שנת האנרגיה

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "השנה האחרונה הוכיחה שלמדינת ישראל יש כלכלה אנרגטית חזקה. למרות פגיעה במתקנים אסטרטגיים במהלך מבצע 'מגן וחרב', ושבירת שיאי צריכה בחום הקיץ, לא היה מחסור בחשמל, מים, דלק או גז טבעי. חיזקנו את מעמדנו כמעצמת אנרגיה אזורית עם אישור עסקת יצוא הגז הטבעי למצרים, הגדולה בתולדות המדינה. בנוסף, רפורמת החשמל, רפורמת הצרכנים הגדולה ביותר מאז רפורמת הסלולר, ממשיכה במלוא עוצמתה בדרכה לשני מיליון אזרחים שיזכו לחשמל במחיר מוזל. נמשיך בשנה הבאה לפעול לחיזוק מעמדה של מדינת ישראל, ולמען כלל האזרחים."

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין: "השנה האחרונה הדגימה יותר מכל את החשיבות האסטרטגית של כלכלה אנרגטית חזקה, מגוונת ועמידה. גם על רקע אתגרים ביטחוניים ואזוריים, משרד האנרגיה והתשתיות הוביל קפיצת מדרגה משמעותית – בהרחבת אנרגיות מתחדשות, בחיזוק כלכלת הגז הטבעי כעוגן כלכלי וגיאופוליטי, ובהנחת תשתיות ליום שאחרי: בינה מלאכותית, אגירה, מימן ואנרגיות עתידיות. לצד זאת, קידמנו רפורמות צרכניות, חיזקנו את ביטחון האנרגיה של אזרחי ישראל, והעמקנו שיתופי פעולה בינלאומיים הממקמים את ישראל בחזית האנרגיה העולמית. נמשיך לפעול בנחישות להבטחת כלכלת אנרגיה מתקדמת, בטוחה ובת קיימא לטובת הכלכלה, החברה והדורות הבאים."

משרד האנרגיה והתשתיות מסכם את פעילות השנה האחרונה, שהייתה עשירה בהישגים חסרי תקדים:

גז טבעי:
בשבועות האחרונים נחתם אישור לעסקת יצוא הגז הטבעי למצרים, העסקה הגדולה בתולדות המדינה, בשווי 112 מיליארד שקל. הכנסות המדינה הצפויות מהעסקה מסתכמות ב-58 מיליארד שקל. העסקה מחזקת את מעמדה של ישראל כמעצמת אנרגיה אזורית ותורמת לאינטרסים פוליטיים וביטחוניים. במסגרת משא ומתן אינטנסיבי בהובלת מנכ"ל המשרד יוסי דיין, הובטחה עדיפות לשוק המקומי בכל עת, וכן מחיר אטרקטיבי לשוק המקומי שיבטיח המשך מחירי אנרגיה נמוכים. יצוין כי, בין היתר בזכות הגז הטבעי, מחיר החשמל בישראל נמוך ב-50% מהמחיר הממוצע באירופה בהשוואה שנתית.

בנוסף, המשרד יפרסם בקרוב מכרז תחרותי נוסף לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים של ישראל, זאת לאחר שבשנה שעברה הונפקו רישיונות חיפוש לשתי ענקיות אנרגיה בינלאומיות: BP הבריטית ו-SOCAR מאזרבייג'ן.

במחצית הראשונה של שנת 2025, הכנסות המדינה מדמי גז טבעי, מינרלים ואגרות הסתכמו בכ-980 מיליון שקל, וצפויות לעבור את ה-2 מיליארד שקל עד סוף השנה. במקביל, המשרד המשיך לקדם חיבורי פריפריה לגז טבעי: הושלם חיבור עמק הירדן ובית שאן לרשת הגז הטבעי, בהשקעה של כ-10 מיליון שקל. בנוסף, רשות הגז הטבעי של המשרד המשיכה לחבר בתי חולים לגז טבעי, ומספרם עומד כעת על 10. בנוסף, המשרד חיבר כ-40 צרכנים גדולים לרשת חלוקת הגז הטבעי, המספר הגבוה ביותר של חיבורים בשנה בודדת.

