על פי התוכנית, החקלאות הישראלית צריכה להתמקד במחקר ופיתוח, הערכת סיכונים חקלאיים, קידום ויישום חקלאות בת קיימא, ניהול סיכוני שיטפונות, מימון כיסוי ביטוחי לחקלאים, והפחתת עומס חום במרחב העירוני. כחלק מהדיונים על תקציב המדינה לשנת 2025, משרד החקלאות יבקש תקציב ליישום התוכנית.
מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא: "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, התגברה ההכרה בחשיבות הביטחון התזונתי ובקשר ההדוק בין תחום זה לחוסן הלאומי של מדינת ישראל. החוסן הלאומי והביטחון התזונתי של מדינת ישראל תלויים גם בהיערכותנו לאתגרי האקלים. התוכנית המקיפה שאנו מציגים היום תבטיח עתיד בר קיימא גם לילדינו. הדרך עוד ארוכה ותדרוש משאבים רבים, ויהיה צורך בגיוס כל המשרדים הרלוונטיים."
הגידול באוכלוסיית ישראל, הצפויה להגיע לכ-16 מיליון תושבים עד שנת 2050, מהווה גורם משמעותי לעלייה בביקוש המקומי למזון. אולם, לצד זאת, כבר כיום מורגשים בישראל השפעות שינויי האקלים: עלייה בטמפרטורות ובאידוי, שינויים בדפוסי המשקעים, ירידה בלחות הקרקע, ועלייה בתדירות אירועי קיצון. כל אלו צפויים להחמיר בעשורים הקרובים, וכך גם השפעתם על יבולי הגידולים החקלאיים, אם לא ינקטו צעדי הסתגלות אקלימית.
לפיכך, משרד החקלאות מפרסם לראשונה את תוכנית "חקלאות 2030" המקיפה, בדגש על התמודדות עם אתגרי האקלים בישראל. ההיערכות הכוללת מורכבת מפעולות להסתגלות לשינויי האקלים (אדפטציה) וצעדים להפחתת גזי חממה (מיתון) במגזר החקלאי. חלק מהפרויקטים כבר נמצאים בביצוע, כגון הערכת סיכונים והזדמנויות בייצור חקלאי, וכן יישום תוכניות לניהול אגני היקוות להגנה מפני נגר ושיטפונות. חלק מהפרויקטים נמצאים בשלב ניסוח, כגון התוכנית הלאומית לביטחון תזונתי. במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2025, משרד החקלאות יבקש תקציב ליישום התוכנית. גורמי מקצוע במשרד מעריכים כי יידרש תקציב נוסף של כ-640 מיליון שקל בשנה להשגת מלוא יעדי תוכנית ההיערכות. כיום, למרות מגבלות תקציביות, משקיע המשרד כ-340 מיליון שקל בשנה בהיערכות להשפעות שינויי האקלים בחקלאות ובאזורים נוספים באחריותו. שינויי האקלים וההסתגלות של החקלאות אליהם מדגישים את הצורך הדחוף בבניית תוכנית לאומית לביטחון תזונתי שתתמודד עם אתגרי ושינויי האקלים, ותאפשר המשך ייצור מזון מקומי רציף.
כך זה ייראה
התוכנית להפחתת פליטות גזי חממה בחקלאות (מיתון): החקלאות תורמת כ-3% מסך פליטות גזי החממה בישראל. מדובר בפליטות ישירות בלבד, הנובעות מעיבוד קרקע חקלאית, תסיסה אנטרית בבעלי חיים וניהול זבל אורגני. לשיפור מאזן גזי החממה בחקלאות, יש ליישם שיטות חקלאות בת קיימא (הידועות גם כחקלאות משמרת או רגנרטיבית, המגנות על הקרקע מפני שחיקה והידרדרות, תוך הבטחת שימור משאבי הקרקע הטבעיים ורווחיות חקלאית. יתרה מכך, ליישום חקלאות בת קיימא יתרונות ציבוריים לשירותי מערכת נוספים כגון קידום מגוון ביולוגי, ערך נופי ועוד. מיפוי שבוצע על ידי המשרד בנושא בשנים האחרונות מראה כי בכ-56% מהשטחים החקלאיים בישראל (גידולי שדה ופרדסים) לא מיושמת כלל פרקטיקה משמרת, וב-15% מיושמת ברמה נמוכה בלבד.
