רשות המסים מפרסמת את החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, אשר לא דיווחו למכס על הכנסת והוצאת כספים לישראל וממנה בשנת 2024. הפרסום כולל 207 החלטות, אשר סכום העיצום הכספי הכולל בגינן עולה על 2.3 מיליון ש"ח. 45% מהעבירות בוצעו במעבר נהר הירדן, 25% בנמל התעופה בן גוריון, ו-30% במעבר בגין.
על פי חוק איסור הלבנת הון, קיימת חובת דיווח על הכנסה או הוצאה של כספים לישראל או ממנה בסכום העולה על 50,000 ש"ח במעברי גבול אוויריים וימיים, ו-12,000 ש"ח במעברי גבול יבשתיים. העברת כספים דרך מעברי גבול היא אחת הדפוסים המבצעיים המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת ההון, שכן היא מהווה דרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ועקיבות.
בין ההחלטות בתיק זה:
- הוטל עיצום כספי בסך 100,000 ש"ח על נוסעת שנכנסה לישראל עם בנה ב-15 ביולי 2024, דרך מעבר הגבול "נמל התעופה בן גוריון", כשברשותה כספים בסך 92,100 דולר (שווי כולל של כ-344,418 ש"ח) מבלי לדווח עליהם. הנוסעת היא אזרחית ארה"ב המקבלת קצבת ביטוח לאומי. בנוגע למקור הכספים ויעדם, טענה הנוסעת כי הכספים מורכבים מקצבת ביטוח לאומי וכסף מעבודת ילדיה, וכי הם מיועדים לרכישת מגרש בכפר בידו. הנוסעת הגישה מסמכים לוועדה אך לא הציגה ראיות רלוונטיות לטענותיה, ולכן הוועדה לא קיבלה את גרסת הנוסעת בנוגע למקור הכספים ויעדם. בנוגע לנסיבות העבירה והמודעות לחובת הדיווח, טענה הנוסעת כי אינה מכירה את חובת הדיווח בישראל ולכן לא סברה שעליה לדווח על הכספים שברשותה. היא אף טענה כי לא הבחינה בשלטים המוצבים במעבר הגבול המציינים את חובת הדיווח, וכי היא אנאלפביתית. הוועדה שקלה את כל נסיבות המקרה, לרבות העובדה שהנוסעת הסתירה כספים במקומות שונים במזוודותיה והציגה גרסאות סותרות במהלך חקירתה. על בסיס שיקולי הוועדה, הוחלט להטיל על הנוסעת עיצום כספי של 100,000 ש"ח בלבד. לאחר שהנוסעת ערערה לבית משפט השלום, הופחת העיצום הכספי מ-100,000 ש"ח ל-65,000 ש"ח בלבד. החלטה 102/24.
- הוטל עיצום כספי בסך 589,679 ש"ח על זוג נוסעים שיצאו מישראל ב-13 באוגוסט 2024, דרך מעבר הגבול "נהר הירדן", כשברשותם כספים בסך 160,000 דולר (שווי כולל של 601,714 ש"ח) מבלי לדווח עליהם. הנוסעים הם זוג נשוי, אזרחי מדינת ישראל, שיצאו מישראל לירדן על מנת לטוס משם לטורקיה, יחד עם בנם הקטין. בנוגע למקור הכספים ויעדם, טענה הנוסעת בחקירתה כי הכספים שייכים לבעלה ומקורם ממתנות שקיבלו שני בניהם בחתונותיהם. כשנשאלה היכן המירה את הכסף לדולרים, טענה כי הכסף שייך לבעלה וכי אינה יודעת את מקורו. לעומתה, טען הנוסע בחקירתו כי מקור הכספים הוא מחיסכון שצבר מאז 1999. כשנשאל באיזה בנק המיר אותם לדולרים, השיב כי אדם שאינו מכיר, אותו פגש ברחוב ברמאללה וידע כי "עוסק בכספים", המיר לו את השקלים שהיו לו, בסכום שאינו זוכר, וכי אדם זה נתן לו דולרים מבלי לספור את השקלים. הנוסע לא הציג כל ראיה ולא הזכיר כלל את חתונות בניו בחקירתו כמקור אפשרי לכספים שהמיר לדולרים. אולם, במהלך הדיון בפני הוועדה, הציגו הנוסעים גרסה שונה. שניהם טענו כי מקור הכספים הוא מחיסכון מקצבת הפנסיה שהגבר מקבל ומחתונות