי חמאס למטרות תעמולה.
צדק מתעכב
אחד הממצאים המשמעותיים ביותר של הדוח הוא כי, נכון לפברואר 2026, "אף מחבל חמאס שהשתתף במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ובמהלך מלחמת 'חרבות ברזל' לא הועמד לדין על פשעיו". נתניהו ושר המשפטים יואב גלנט הורו לתביעה לעכב הגשת כתבי אישום כל עוד חטופים נמצאים בעזה. לאחר הפסקת אש והחזרת כל החטופים החיים בסוף 2025, חוק תביעה עבר קריאה ראשונה בכנסת בינואר 2026.
המבקר הזהיר כי העיכוב כרוך בעלויות אמיתיות, וקבע כי העמדה לדין "תשמש כגורם מרתיע עבור אלו המתכננים לבצע זוועות דומות בעתיד", וכי המשך חוסר הפעולה "מעכב את הצדק לקורבנות הטבח הנורא ומשפחותיהם".
בין המלצותיו העיקריות של הדוח, אנגלמן קרא לשב"ס ולצבא להשלים תכנון משותף לתרחישי כליאה בזמן מלחמה המבוססים על הערכות ריאליות; לקבוע קריטריונים ברורים המחייבים אישור ראש הממשלה לפני שחרור עצורים המסכנים ביטחון; ולמשרד המשפטים לסיים בדחיפות את המסגרת המשפטית הנדרשת להעמדה לדין של מבצעי ה-7 באוקטובר ללא דיחוי נוסף.
תגובת הצבא
בתגובה לדוח, צה"ל מסר כי שירות בתי הסוהר נושא באחריות מלאה לכליאת אסירים ביטחוניים ממושכת כרשות הכליאה הלאומית המוגדרת על ידי הדרג המדיני. נמסר כי צה"ל נדרש על פי פקודות צבאיות ומסגרת משותפת עם שב"ס להחזיק עצורים לתקופות קצרות בלבד, אך הקים מתקני כליאה זמניים עקב מחסור חמור במקומות, אשר שימשו בסופו של דבר לכליאה ממושכת.
לגבי שחרור עצורים מסעד תימן, צה"ל מסר כי ההחלטה התקבלה לאחר דיונים במועצה לביטחון לאומי עם כל הגופים הרלוונטיים, על בסיס רשימת שב"כ ובהתאם להליכים משפטיים. עוד נמסר כי דוח המבקר הכיל "פגמים מהותיים", כולל מה שתואר כחוסר פגישות ביקורת ישירות עם גורמי צה"ל.
לגבי שחרורו של מוחמד אבו סלמיה, צה"ל מסר כי ההחלטה התקבלה בעקבות הערכות ביטחוניות של השב"כ ודיונים במועצה לביטחון לאומי, ונקבע כי ראש המועצה לביטחון לאומי – ולא ראש הממשלה – הוא הגורם המוסמך שצריך להיות מעודכן.
הצבא הוסיף כי בעודו משתף פעולה עם מבקר המדינה, הוא חולק על חלק ממסקנות הדוח.