חן בר יוסף, מנהל מינהל משאבי טבע במשרד האנרגיה והתשתיות: "אנו שמחים כי באמצעות עבודת צוות אינטנסיבית בהובלת שר האנרגיה והתשתיות ומנכ"ל המשרד, השגנו שיפור משמעותי, הן בביטחון האנרגטי מבחינת הגדלת תפוקה צפויה, והן בהכנסות המדינה הצפויות לעלות למיליארדי שקלים בשנה. זאת, לצד כניסת שחקנים בינלאומיים משמעותיים לשוק הגז הטבעי. מגזר הפקת הגז הטבעי, תחת הובלתנו, הפגין עמידות אנרגטית, חוזק וגמישות בהתמודדות עם מלחמת 'חרבות ברזל', מבצע 'מגן וחרב' וכלל האיומים שנבעו מהם. נמשיך לספק מוצר זה בבטחה וברציפות לצרכני החשמל בישראל."

משה גרצי, מנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות: "למרות מציאות ביטחונית מורכבת, כלכלת הגז הטבעי שמרה על יציבות ואפשרה רציפות אנרגטית למשק החשמל. במקביל, קודמו חיבורים רבים למשק, ונרשם שיא חיבורי צרכנים חדשים לשנה, בדגש על הפריפריה, לצד צעדים לחיזוק התחרות. לראשונה, נשללה רישיון מחברה פרטית עקב עיכובים בחיבור צרכנים, והוא הועבר לחברת נטעגז – מהלך לחיזוק התשתיות באזור ירושלים."

ביצועי כלכלת האנרגיה במהלך המלחמה:
במהלך המלחמה, כולל מבצע 'מגן וחרב', משק החשמל תפקד ללא דופי. למרות פגיעה במתקנים אסטרטגיים, ואף השבתת חלק ממתקני הגז הטבעי, לא היה מחסור בחשמל, מים, דלק או גז טבעי, ואף לא נעשה שימוש במאגרי חירום. במהלך המלחמה, משרד האנרגיה והתשתיות, יחד עם כלל חברות האנרגיה הממשלתיות, קיים הערכות מצב יומיות ופיקח בקפידה על האספקה והצריכה.

רפורמת החשמל:
רפורמת החשמל, שהושקה ביולי 2024, ממשיכה לצבור תאוצה, ובמהלך השנה הצטרפו אליה למעלה מ-100,000 משקי בית ועסקים, המהווים כחצי מיליון לקוחות. לקוחות שעזבו את חברת החשמל ועברו לחברות פרטיות נהנים מהנחה של 7%-20% על חשבונות החשמל שלהם, וחסכו מאות עד אלפי שקלים בשנה. משרד האנרגיה והתשתיות מקדם צעדים להגדלת אספקת החשמל לחברות פרטיות, על מנת להגביר את התחרות ולהגדיל את ההנחות.

יודגש כי דוח מבקר המדינה לשנה זו מצא כי משרד האנרגיה והתשתיות הוא המשרד שתרם את תרומתו הרבה ביותר למאבק ביוקר המחיה. הרפורמה ביבוא מוצרי חשמל, בהובלת המשרד, הפחיתה את הנטל הרגולטורי והבירוקרטי על היבואנים, הגבירה את התחרות, והובילה לכניסת מגוון רחב יותר של מוצרים חסכוניים באנרגיה. הרפורמה הובילה לירידה במחירי מוצרי החשמל הביתיים בשוק עצום של למעלה מ-10 מיליארד שקל בשנה, וכן לחיסכון שנתי של מאות שקלים לכל משק בית.

