ירושלים, 25 במרץ 2026 (TPS-IL) – מורים ישראלים המנסים לתמוך בתלמידיהם תוך התמודדות עם לחצי מלחמה, חווים עומס פסיכולוגי הולך וגובר, כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
"המציאות כיום היא של משברים ומלחמות חוזרים ונשנים", אמר ד"ר מוטי בניטה, אחד ממחברי המחקר, ל"שירות העיתונות של ישראל". "המורים נדרשים לשמש כמקום מבטחים לילדים, מרחב שבו, למרות כל מה שקורה בחוץ, הם יכולים ליצור תחושה מסוימת של שגרה. אך הם אינם יכולים להתנתק מהעובדה שהם גם הורים ואזרחים המושפעים".
המחקר, שפורסם בכתב העת המוערך Teaching and Teacher Education, עקב אחר 259 אנשי חינוך בשלוש נקודות זמן במהלך המלחמה, החל מדצמבר 2023 ונמשך במרווחים של שלושה ושישה חודשים. שישים אחוז מהמשתתפים היו נשים, עם ממוצע של 15 שנות ניסיון בהוראה.
הממצאים הראו כי מורים דיווחו על רמות חרדה ודיכאון בינוניות עד חמורות בתחילת המלחמה, כאשר 25 אחוז דיווחו על תסמינים חמורים. בעוד רמות אלו ירדו עם הזמן, הן נותרו גבוהות יחסית, כאשר כ-40 אחוז עדיין היו מעל הסף הקליני חודשים לאחר מכן.
בניטה אמר כי התובנה המרכזית של המחקר אינה רק במה שהמורים עושים, אלא מדוע הם עושים זאת.
"החידוש העיקרי אינו העבודה הרגשית של המורים עצמה, אלא המוטיבציה שמאחוריה", אמר. "מורים המווסתים את רגשותיהם מתוך מוטיבציה פנימית והזדהות עם תפקידם חווים פחות חרדה ודיכאון. אך אלו שעושים זאת כדי לעמוד בציפיות חיצוניות, סובלים יותר משחיקה, חרדה ודיכאון".
בניטה הצביע גם על האתגרים של למידה מרחוק בזמן מלחמה.
"אני חושב שלמידה מרחוק היא בעיה גדולה מאוד", אמר. "זום אינו מאפשר למורים למלא את תפקידם כמטפלים. תחושת התכלית נובעת ממערכות יחסים עם תלמידים. זום מנתק ילדים ממורים. הם שם, אבל הם לא באמת שם".
הוא אמר כי שמירה על קשר זה חיונית לא רק לתלמידים, אלא גם למורים עצמם.
"המערכת צריכה לחשוב כיצד, במיוחד כעת, מורים יכולים לשמר את הקשר הזה, כדי שלא יחוו שחיקה, חרדה ולחץ, ויוכלו להרגיש יעילים בעבודתם", אמר.
אינה מיליס אמון, מורה לביולוגיה בחטיבת ביניים מירושלים, אמרה ל-TPS-IL כי היא מסכימה עם הממצאים. "בסופו של דבר, מה שחשוב הוא הכלים הפנימיים של המורים להתמודד עם מצבים מורכבים ובלתי צפויים", אמרה.
לדברי בניטה, חיזוק המוטיבציה הפנימית והזהות המקצועית של מורים יכול לסייע בהפחתת נזק פסיכולוגי ארוך טווח ולמנוע נשירה, שנשארה גבוהה בישראל ובעולם.
"רווחתם הנפשית של ילדים ומורים אינה פחות חשובה מרווחתם הפיזית", אמר.
לאחר יותר משבועיים של סגירת בתי ספר ברחבי הארץ בעקבות מתקפות הטילים, תלמידים ישראלים החלו לחזור לכיתות הלימוד עם פתיחה חלקית של מערכת החינוך ב-16 במרץ. בתי ספר נוספים נפתחו מאז, אך המטחים נמשכים.
על פי ההנחיות המעודכנות, בתי ספר הפועלים חייבים להיות מוכנים להגיב באופן מיידי אם יישמעו אזעקות. מורים נדרשים ללוות תלמידים למקלטים ייעודיים ולהישאר עמם שם עד שהרשויות יקבעו כי בטוח לחזור לפעילות. מוסדות חינוך נדרשים גם לתרגל את המסלולים שתלמידים צריכים לעבור.