על פי הערכה ראשונית של גורמי מקצוע, הגדלת שטחי חקלאות בת קיימא בכ-450 אלף דונם עשויה לאפשר קיבוע של כ-0.8 מיליון טון פחמן אורגני, השווה לכ-3 מיליון טון פחמן דו-חמצני. על פי התוכנית החדשה, יישום חקלאות בת קיימא יורחב ב-3% (כ-200 אלף דונם) כל 3 שנים. לקידום נושא זה, בשנים 2021-2023 הוקצו כ-12.2 מיליון שקל לתמיכה ישירה בחקלאים המיישמים שיטות אלו, וכן כ-2 מיליון שקל למכונות ייעודיות. על פי התוכנית המוצעת, יידרש תקציב נוסף של כ-11 מיליון שקל, הכולל בין היתר: תמריצים כספיים לעידוד יישום השיטה יחד עם משרדי ממשלה נוספים, השקעה במחקר חקלאי ארוך טווח, ניטור מרחבי של תכולת פחמן אורגני בקרקע בעלות של חצי מיליון שקל בשנה, חוות הדגמה ועוד.
על פי הערכת הסיכונים הנערכת כעת על ידי משרדנו, ללא הסתגלות לשינויי האקלים, מגזרי החקלאות נמצאים בסיכון לפגיעה באיכות וכמות התוצרת; תהיה עלייה בצריכת המים עקב עלייה צפויה באידוי היחסי; תהיה עלייה בסיכוני שחיקה והידרדרות קרקע, וסיכונים ישירים של נזקי אקלים כגון ברד, שיטפונות, רוחות וכדומה; וכן ייתכן סיכון מוגבר למזיקים, כגון מזיקים וגורמי מחלות, לאור השינוי בתנאים האקלימיים. ללא הסתגלות לשינויי האקלים, גם בעלי החיים יושפעו משינויי האקלים: ירידה בתפוקות (חלב, בשר, ביצים); השלכות על בריאות ופוריות בעלי החיים; ירידה בזמינות ויציבות מחיר של מספוא לבעלי חיים; עלייה בצריכת מים ואנרגיה לקירור; החמרה באתגרים וטרינריים עקב גורמי מחלה המותאמים טוב יותר לתנאי האקלים. על פי ממצאים עד כה, העלייה בסיכון בחקלאות, המיוחסת אך ורק לשינויי האקלים, מתורגמת לנזק כספי המוערך ב-6.5 מיליון שקל בשנה.
לפיכך, על מנת לשמר ולהגדיל את התוצרת החקלאית המקומית, נדרשים תהליכי הסתגלות לשינויי האקלים. אספקת המזון בישראל תלויה לא רק בייצור מקומי אלא גם ביבוא. אולם, למרבה הצער, היבוא נמצא בסיכון אף גדול יותר עקב שינויי האקלים. הייצור החקלאי בישראל נהנה משימוש במקורות מים מגוונים להשקיה ומהצלחה מוכחת בגידול יעיל עם כל טיפת מים, ומהיכולת להתמודד עם טמפרטורות חמות. היבוא, בפרט, נמצא בסיכון מוגבר, ויש למתן סיכון זה על ידי תמיכה בחקלאות המקומית וגיוון מקורות האספקה. להשגת מטרה זו, מוצע כי המשרד יתמוך בפיתוח פתרונות מעשיים ומחקרי תשתית לחקלאות מותאמת אקלים, בהיקף מוערך של כ-320 מיליון שקל לתקופות של 4 עד 10 שנים. תקציב נדרש זה כולל תמיכה של כ-150 מיליון שקל למשך 7 שנים במענקי השקעה לחקלאים להתאמת גידוליהם כתוצאה משינויי האקלים, וכן יעבוד להגדלת ההדרכה החקלאית הניתנת במסגרת השירותים להדרכה ופיתוח מקצועי (שת"מ). יתרה מכך, במסגרת ההשקעה במחקר ופיתוח, תקציב זה נוסף על כ-60 מיליון השקלים שהושקעו על ידי המשרד במחקר בין השנים 2021-2023. אף שהחקלאות הישראלית היא אחת מהחלוצות העולמיות של חקלאות מותאמת אקלים, אתגרי העתיד מחייבים תמיכה במעבר מהיר אף יותר לחקלאות מותאמת אקלים, הכוללת לעיתים פיתוח פתרונות חדשים. לצד פעולות אלו, על מנת להתמודד עם השלכות משבר האקלים, משרד החקלאות יצטרך גם להגדיל את מימון הביטוח לחקלאים, להשקיע בתוכניות קיימות לניטור והתמודדות עם מזיקים ומחלות, להשקיע במחקר ופיתוח, ולקדם תוכניות להפחתת עומס חום במרחב העירוני.