אנרגיות מתחדשות:
רון אייפר, מנהל אגף אנרגיה מתחדשת במשרד האנרגיה והתשתיות: "השנה הרחבנו את השימוש של ישראל באנרגיות מתחדשות בלמעלה מ-15% עם הוספת כ-1,000 מגה-וואט של אנרגיה נקייה. מדובר בגידול דרמטי."

כחלק מחזון אסטרטגי כולל, ישראל פועלת מזה מספר שנים לקידום אנרגיות מתחדשות כעוגן מרכזי ביעדי כלכלת האנרגיה של ישראל. במסגרת זו, קודמו פרויקטים רבים, הכוללים מגוון רחב של תחומים החל מהנגשת מידע ציבורי, דרך הסרת חסמים רגולטוריים בתחום, ועד לעידוד הקמה ושימוש באנרגיות מתחדשות ומעבר לאנרגיה בת קיימא ומתחדשת:

• האצת פרויקטים רחבי היקף בתחום האנרגיה המתחדשת.
• הסרת חסמים והפחתת בירוקרטיה להקמת מתקני סולאריים לשימוש כפול, בדגש על גגות סולאריים וסוככים סולאריים.
• כניסה לתוקף של החובה להתקנת מערכות סולאריות בבנייה חדשה.
• קידום תשתיות לרכבים חשמליים, לרבות עמדות טעינה.
• קידום פרויקטים ברשויות מקומיות למעבר לאנרגיה בת קיימא, לרבות הקמת מתקני אגירה לחירום, מעבר לתחבורה חשמלית, התייעלות אנרגטית, ובניית מתקני אנרגיה מתחדשת על מבנים ציבוריים, בין היתר.

במהלך שנת הפעילות, אגף אנרגיה מתחדשת במשרד האנרגיה והתשתיות הוביל מספר פרויקטי דגל:

• תוכנית "100,000 גגות": יוזמה ארצית להתקנת מערכות סולאריות על 100,000 גגות עד שנת 2030, הכוללת סימולטור כלכלי לציבור והסרת חסמים.
• כיסוי מגרשי ספורט: פרויקט בשיתוף משרדי התרבות והספורט והגנת הסביבה לכיסוי כ-1,000 מגרשים, מהלך שיביא להפקת חשמל נקי והכנסה לרשויות המקומיות.
• מיפוי פוטנציאל סולארי: השקת מערכת מפות מקוונת המאפשרת לכל אזרח ויזם לבדוק את פוטנציאל הפקת האנרגיה הסולארית על גגות מבני מגורים ומבנים ציבוריים.
• פרידה מדודים סולאריים: פרסום דוח הממליץ על מעבר למערכות פוטו-וולטאיות ומשאבות חום בבנייה חדשה, מהלך הצפוי לחסוך מיליארדי שקלים למשק.

קידום מדיניות ואסטרטגיה לפיתוח כלכלי, אקלים וגיוון מקורות:
שרון חצ'ור, סמנכ"ל מדיניות, תכנון ואסטרטגיה במשרד האנרגיה והתשתיות: "כבר היום אנו מתכננים את הימים שאחרי הגז הטבעי, כאשר האנרגיה הגרעינית היא אחת הדברים שאנו שוקלים."
כחלק מהתוכנית האסטרטגית רב-שנתית לכלכלת האנרגיה, המשרד קידם השנה גם פיתוח מקורות אנרגיה נוספים, לרבות אנרגיה גרעינית ומימן. בהקשר זה, המשרד הוביל השנה פורום רב-מגזרי בנושא מימן. הפורום הרב-מגזרי כלל נציגי ממשלה, יזמים, חברות טכנולוגיה וארגונים שונים, וגיבש דוח מפורסם, הכולל צעדי מדיניות, ביניהם תמיכה, יחד עם רשות החדשנות, להקמת אתר פיילוט לחלופות דלק בדגש על מימן. בנוסף, המשרד יפרסם בקרוב קולות קוראים להקמת עמק מימן בנגב המזרחי.

