מאת פסח בנסון • 19 בינואר 2026
ירושלים, 19 בינואר, 2026 (TPS-IL) — ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת בנוגע להצעת חוק ממשלתית להקמת ועדת חקירה לבחינת כשלי שבעה באוקטובר, 2023, לוותה במחאות מצד משפחות שכולות וחרמות מצד חברי אופוזיציה ביום שני.
רק שני חברי קואליציה נכחו בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט: יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן מסיעת הציונות הדתית, וח"כ אריאל קלנר מהליכוד, שהציג את הצעת החוק. נכחו גם חברי פורום "צעקת הכאב" של משפחות שכולות, המתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית. בשל המוחים, רוטמן הגביל את מספר הנכנסים לחדר הדיונים.
“חקירת טבח שבעה באוקטובר חשובה למשפחות השכולות, אך גם לכל עם ישראל, לחיילים, לאזרחים ולכל מי שרוצה למנוע את האסון הבא. הנושא אינו קניינו הבלעדי של איש בישראל,” אמר רוטמן. “אנו נאפשר לדיון להתנהל, אך לא נאפשר התפרצויות שמטרתן לשבש את ההליך החקיקתי, ללא קשר לעמדות או לדעות אישיות.”
בחדר סמוך, חברי אופוזיציה וחברי ארגון "מועצת אוקטובר" – המורכב מקורבנות טבח שבעה באוקטובר ומשפחותיהם – קיימו דיון מקביל בו מתחו ביקורת על מה שהגדירו כחקירה פוליטית של הקואליציה השלטת.
מחלוקת זו סובבת סביב הצעת החוק של קלנר, המציעה חלופה לוועדת חקירה ממלכתית. על פי הצעת החוק, ועדת חקירה בת שישה חברים ויושב ראש ימונו באופן אידיאלי ברוב מיוחס של 80 מתוך 120 חברי הכנסת. אם לא יושג הסכם תוך שבועיים, הקואליציה והאופוזיציה יבחרו כל אחת שלושה חברים. הפאנל יכלול גם ארבעה נציגי פיקוח של משפחות שכולות.
מבקרים טוענים כי המבנה מבטיח למעשה שליטה קואליציונית. החקיקה מאפשרת ליושב ראש הכנסת למנות חברי ועדה אם אחד הצדדים מסרב לשתף פעולה. כעת, כשהאופוזיציה מבטיחה חרם, יושב ראש הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה מהקואליציה השלטת, ימנה ככל הנראה את החברים בעצמו.
“האנשים שיושבים בחדר לידנו אינם החוקרים – הם אלו הנחקרים. האופוזיציה לא תשתף פעולה עם זה,” אמר יו"ר האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, כשלצדו עינב זנגאוקר, אמו של החטוף ששוחרר מתן זנגאוקר. “בחודש הראשון של הממשלה הבאה, נקים ועדת חקירה ממלכתית כדי להבטיח שזה לעולם לא יקרה שוב.”
יו"ר המחנה הדמוקרטי, יאיר גולן, גינה גם הוא את התהליך. “ממשלת ישראל לא רוצה לחקור ולא מתכוונת לחקור. ואם היא תחקור, זו תהיה חקירה מזויפת ואסון לאומי,” אמר. “המאבק להקמת ועדת חקירה ממלכתית הוא חלק ממאבק רחב יותר. אם לא נחליף את הממשלה, תחיית ישראל בסכנה – סכנה קיומית.”
רפי בן-שרית, אביו של החייל שמעון אלרוי בן-שרית, שנהרג בשבעה באוקטובר, הוסיף: “הדרישה לוועדת חקירה ממלכתית היא דרישה מוסרית ואתית במעלה הראשונה. אותה ממשלה שהובילה את המדינה במהלך הטבח הגדול ביותר שלה ממשיכה להיאחז בציפורניים. כל מה שהם מקדמים זה רק ניסיון פתטי ועלוב להתחמק מהאמת.”
מחוץ לכנסת, עשרות מפגינים קראו להקמת ועדת חקירה ממלכתית לא פוליטית.
גם ביום שני, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה את תגובת המדינה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הוועדה הפוליטית לחקירה. “הממשלה פוגעת באופן חמור ביכולת לחשוף את האמת על אירועי שבעה באוקטובר,” כתבה, וקראה לבית המשפט לקבוע דיון. “על פי החוק הקיים, ועדת חקירה ממלכתית היא ללא ספק הכלי המשפטי המתאים והייעודי לחקירת אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה.”
בחודש נובמבר, בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע אינה מקימה ועדת חקירה ממלכתית, בעקבות עתירות שהוגשו לאחר שהקבינט אישר “ועדת חקירה ממלכתית-לאומית”. הממשלה השיבה כי הוועדה המוצעת נועדה להבטיח “חקירה מלאה, יסודית ועצמאית” וכי לבית המשפט אין בסיס חוקי להתערב.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד לקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית רשמית, וכינה אותה “מוטה פוליטית”. ועדות כאלה, בראשות שופטי בית המשפט העליון בכירים, יכולות לזמן עדים, לאסוף ראיות ולהגיש המלצות, אם כי הממשלה אינה מחויבת לפעול על פיהן.
צה"ל פרסם סדרת תחקירים פנימיים מפורטים הבוחנים כיצד כ-5,000 מחבלים מחמאס והג'יהאד האסלאמי הצליחו לפרוץ לקהילות ישראליות ולהשתלט על מוצבים צבאיים. עם זאת, התחקירים הצבאיים מתייחסים רק לסוגיות מבצעיות, מודיעיניות ופיקודיות – לא להחלטות שהתקבלו על ידי הדרג המדיני.
כ-1,200 בני אדם נהרגו, ו-252 ישראלים וזרים נחטפו על ידי חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל. רובם שוחררו בסדרת עסקאות עם חמאס כחלק מהפסקת אש, בעוד שחיילים איתרו את גופותיהם של אחרים בעזה. גופתו של רב-סמל במשטרה, רן גבילי, נותרה בעזה.
ועדת החקירה האחרונה של ישראל חקרה את מותם של 45 בני אדם באסון הר מירון בשנת 2021. הוועדה ההיא הטילה בסופו של דבר אחריות אישית על נתניהו בשנת 2024.
נושאים קשורים
