ירושלים, 17 בפברואר 2026 (TPS-IL) – כאשר ישראלים זקוקים למסמכים המוכרים בחו"ל – לצורך קבלת דרכון זר, רישיון מקצועי, או אישור נישואין בחו"ל – הם מסתמכים על חותמת ממשלתית. מבקר המדינה קבע בדו"ח שפורסם ביום שלישי כי החותמת הונפקה ברובה ללא כל בדיקה של מה שהיא אמורה לאשר.
הדו"ח, שנכתב על ידי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מפרט כשלים מערכתיים בטיפול ישראל באפוסטיל – חותמת אימות בינלאומית מוכרת, הנדרשת על פי אמנת האג משנת 1961 לאימות מסמכים רשמיים לשימוש בחו"ל. אפוסטיל הוא חותמת ממשלתית המאשרת כי מסמך הוא אמיתי, ומאפשרת את קבלתו כתקף חוקית בכל אחת מ-127 המדינות החתומות על האמנה, אשר רשאיות לסמוך עליה ללא בדיקה נוספת.
ישראל ייעדה את משרד החוץ כרשות העיקרית להנפקת אפוסטילים עם הצטרפותה לאמנה בשנת 1977. אחריות זו התרחבה באופן חד בשל עלייה של יותר מפי שניים בביקוש בעשור האחרון, שהגיעה ליותר מ-323,000 תעודות בשנת 2024 בלבד. דו"ח מבקר המדינה מצא שישראל מנפיקה חותמות אלו באופן שמערער באופן יסודי את האמון עליו מושתת המערכת. מבקר המדינה סוקר באופן קבוע את מוכנותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה.
בלב הבעיה עומד כשל בהשוואת חתימות. האמנה דורשת כי לפני הנפקת אפוסטיל, הרשות המוסמכת תאמת את אמיתות החתימה או החותם על המסמך מול דגימות הנמצאות ברשותה. למשרד החוץ מערכת מחשב ייעודית, הנקראת "אמּוּתִים", למטרה זו. המבקרים מצאו כי ל-45% מהחתימות המורשות של גורמים ממשלתיים במערכת אין דגימת חתימה במאגר. בין ינואר 2022 ליוני 2024, המשרד הנפיק 160,294 אפוסטילים על מסמכים חתומים ידנית מבלי יכולת לבצע את ההשוואה הנדרשת – כחצי מכלל האפוסטילים בקטגוריה זו.
באופן מטריד יותר, המבקרים שצפו בתהליך מצאו כי גם כאשר דגימת חתימה הייתה קיימת במערכת, הצוות לא בחן אותה. במקרה מתועד אחד, אפוסטיל הונפק למרות שהחתימה על המסמך לא תאמה באופן נראה לעין את הדגימה במאגר. עובדים מסרו לחוקרים כי הנוהג היה פשוט לבדוק האם שם החותם מופיע במערכת – לא יותר מכך. בסך הכל, 77% מכלל האפוסטילים שהונפקו בתקופת הביקורת – יותר מ-529,000 תעודות – הונפקו ללא כל השוואת חתימה או חותם.
"התנהלות זו משקפת כשל חמור שעלול לערער את האמון של המדינות החתומות על קבלת תעודות אפוסטיל למסמכים מזויפים", כתב משרדו של אנגלמן.
הדו"ח מצא גם כי המשרד הנפיק אפוסטילים על צילומים של מסמכי מרשם האוכלוסין מודפסים על נייר לבן רגיל, ללא מאפייני אבטחה כגון סימני מים וסמלי מדינה שנועדו להפוך זיוף לבלתי אפשרי.
כשלים בשירות הציבורי בולטים לא פחות.
למרות שהביקוש עולה על 323,000 בקשות שנתיות, שירות פרונטלי זמין רק במשרד החוץ בירושלים, למשך שלוש וחצי שעות ביום, בשעות הבוקר בלבד. מערכת זימון תורים מקוונת בוטלה באוגוסט 2024 לאחר ששליחים פרטיים השתלטו על כל התורים הזמינים – כל קבוצת תורים חודשית נתפסה בפחות משתי דקות, כאשר 72% נתפסו על ידי יחידים שהזמינו עשרה תורים או יותר. הביקורת ציטטה עדות שנמסרה לוועדת הכנסת על ידי סמנכ"ל משרד החוץ לעניינים קונסולריים. "הם פשוט לוקחים את כל התורים", אמר למחוקקים ביולי 2024. "כמעט בשום מקרה אנשים רגילים לא הצליחו להשיג אחד".
התוצאה היא שאזרחים ברחבי הארץ נאלצים לשכור שליחים הגובים בין 300 ל-1,000 שקל (96-322 דולר) למסמך – עד פי 25 מהתשלום הרשמי של 40 שקל (12 דולר). המבקרים העריכו כי ישראלים שילמו לפחות 50 מיליון שקל (16.1 מיליון דולר) עבור שירותי שליחים בשנת 2023 בלבד.
אנגלמן קרא למשרד החוץ לשנות את תהליך האימות מהיסוד – לקבוע נהלים כתובים, להשלים את מאגר החתימות, ולהבטיח שהצוות אכן משווה חתימות לפני הנפקת תעודות. הוא גם דרש מהמשרד לסיים את נוהג ההדפסה המוקדמת של תעודות אפוסטיל במנות, ולהפסיק להנפיק אותן על עותקים מודפסים של מסמכים חתומים דיגיטלית.
הוא גם קרא למשרד החוץ לאכוף את מגבלת עשרת המסמכים שלו באופן שווה על שליחים, לסיים את הגישה המועדפת שלהם לחלונות השירות, ולסגור את הסחר הלא רשמי במזומן עבור אגרות ממשלתיות שהמבקרים צפו בו מתרחש מחוץ לשערי המשרד.
בנוגע למערכת הרחבה יותר, אנגלמן קרא למשרד המשפטים להאיץ את פריסת האפוסטילים הדיגיטליים ולגלות לציבור אילו מדינות אינן מקבלות אותם, וקרא ליחידה הדיגיטלית הלאומית לתקן בדחיפות את כשלים האבטחה שנמצאו בקיוסקים בשירות עצמי של הממשלה ברחבי הארץ.