מאת פסקח בנסון • 20 בינואר 2026
ירושלים, 20 בינואר 2026 (TPS-IL) — משטרת ישראל ביצעה פעילות מעקבים בלתי חוקית בהיקף נרחב במשך יותר מעשור, אספה נתונים אסורים על אלפי אזרחים והפעילה כלי האזנה מתוחכמים ללא אישור חוקי מתאים, כך עולה מדו"ח ביקורת מדינה חמור שפורסם היום (שלישי).
הדו"ח המקיף של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חשף כי המשטרה התקינה כלי מעקב טכנולוגיים על מכשירים ויירטה תקשורת בין השנים 2009 ל-2021, תוך עקיפה שיטתית של פיקוח שיפוטי וחריגה מסמכותה החוקית. מבקר המדינה סוקר באופן קבוע את מוכנותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה.
"הכשלים החמורים שמצאנו משפיעים ישירות על עקרונות היסוד של האופן שבו רשויות אכיפת החוק מפעילות את כוחן וסמכותן, ועל האיזון הראוי בין חובת המשטרה להילחם בפשיעה לבין מחויבותה למזער פגיעה בזכות לפרטיות", נאמר בדו"ח.
הביקורת בחנה מאות אלפי בקשות לצווי חיפוש, היתרים מנהליים ומיליוני שיחות מיורטות. בין השנים 2019-2021 בלבד, אישר בית המשפט 12,937 צווי האזנה שכונו ל-9,425 אנשים. בתקופה זו, המשטרה אספה 7.65 מיליון פיסות מידע מעקב באמצעות כלים טכנולוגיים, שהיכולות המלאות שלהם מעולם לא נחשפו לשופטים שאישרו את השימוש בהם – או ליועצים המשפטיים של הממשלה האחראים על הפיקוח. משמעות הדבר היא ששופטים אישרו צווי מעקב מבלי להבין מה הם מאשרים בפועל, ורשויות החוק לא יכלו להעריך כראוי האם פעולות המשטרה עומדות בחוק.
הדו"ח לא זיהה את כלי המעקב הספציפיים לפי שם או יצרן, והתייחס אליהם באופן כללי כ"כלים טכנולוגיים" מטעמי ביטחון. עם זאת, הביקורת תיארה את יכולותיהם: הכלים יכלו להיות מותקנים מרחוק על סמארטפונים ומחשבים כדי ליירט הודעות, לעקוב אחר מיקומים ולגשת לנתונים מאוחסנים. המערכות יכלו לאסוף 14 סוגי נתונים שונים ולשלוף תקשורת היסטורית שנוצרה לפני שהונפקו צווי מעקב.
דיווחים בתקשורת בינואר 2022 שהובילו לחקירות הציעו שתוכנת הריגול פגסוס של NSO Group הייתה בין הכלים הנדונים, אם כי הביקורת של אנגלמן לא אישרה זאת. ההסתרה התבררה כמשמעותית: הן הביקורת של מבקר המדינה והן חקירה נפרדת משנת 2022 של סגנית היועץ המשפטי לממשלה דאז, עמית מריאש, קבעו כי מספר כלים חרגו מסמכות המשטרה החוקית והיו בשימוש מאז לפחות 2011.
חוקרי מבקר המדינה זיהו 19 מקרים של התקנות בלתי חוקיות של ציוד מעקב ו-14 מקרים בהם המשטרה השתמשה או עיבדה חומרים מיורטות אסורים. בתשע מתוך 14 קטגוריות הנתונים שנבדקו, איסוף הנתונים הפר חוקים מגבילים. נתונים אסורים נאספו מ-40 אחוז מיעדי המעקב.
"במשך שנים, המשטרה הפעילה כלי טכנולוגי ספציפי ליירוט תקשורת ממחשב למחשב מאות פעמים ללא הסדרה חקיקתית, ללא בדיקה ואישור של יועצים משפטיים בפרקליטות המדינה, וללא קיום דיון משפטי יסודי בנושא עם היועץ המשפטי לממשלה", מסכם הדו"ח.
החקירה חשפה כי יועצים משפטיים של המשטרה אישרו ארבעה כלים טכנולוגיים וחמישה נהלי מעקב מבלי ליידע את פרקליטות המדינה. שניים מהכלים הללו ושתי שיטות הפעלה נמצאו מאוחר יותר כחורגים מסמכות המשטרה לאחר שנים של שימוש פעיל.
במצבי חירום הדורשים גישה מיידית לנתונים, המשטרה הוציאה 77,705 היתרים מנהליים בין השנים 2017 ל-2021. עם זאת, בדיקת מדגם מצאה כי 99 אחוז מהדוחות המתעדים היתרים אלו הכילו ליקויים קריטיים, כולל מידע חסר על יעדים, מספרי טלפון וחתימות אישור.
הביקורת חשפה גם כי המשטרה הוציאה 630 היתרים חירום חוזרים בתוך 3-72 שעות מהאישור הראשוני, מה שעורר חששות לגבי עקיפת תהליכים שיפוטיים הדורשים צווי בית משפט למעקב ממושך.
"המשטרה השתמשה בהיתר המנהלי בניגוד לתנאי החוק ולא כאמצעי שפוטר את הצורך לפנות לבית המשפט", נאמר בדו"ח.
כשלים בפיקוח החמירו הפרות תפעוליות. בין השנים 2019-2021, רק שלוש מתוך 259 ביקורות פנימיות בחנו את היחידות התפעוליות הרגישות ביותר העוסקות בפעילות מעקב. המשטרה נכשלה בביצוע ביקורות מעקב לווידוא תיקון ליקויים שזוהו, ובמקרה אחד בו בוצע אימות כזה, שישה מתוך שבעה תחומי בעיה נותרו בלתי מתוקנים.
הדו"ח מציין כי התובעים המנהלים הליכים פליליים לא היו מודעים לעיתים קרובות ליכולות המלאות של כלים טכנולוגיים המשמשים לאיסוף ראיות. פער ידע זה מנע הערכה נאותה האם שיטות המעקב עומדות בסטנדרטים משפטיים והאם זכויות הנאשמים לסקור ראיות מוגנות כראוי.
אנגלמן ציין כי בתגובה לממצאי מריאש, הממשלה הקימה ועדה לבדיקה שריית באוגוסט 2023, שהוטל עליה לקבוע ממצאים ומסקנות לגבי פעולות עבר ולהמליץ על צעדים לעתיד. עם זאת, "עד סוף הביקורת, עבודת הוועדה לא הושלמה", אמר אנגלמן.
הביקורת הדגישה כי הממצאים משקפים כשלים ארגוניים מערכתיים ולא התנהגות אישית בלתי הולמת, המושרשים בחקיקה מיושנת משנת 1979 שאינה הולמת טכנולוגיות מעקב בעידן הדיגיטלי. אנגלמן קרא לרפורמה חקיקתית מקיפה ומנגנוני פיקוח משופרים.
"הנטל הכבד המוטל על כתפי הגופים המבוקרים – המשטרה, פרקליטות המדינה ופרקליטות המדינה – מחייב אותם לפעול באופן משמעותי, תכליתי ומהיר לתיקון הליקויים", נאמר בדו"ח.
נושאים קשורים
