מוחות חסרי קורלים מעוררים גישות חדשות לרובוטיקה, מחקר ישראלי קובע

מחקר ישראלי חושף כיצד אלמוגים חסרי מוח מתאמים תנועות מורכבות באמצעות מערכת עצבים מבוזרת, ומציע גישות חדשות לרובוטיקה ולתנועת נחיל.

.

מאת TPS-IL • 13 בינואר 2026

ירושלים, 13 בינואר 2026 (TPS-IL) — במשך דורות, צוללנים וביולוגים ימיים נשבו בתנועה הקצבית והפועמת של אלמוגים מסוימים, הפותחים וסוגרים את זרועותיהם בתיאום מושלם למרות היעדר מוח. מחקר ישראלי חדש מסביר כעת כיצד זה אפשרי, ומעלה יישומים פוטנציאליים לרובוטיקה וטכנולוגיית נחיל, כך אמרו החוקרים ל-The Press Service of Israel.

מדענים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה חשפו לראשונה את המנגנון המאפשר לאלמוג הרך Xenia umbellata לתאם תנועות אלו ללא מערכת עצבים מרכזית. על פי המחקר, האלמוג מסתמך על מערכת "קוצב לב" עצבית מבוזרת, שבה כל זרוע נשלטת באופן מקומי על ידי רשת תאי עצב משלה, אך נשארת מסונכרנת עם האחרות.

הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי PNAS.

“גילינו לראשונה כי אלמוגים מבצעים תנועה זו, החיונית להישרדותם, ללא כל מערכת בקרה מרכזית. כל זרוע פועלת באופן עצמאי אך בתיאום מלא עם האחרות,” אמר פרופסור יהודה בן-אבי, שפיקח על המחקר, ל-TPS-IL.

הוא הוסיף כי ההשלכות חורגות מעבר לביולוגיה ימית. “עיקרון זה יכול להשפיע על הנדסה ורובוטיקה. אם מהנדסים רוצים להימנע מקריסה מוחלטת של מכונות או רובוטים מורכבים, עליהם לבנות אותם באופן דומה, עם בקרה המפוזרת על פני מוקדים נפרדים במקום מרכז יחיד. כך, נזק לחלק אחד לא יפגע במערכת כולה.”

לדברי בן-אבי, אלמוגים ממשפחת ה-Xeniidae ידועים בהתנהגות הפעימה הייחודית שלהם, המשחקת תפקיד מכריע בהאכלה ובשרידות. עד כה, לדבריו, מדענים יכלו לצפות בתנועה אך לא להסביר כיצד היא נוצרת. כדי לחקור זאת, צוותו ערך סדרת ניסויי חיתוך, תוך הפרדת זרועות מהאלמוג ואף חלוקתן לחלקים קטנים יותר. הם גילו שכל חלק מופרד המשיך לפעום מעצמו.

כדי להבין טוב יותר את הבסיס הביולוגי לתיאום זה, החוקרים ניתחו גם ביטוי גנים בשלבים שונים של התחדשות זרועות ומצאו שהאלמוג משתמש בגנים וחלבונים המעורבים בהעברת אותות עצביים, הקיימים גם בבעלי חיים מורכבים הרבה יותר. אלו כוללים רכיבים מולקולריים הקשורים לפעילות קצבית בתהליכים כמו פעימות לב ונשימה בבני אדם.

בן-אבי אמר שהגילוי מרמז שמקורות התנועה הקצבית בממלכת החיות קדמו לאבולוציה של מוחות מרכזיים.

“מרתק להגיע למסקנה שהרכיבים המולקולריים זהים המפעילים את קוצב הלב האנושי פועלים גם באלמוג שהופיע באוקיינוסים לפני מאות מיליוני שנים,” אמר. “האלמוג שחקרנו מאפשר לנו להביט אחורה בזמן, אל ראשית האבולוציה של מערכת העצבים בממלכת החיות.”

הוא הוסיף כי הממצאים מעמיקים גם את ההבנה המדעית של מערכות שוניות אלמוגים ומדגישים את הצורך לשמר אותן בזמן ששוניות אלמוגים ברחבי העולם מתמודדות עם איומים סביבתיים הולכים וגוברים.