יתרה מכך, מתוך הבנה של החשיבות האסטרטגית של קשרים ושיתופי פעולה בינלאומיים, משרד האנרגיה והתשתיות המשיך השנה לפעול לחיזוק קשרים אסטרטגיים, עם הסכמים שנחתמו במהלך השנה עם:

• יוון – הסכם לשיתוף פעולה באנרגיה, תשתיות וטכנולוגיות מתקדמות, שמטרתו להבטיח ביטחון אנרגטי אזורי וביסוס מסדרון אנרגיה לאירופה.
• ארה"ב – השנה חודשה תוכנית BIRD Energy, המממנת מחקר ופיתוח בין חברות ישראליות ואמריקאיות בתחומי הגז הטבעי, סייבר אנרגיה ואגירת אנרגיה.
• חתימה על MOU בנושא AI עם משרד האנרגיה האמריקאי – נחתם הסכם בין משרד האנרגיה והתשתיות של ישראל לבין משרד הפנים (DOI) ומשרד האנרגיה (DOE) של ארה"ב, וכן השתתף המועצה הלאומית לדומיננטיות אנרגטית של הבית הלבן (NEDC).
• גרמניה – חתימה על תוכנית עבודה משותפת להעמקת שיתוף הפעולה בפעם השלישית ברציפות.

מחקר ופיתוח:
פרופ' בריאן רוזן, המדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות: "מענקים במסלולי מחקר אקדמי, כדוגמת סטארט-אפ ופיוניר, מספקים תמיכה משמעותית לפיתוח טכנולוגיות אנרגיה מבטיחות. אנו מצפים שזוכי המענקים השנה יתרמו לצמיחת שוק האנרגיה של ישראל באמצעות הקמת חברות חדשות והרחבת פעילותן של חברות קיימות. בנוסף, המשרד מייחס חשיבות רבה לתמיכה בדור הבא של מדענים ומהנדסים בתחומי האנרגיה, לרבות באמצעות מלגות הצטיינות. כלים אלו נועדו לעודד סטודנטים לבחור תחומי לימוד חיוניים לחיזוק ביטחון האנרגיה של ישראל."

על בסיס מדיניות ברורה לקידום חדשנות וטכנולוגיות חדשות, משרד האנרגיה והתשתיות השקיע השנה למעלה מ-23 מיליון שקל בקידום טכנולוגיות פורצות דרך ומחקר במגוון תחומים, לרבות: חשמל, אגירת אנרגיה, אנרגיות מתחדשות, חלופות דלק לתחבורה, מימן, התייעלות אנרגטית, מים, והשבת אנרגיה מפסולת. במסגרת זו, יחידת המדען הראשי במשרד העניקה מענקים ל-18 פרויקטים חדשניים במסלולי סטארט-אפ ופיוניר בסך כ-13.4 מיליון שקל, וכן העניקה מימון של כ-10 מיליון שקל ל-21 פרויקטי מחקר מתקדמים מהאקדמיה הישראלית, כחלק מהמחויבות להוביל חדשנות מדעית וטכנולוגית ישראלית.

תכנון פיזי
אריאל פרינץ, מנהל בכיר תכנון פיזי במשרד האנרגיה והתשתיות: "שנת 2025 התאפיינה בפעילות תכנונית משמעותית בכלכלת האנרגיה. היוזמות המקודמות מניחות את התשתית לצמיחה מתמשכת בהקמת מתקנים לשימוש כפול, ובפרט להרחבת שוק האגרו-וולטאי בהובלת המגזר הפרטי, לצד עידוד התקנת מתקני אגירה וקידום ממשלתי של מתקני סולאר רחבי היקף באזורים מושבים."

