מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 22 במרץ 2026 ירושלים, 22 במרץ 2026 (TPS-IL) — ארכיאולוגים ישראלים חשפו חלון נדיר אל תודעתם של בני אדם קדומים, ומגלים כי ייתכן שהם העריכו יופי וסמליות הרבה מוקדם מכפי שחשבו בעבר. בעמק סח'נין שבגליל התחתון, התגלו מאות גרזיני יד – כלי אבן גדולים ומעוצבים בקפידה – שחלקם עוצבו בכוונה להבליט מאובנים משובצים ותצורות גאולוגיות יוצאות דופן, כך הודיעה היום (ראשון) אוניברסיטת תל אביב.
הגילוי החל כאשר מועתז שלטא, תושב העיר הערבית סח'נין וחובב טבע אוטודידקט, הבחין באבנים יוצאות דופן פזורות ברחבי העמק. הוא יצר קשר עם פרופ' רן ברקאי מאוניברסיטת תל אביב, מומחה לתרבויות אנושיות קדומות, ויחד ערכו סקר שחשף נוף פליאוליתי מורכב. עבודתם פורסמה בכתב העת המבוקר "תל אביב: כתב העת של המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב".
"גרזיני יד היו הכלי העיקרי של בני אדם קדומים במשך יותר ממיליון שנה, ונמצאו באפריקה, אסיה ואירופה", הסביר ברקאי. "מציאת מאות מהם כאן מעידה על כך שעמק סח'נין היה מרכז פעילות אנושית חשוב, שמשך אליו קבוצות שוב ושוב בשל מים, ציד ושפע יוצא דופן של צור איכותי".
מה שמייחד את האתר, עם זאת, הוא תשומת הלב לכאורה למראה ולמשמעות. בעמק נמצאים גאודות וגושי צור נושאי מאובנים, שבני אדם קדומים נראו כבוחרים אותם בכוונה בשל השפעתם החזותית. "גילינו יותר מעשרה גרזיני יד העשויים מאבנים המכילות מאובנים או תצורות גאולוגיות מיוחדות, כאשר תכונות אלו ממוקמות בכוונה במרכז הכלי", אמר ברקאי. "מאחר שאבנים כאלה קשות יותר לעיצוב מדויק, ברור שהבחירה הייתה מכוונת. התהליך הדגיש את התכונה הטבעית ולא הסתיר אותה".
גרזיני יד אלו מציעים שבני אדם קדומים העריכו יותר מסתם פונקציונליות. המאובנים המשובצים והתצורות הגאולוגיות לא שיפרו את שימושיות הכלים ואף ייתכן שהפכו אותם לפחות פרקטיים. ובכל זאת, אותם סוגי אבנים מופיעים שוב ושוב בתיעוד הארכיאולוגי, מה שמצביע על כוונה אסתטית או סמלית. חציבה – תהליך עיצוב אבן על ידי חבטה או לחיצה ליצירת קצוות חדים או צורות ספציפיות – עשויה הייתה להיות דרך למסגר ולהדגיש תכונות טבעיות בולטות, ומציעה עדות נדירה לחשיבה מופשטת לפני מאות אלפי שנים.
קרבת העמק למסלולי נדידה עתיקים של פילים מראה כי לגרזיני היד היו גם שימושים פרקטיים, ככל הנראה לחיתוך ועיבוד טרף גדול. אך ריכוז הכלים בעלי אוריינטציה אסתטית הוא חסר תקדים ברחבי העולם.
"הנוף עצמו נראה כי עורר השראה בבני אדם קדומים ליצור איתו קשר באופן מיוחד", אמר ברקאי. "הם ייחסו משמעות למאובנים ולתצורות גאולוגיות, וראו בהם חלק מהקוסמוס. כלים אלו לא היו רק מכשירים; הם היו דרך ליצור אינטראקציה עם העולם, שיקוף של מחשבה ותפיסה".
נושאים קשורים
