ראש הממשלה בנימין נתניהו, היום, במושב מיוחד של הכנסת לכבוד ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי:
"אדוני היושב ראש,
חברי הכנסת,
כידוע לכם, ראשי מדינות וראשי ממשלות באים לכנסת. אנו מקבלים אותם בחום, וזה תמיד רגע מרגש לכולנו ולי. אני חייב לומר לך, נרנדרה, ידידי היקר, אני נרגש עמוקות, עמוקות מהביקור שלך היום. מכיוון שאני צריך להיות דיפלומטי, לא אדרג אותו, זה יכניס אותי לצרות. אבל מעולם לא נרגשתי יותר מהביקור שלך אצלנו, ידיד גדול של ישראל, תומך נלהב של הברית בין הודו לישראל, ומנהיג גדול בזירה הבינלאומית.
ידידי היקר, ראש הממשלה נרנדרה מודי, ומשלחתך המכובדת: ברוכים הבאים לירושלים.
נרנדרה, ידידי היקר, ואני לא אומר זאת בקלות; הייתי אומר שאתה אפילו יותר מידיד, אח. במובנים רבים, אנחנו אחים.
בפעם האחרונה שהיית כאן, שנינו היינו בחוף הים התיכון. הצעתי שנוריד את הנעליים וניכנס למים, אותם מים שרצינו להתפיל, ואכן עשינו זאת באמצעות טכנולוגיה ישראלית. בכבוד רב לחברינו הנוצרים, הם אמרו שלא רק שחנו במים, אלא הלכנו על המים. זה לא נכון. לא הלכנו על המים, אבל ביצענו ניסים מאז. הכפלנו את הסחר שלנו, שילשנו את שיתוף הפעולה שלנו, ורבענו את ההבנות שלנו בדרכים שאיני יכול להתחיל לתאר, ובדרכים מסוימות שאני לא אמור לתאר. אבל זו ידידות נפלאה, הן באופן אישי בינינו, בין שתי המדינות שלנו, ובין שני העמים שלנו.
מוקדם יותר היום, אשתי שרה ואני קיבלנו את פניך בשדה התעופה, וכשיצאת מהמדרגות, חיבקנו זה את זה, כי החיבוק האישי של ראש הממשלה מודי הוא משהו ייחודי. הוא ידוע ברחבי העולם כ'חיבוק מודי'. כשאתה מחבק מישהו חזק, באמת, אתה יודע שזה לא הצגה. זה הדבר האמיתי. זה נקרא 'חיבוק מודי', ואני רוצה להחזיר לך את החיבוק הזה בשם כל חבר כנסת; זה מצביע לא רק על הידידות האישית האמיצה בינינו. זה משקף את החום שקיים בין שתי האומות שלנו.
הודו היא מעצמה ענקית של מיליארד וחצי אנשים. ישראל קצת יותר קטנה. אבל ישראל היא גם ענקית. היא מעצמת-על. היא ענקית ברוחה, ענקית במעשיה, המסוגלת לבצע ניסים. הברית בינינו היא מכפיל עצום של החוזקות של כל אחת מהמדינות שלנו. זהו מכפיל של רוח ומכפיל של פעולות ויכולות.
אנחנו שתי תרבויות עתיקות בנות אלפי שנים. אם נסתכל על מקום התפתחות הציוויליזציה האנושית על פני האדמה, היא התפתחה במספר מקומות, העיקריים שבהם הם עמק האינדוס ועמק הירדן. אלו המקומות שבהם התפתחו דברים גדולים, דברים רוחניים גדולים, דברים קונספטואליים, ענייני לב, מוח ומוסר.
אנחנו שתי תרבויות עתיקות, והיינו צריכים לעבור דרך מסע של דורות ולהתמודד עם צרות ואתגרים. ובכל זאת, לפני כ-80 שנה, כמעט באותו זמן, שתינו השתחררנו מהשלטון הבריטי וזכינו לעצמאות. יש לנו כל כך הרבה אינטרסים משותפים. אנחנו שתי דמוקרטיות. אתם דמוקרטיה ענקית, אבל גם ישראל היא כזו. תחשבו על הדברים שהיינו צריכים לעשות, הדברים שעברנו, וכיצד שימרנו את הדמוקרטיה שלנו מול אתגרים שלדעתי מעט מאוד מדינות התמודדו איתם.
אנו מעמיקים כעת את הברית העמוקה שלנו, הברית החזקה, האסטרטגית, הפתוחה שיצרנו. יצרנו ברית פתוחה.