של שניים מילדיהם. הנוסעים טענו כי הכספים מיועדים לרכישת דירה בטורקיה עבור בנם, אך כל אחד טען סכום שונה עבור עלות הדירה שהתכוונו לרכוש, ולא הציגו כל מסמכים בנוגע לדירה הנדונה. בנוגע לנסיבות העבירה והמודעות לחובת הדיווח, כשנשאלה הנוסעת על ידי פקיד מכס כמה כסף יש ברשותה, השיבה תחילה כי יש לה רק 10,000 דולר. כשנשאלה מדוע לא ציינה את מלוא הסכום שברשותה, השיבה כי אינה רוצה להתעכב ואינה רוצה להישאל שאלות בנוגע למקור הכספים. הנוסעים טענו כי אינם מודעים לחובת הדיווח וכי לא ראו את השלטים, אך הנוסעת הודתה בחקירתה, וגם בדיון בפני הוועדה, כי זו אינה הפעם הראשונה שהיא מעבירה כספים לטורקיה מבלי לדווח עליהם, וכי היו מספר מקרים בהם יצאה מהארץ עם כספים העולים על סכום הדיווח, גם אם יצאה דרך נמל התעופה בן גוריון. הוועדה ראתה בחומרה את העובדה שהנוסעת לא הצהירה אמת בנוגע לכמות הכסף שברשותה, וכן את העובדה כי זו אינה הפעם הראשונה שהזוג עבר על החוק המחייב דיווח. הוועדה מצאה את גרסתם, ובפרט בנוגע לאופן המרת הכסף לדולרים, כבלתי מבוססת ובלתי אמינה. לפיכך, הוחלט להטיל על הנוסעים עיצום כספי השווה לערך הכספים שנתפסו, בסך 589,679 ש"ח בלבד. בעקבות ערעור הנוסעים לבית משפט השלום, הוחלט להפחית את העיצום הכספי ב-100,000 ש"ח, ולכן סך העיצום הכספי הסופי שהוטל על הנוסעים עומד על 489,679 ש"ח בלבד. החלטה 136/24.
- הוטל עיצום כספי בסך 409,530 ש"ח על נוסע שיצא מישראל ברכב ב-4 בספטמבר 2024, דרך מעבר הגבול "רבין", כשברשותו כספים בסך 81,350 דינר ירדני (שווי כולל של 421,530 ש"ח) מבלי לדווח עליהם. בעוד הנוסע המתין באולם הנוסעים, נשאל האם יש ברכבו דבר מה, והשיב כי אין ברכבו דבר. אולם, במהלך בדיקת הרכב, בוצע שיקוף של מיכל הדלק, ולאחר שנראו בו חפצים זרים, הוא פורק מהרכב. הפקחים מצאו בפנים שקיות ובהן שטרות כסף, וכן כלים של אינסטלטורים וכפפות חד פעמיות. כשנשאל מדוע אמר לפקחי המכס כי אין ברכבו דבר, השיב כי חשש שיקחו את כספו. כשנשאל היכן הכסף, השיב כי הכסף "בגג", כי אינו יודע בדיוק היכן בגג אך "מעל ראשו". חיפוש נוסף ברכב לא מצא כסף בגג הרכב, בניגוד לטענת הנוסע. כשעומת עם העובדה שהכסף נמצא במיכל הדלק, טען כי הכניס את הכסף למיכל הדלק בידיו. בנוגע למקור הכספים ויעדם, טען הנוסע כי הכספים שייכים למשפחתו, כאשר כל בן משפחה תרם אלף דינר לסיוע לשני בני דודים הכלואים בירדן ולתשלום עבור עורך דינם. הוא לא ידע לומר מדוע הם עצורים, למי אמור להעביר את הכסף, או את שם עורך הדין שאמור לקבל את הכספים. כשנשאל שוב אילו מבני המשפחה הוא אמור לפגוש בירדן, השיב כי מדובר בקרובים ולא במשפחה, וציין אדם ירדני שהוא מכיר. בנוסף, טען הנוסע כי אינו מודע לחובת הדיווח במעבר. הוועדה התרשמה כי הנוסע שימש למעשה כשליח, וכי נראה כי אינו יודע היכן הוסתרו הכספים, מה מקורם, או לאן הם מיועדים. הוועדה ראתה בחומרה את העובדה שהנוסע שיקר לפקחים, וכן את ההסתרה המתוחכמת של הכספים שמטרתה למנוע מהרשויות לאתר אותם. על בסיס שיקולים אלו, הוחלט להטיל על הנוסע עיצום כספי בסך 409,530 ש"ח בלבד. החלטה 142/24.
החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי – 2024