בשנת 2025, משרד האנרגיה והתשתיות השיג התקדמות משמעותית בתכנון פיזי, כחלק מהמאמצים להרחיב את תשתיות האנרגיה ולעמוד ביעדי הממשלה לאנרגיות מתחדשות. בין ההישגים המרכזיים נמנים אישור התקף של מסדרון התשתיות המשולב מצומת הערבה עד אזור תמנע (תמ"א 37/3/ה) – תוכנית אסטרטגית בהיקף של כ-160 ק"מ לאורך כביש 90, הכוללת מתחמי תשתיות משולבות שיאפשרו חיבור והעברה של תשתיות שונות אל ומדרום הארץ, תוך הקפדה על עקרונות תשתית משולבת וצמצום פגיעה במשאבי קרקע. במקביל, הושלמה גיבוש ואישור על ידי ועדת המשנה של תמ"א 1/24 – תקנה תכנונית פורצת דרך בתחום מתקני אגרו-וולטאי, אשר צפויה לקבל אישור סופי בתחילת 2026. תמ"א זו תאפשר קידום מסודר של מתקני סולאר על שטחים חקלאיים, לרבות באזורים עירוניים ואזורי ביקוש גבוה, ואף תאפשר הוצאת היתרים ללא צורך בתכנית מפורטת.
בנוסף, אושר לאישור מתקן סולארי רחב היקף באזור תמנע (תצ"ל 116), והושלם תכנון מתקן נוסף במאגרי הלל באזור אשכול – אישורו צפוי בתחילת 2026. כל אלו בוצעו תוך שימוש בשטחים מושבים ומהווים תשתיות מרכזיות לקידום הפקת אנרגיה מתחדשת בישראל.

מינהל הדלק והגז

בת שבע אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות: "שנת 2025 הדגישה את חשיבותה של כלכלת דלק חזקה ויציבה. גם תחת אתגרים תפעוליים וביטחוניים מורכבים, מינהל הדלק והגז הבטיח רציפות אספקה מלאה למשק, תוך המשך קידום תשתיות לאומיות, פתרונות מימן, דלקים מתחדשים ותחבורה נקייה – כחלק מחזון ביטחון אנרגטי רחב וארוך טווח למדינת ישראל."

במהלך שנת 2025, מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות הוביל סדרת יוזמות מרכזיות ומשמעותיות שהיו בליבת פעילות כלכלת האנרגיה של ישראל. במהלך מבצע 'מגן וחרב', נאלץ המינהל להתמודד עם אתגרים תפעוליים וביטחוניים יוצאי דופן, תוך שמירה על יציבות כלכלת הדלק והבטחת רציפות אספקה לכלל מגזרי המשק – תעשייה, תחבורה, ביטחון ועוד.
במקביל, נמשך קידום תשתיות לאומיות בהתאם להחלטות ממשלה, תוך התמקדות בהקמה והרחבה של מתקני אגירה למוצרים מזוקקים וגפ"מ, בניית חיבורים ימיים, חיזוק מערך האספקה בנמלים, ופרויקטי תשתית נוספים החיוניים לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. השנה סימנה גם אבן דרך לכניסת טכנולוגיית המימן לתחבורה, עם קידום יוזמה לאומית להקמת תחנת מימן שנייה ורכישת משאיות המונעות במימן – מהלך שמטרתו לסלול את הדרך לחדירה רחבה יותר של מימן למגזר התחבורה.

בתחום הקיימות, המינהל המשיך לקדם פתרונות דלקים מתחדשים ונקיים, באמצעות פיתוח כלים רגולטוריים ותמריצים להפחתת השימוש בדלקים מזהמים וצמצום פליטות ממגזרי התחבורה והתעשייה. בנוסף, הושגה התקדמות משמעותית בפריסת עמדות טעינה ציבוריות לרכבים חשמליים, בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות ויזמים פרטיים. זהו צעד חשוב בקידום תחבורה חכמה ונקייה, תוך יצירת תשתית אמינה ונגישה לציבור הרחב.
באופן כללי, שנת 2025 התאפיינה בשילוב של ניהול שוטף של כלכלת דלק רגישה ומורכבת וקידום חדשנות, ביסוס תשתיות לעתיד ירוק, ומימוש יעדי מדיניות אנרגיה לאומית.