לא פחות מכך, שתי המדינות שלנו נמצאות בשיא כוחן. ישראל חזקה מתמיד, והודו חזקה מתמיד!
רק אמרתי לראש ממשלת הודו, כששבנו במשרדך, אדוני היושב ראש: אני באופן אישי עוקב אחר כל פיסת חדשות המגיעה מהודו.
הודו מדורגת כעת במספר כזה וכזה בעולם, גבוה, גבוה מאוד; הודו השיגה כעת יעד נוסף, גבוה מאוד; הודו עשתה זאת והודו עשתה זאת. קודם כל, נרנדרה עשה זאת, ובזכותו, העם ההודי. ואני כל כך שמח, ואני רק אומר: עוד ועוד ועוד. כי ב-12 השנים תחת הנהגתך, יזמת רפורמות, השקעת בתשתיות, פעלת בתעסוקה, בריאות, חקלאות, רווחה, איכות חיים, אנרגיה, טכנולוגיה וחדשנות.
השמיים הם הגבול? בשום פנים ואופן. הודו היא מעצמת חלל, אחת הגדולות בעולם. השמיים אינם הגבול.
אבל האתגרים לעולם אינם נגמרים. ובכל זאת, הודו תחת הנהגתך, ידידי, ביססה את מעמדה כאריה אסיאתי הדוהר לעבר המטרה: יותר צמיחה, יותר התקדמות, יותר שגשוג, יותר שגשוג. ואני רוצה לומר לך, ידידי נרנדרה: יש סיבה נוספת להערכה העמוקה שאתה מקבל כאן בבית הזה ומהציבור בישראל, כי מיד לאחר הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, מיד לאחר הפיגוע הרצחני הזה, קמת בבירור כה רב, מוסרית כה רבה, חדה כה רבה, עמדת לצד ישראל.
לעולם לא נשכח זאת. אנו יודעים נגד מה עמדנו. אבל רבים בעולם, אולי עם סימפתיה ראשונית ורגעית, שכחו מהר מאוד. ישראל עומדת, עמדה, וממשיכה לעמוד בחזית הציוויליזציה מול האסלאם הרדיקלי. ובסיס הבית של האסלאם הרדיקלי הוא המזרח התיכון, אך הלבה שפרצה מהר געש של פנאטיות זו מתפשטת במהירות לכל יבשת, לכל מדינה. הודו, כמו ישראל, הכירה פיגועי טרור, פיגועי טרור קשים שגבו את חייהם של חפים מפשע. כשביקרנו אשתי שרה ואני במומבאי, היינו באותו מלון מפורסם שבו התרחש הפיגוע הרצחני, ומשם הלכנו כמה מטרים למרכז חב"ד, שם מחבלים נתעבים רצחו את הזוג, הורים צעירים של הילד מוישה. ומי הציל את מוישה? זו הייתה האומנת ההודית שלו שהצילה את מוישה. גם את זה, לעולם לא נשכח.
הודו תומכת בישראל, וישראל תומכת בהודו, במקרים הידועים ובמקרים הפחות ידועים. הודו תומכת בישראל כי היא מבינה שישראל משמשת כחומה הגנתית נגד ברבריות, ואנו עושים זאת בראש ובראשונה כדי להגן על עצמנו, אך גם בשירות העולם המתורבת.
ישראל, כמו הודו, היא מבצר של דמוקרטיה, של חופש, ושל זכויות אדם, באזור פראי, השורץ סכנות.
הטבח ב-7 באוקטובר הבהיר באופן חד משמעי: או ש'ציר הרשע' הג'יהאדי ישבור אותנו, או שאנו נשבור אותו. ואנו שוברים אותו ונשבור אותו! כבר עשינו זאת ועושים זאת בזכות גבורת לוחמינו, לוחמים ולוחמות, מפקדינו, איזו גבורה.
ידידי נרנדרה, הייתי רוצה להציג לך, אם יש זמן, לכמה מהם; אתה חייב לראות אותם. הייתי רוצה להציג לך את הפצועים שלנו, חלקם נכים. יש אחד מהם, אביא את תמונתו הערב, אני רוצה להראות לך. שמו ארי, גיבור ישראל.
בזכות גבורת לוחמינו, בזכות ההחלטות המחושבות והאמיצות שקיבלה ממשלת ישראל המוצגת כאן לפניכם; בזכות העמידה האיתנה של אזרחינו, בזכות כל אלה, הכינו אויבינו מכה ניצחת, בשבע חזיתות של מלחמת הגאולה. אבל ידידי היקר, שילמנו מחירים כבדים. ואני רוצה לומר לך, ידידי היקר, שלחמו, גברים ונשים, ממשפחות ממוצא הודי, נפלו גם בקרב. אנו משתחווים לזכרם, יחד עם כל גיבורינו שנפלו.
מלחמתנו ההגנתית היא המלחמה הצודקת ביותר. אבל זו לא רק מלחמה בשדה הקרב. זו מלחמה על האמת. זו מלחמה על עתיד האנושות. ואני חייב לומר, אנו רואים שבמאבק על עתיד האנושות, האנטישמיות שוב מרימה את ראשה. היינו שם רק לפני 80 שנה וראינו זאת: אנטישמיות שמתחילה ביהודים, ולאחר מכן מסכנת את כל האנושות. מול גלי אנטישמיות ושקרים שנזרקים עלינו, לא כרענו ראשנו. אבל גם במאבק הזה, נרנדרה, מצאנו בך ובהודו חברים אמיתיים.
[אנגלית]
בעולם שבו האנטישמיות עולה, הודו בולטת: תרבות שבה יהודים מעולם לא נרדפו על ידי המדינה, רק התקבלו בברכה.
[סוף אנגלית]
נרנדרה ידידי, ראש ממשלת הודו, מול האסלאם הרדיקלי המאיים על כל האנושות והאומות החופשיות, נבנה יחד ברית ברזל. ברית של אומות המקדמות מתון, קידמה, כבוד אנושי, וכבוד הדדי.
ברית של אומות המקדשות את החיים, ומוכנות להילחם נגד אלה שעובדים את המוות ורוצים להחזיר אותנו לברבריות האפלה של ימי הביניים.
בשבוע הבא, נחגוג את חג הפורים, והעם היהודי יקרא את מגילת אסתר מהתנ"ך. הודו מוזכרת שם, כפי שאמרת, אדוני היושב ראש, בתיאור ממלכת פרס ומדי העתיקה, אשר על פי המגילה השתרעה 'מהודו ועד כוש'. קהילות יהודיות התקיימו לאורך הדורות בהודו. מאז שזכינו לעצמאותנו, עשרות אלפי יהודים ילידי הודו עלו לישראל.
ולאחרונה החלטנו בממשלה להעלות חלק מקהילת 'בני מנשה' שבהודו לישראל, נפגשנו עם נציגיהם, ילדים מתוקים, ואחד ההורים אמר לי: 'אנחנו לא בני מנשה, אנחנו בני ישראל!' בדיוק נכון. והם עולים לישראל מתוך רצונם להיקלט במדינתנו.
כי הכמיהה לציון, הכמיהה לארץ ישראל, עומדת בלב החזון הציוני. את זה הבינו כמה מרוחותיה הגדולות של הודו, שראו את הציונות בימיה הראשונים בסימפתיה רבה. ביניהם היה המשורר ההודי הגדול, טאגור. טאגור זכה בפרס נובל לספרות עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, ובמהלכה. היו כאלה שהשוו את דמותו בעלת הזקן הלבן לנביאי ישראל. מילים שיצאו מהודו דיברו אלינו, כשם שספרים שיצאו מהודו דיברו אלינו.
דוד שלי המנוח, פרופ' אלישע נתניהו, היה ממייסדי הפקולטה למתמטיקה בטכניון. דוד אלישע תמיד דיבר איתי בהערכה על מתמטיקאים הודים. ובמיוחד, הוא הזכיר את רמנוג'אן. הוא הזכיר אותו פעמים רבות, כי תגליות הגאונות של רמנוג'אן בתחילת המאה ה-20 שינו את פני המתמטיקה. רמנוג'אן בא מן העם, כשם שאתה באת מן העם! עלת מן העם. עלת גבוה מעלה כי ידעת מהם שורשיך.
ובכן, כל זה קרה בתחילת המאה שעברה. ולקראת סוף המאה שעברה, הודו וישראל כוננו יחסים מלאים. ואחת התוצאות של נקודת המפנה הדיפלומטית הזו היא תנועת המטיילים הישראלים 'למזרח'. עשרות אלפי ישראלים, צעירים ומבוגרים, מבקרים בהודו מדי שנה. הם מתפעלים מכל, מכל. מכל. ממה שקיים היום וגם מהמורשת התרבותית העתיקה.
אזרח הודי אחד שואל מטייל מישראל: 'כמה מכם יש?' והישראלי עונה לו, 'עשרה מיליון.' וההודי ממשיך, 'וכמה בישראל?' לא מיליארד וחצי. אבל רבים, רבים שמעריכים את הודו, מחבקים את הודו, וגם רוצים לבוא להודו. אחת מהן היא אני, ואשתי כאן גם, אנחנו רוצים ביקור חוזר. כבר הפקתי את זה, אני אומר לכם עכשיו, ההישג הדיפלומטי הראשון. נביא את הממשלה להודו. לא רק שנביא את ראש ממשלת הודו לממשלה, אנו נביא את ממשלת ישראל להודו לביקור.
בביקורך הנוכחי בישראל, נהדק עוד יותר את הקשרים בינינו, הן האישיים והן הפוליטיים. כי יחד אנו מובילים מהלכים בקנה מידה היסטורי.
זה בהחלט קורה בנוגע לאתגרים ביטחוניים והזדמנויות ביטחוניות. אבל לא רק בביטחון: אנו יוצרים צירי פעולה חדשניים בכלכלה, מסחר, אנרגיה, טכנולוגיה, סייבר, בינה מלאכותית, וחלל. גם בחלל.
שר הביטחון, ישראל [כץ], אתה מדבר על זה לעיתים קרובות, וכאן אתה יודע שיש אוזן קשבת. אנו מפתחים יחד את יוזמת IMEC, זהו מסדרון ימי ויבשתי שיחבר את הודו, דרך חצי האי ערב, לנמל חיפה, ומכאן לים התיכון ואירופה. IMEC, מסדרון ימי-יבשתי זה, יכול להתקיים ולפרוח רק אם הוא עובר דרך מדינות יציבות ובטוחות. ואין מדינות חזקות ובטוחות יותר בציר הזה מהודו וישראל. לכן, אני מברך על מחויבותך שישראל תהווה חוליית קישור בין אסיה לאירופה דרך נמל חיפה!
בביקורך זה, ניישם גם הסכמים בתיירות, תרבות, חקלאות, מים והתפלה. וברוח 'הסכמי אברהם' והשלום, נמשיך את מהפכת הבריתות החדשות, של הגברת היציבות האזורית, של חיזוק החוסן, הקידמה והשגשוג. אני רוצה שתשימו לב: אנחנו לא רק מגיבים למציאות. אנו מעצבים את המציאות, מתוך קרבה ואמון גדולים מתמיד!
ידידי נרנדרה, מאז ביקורך האחרון בישראל, הקודם ב-2017, זרמו הרבה מים בנהר הגנגס שבהודו, וגם בים התיכון, שם טבלנו את רגלינו ביום קיץ נפלא. אבל מאז, אני רוצה לעדכן אותך, שמרנו על קשר רציף. אנו מדברים עשרות פעמים בטלפון, שיחות כל כך פתוחות, כל כך ידידותיות. בחום לב, חום אמיתי ולא מזויף. המשכנו מאז לקדם את היחסים בינינו. טיפחנו את הקשרים בין שני העמים, שבכל אחד מהם יש הרבה סקרנות והרבה, הרבה כישרון.
אני זוכר היטב את החוויה מרטיטת הלב כשביקרנו אצלך במחוז גוג'ראט. שם גדלת, שם היית מושל. ושם, המושל מודי גילה את גאונות החקלאות בישראל והביא אותה להודו, ומשם היא התפשטה לכל הודו. ובכן, ביקרנו שם, וכשביקרנו בגוג'ראט, מאות אלפים, מאות אלפי תושבים עמדו ברחובות וצעקו והניפו את דגלי ישראל והודו. והיה גם שלט ענק בעברית, ענק, בגודל של כל הבניין הזה, 'ברוכים הבאים', בעברית.
אז היום, אורח נכבד, אתה שוב בישראל, אתה מתקבל כאן באותה קבלת פנים חמה, באותה קרבה של לבבות. במאה ה-21, נביא את הברית בין ישראל להודו לגבהים חסרי תקדים. ואני בטוח שיגיע היום, אני בטוח כי כשאנו ביקרנו בהודו, הבאת מופע של האמנים הפנטסטיים של בוליווד. אז אני אומר שיגיע היום, והם יעשו סרט בהוליווד על סיפור האחווה בין שתי המדינות. ואני מבטיח לך, זה יהיה שובר קופות! ראש הממשלה מודי, ידידי היקר נרנדרה, אני מברך אותך מקרב לב, אותך ואת פמלייתך. שתהיו ברוכים בישראל, בירושלים, בידידות אמיתית, ובהערכה אמיתית. ברוכים הבאים!