הקבינט המתרחב של ישראל מערער את היעילות ושורף מזומנים, כך מדווח מבקר המדינה

חדשות חמות: פורסם לפני 3 שעות

מאת פסח בנסון • 5 במאי 2026

ירושלים, 5 במאי 2026 (TPS-IL) — מספר משרדי הממשלה הגדל בישראל ושינויי המבנה התכופים מערערים את הממשל, משבשים שירותים ציבוריים ומייצרים בזבוז כספי משמעותי, כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם ביום שלישי.

מבקר המדינה – רשות הביקורת הציבורית העצמאית של ישראל האחראית על בחינת מוכנות הממשלה ויעילות המדיניות – מצא חוסר יציבות מערכתי באופן הקצאת האחריות בין משרדים, לצד שינויים מבניים חוזרים ונשנים שהחלישו תכנון וביצוע לטווח ארוך.

"כמעט מחצית ממשרדי הממשלה בישראל בתקופת הביקורת – 15 מתוך 31 – אינם קיימים, או בקושי קיימים, במדינות דומות", כגון דנמרק, נורווגיה, פינלנד, שוודיה וצרפת, נאמר בדוח.

הממשלה שהוקמה בסוף 2022 בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו כללה 38 שרים, המספר הגבוה ביותר מאז הקמת ישראל ב-1948.

על פי הביקורת, בין מרץ 2024 למרץ 2025, התקבלו 76 החלטות ממשלה שכללו שינויים מבניים במשרדים וברשויות. מתוך 50 תחומי מדיניות תפקודיים שנבחנו, 40% הועברו בין משרדים יותר מפעם אחת, כאשר חלקם הועברו עד ארבע פעמים. תהליך ההעברה הממוצע ארך כ-7.5 חודשים להשלמה.

הדוח מציין כי תיקון משנת 2014 לחוק יסוד: הממשלה ניסה להגביל את גודל הקבינט ל-19 שרים, תוך ציון חששות מחוסר יעילות ועיכובים בקבלת החלטות. הוראה זו בוטלה בשנת 2020.

אגף התקציבים במשרד האוצר העריך כי צמצום מספר המשרדים מ-33 ל-15 יכול היה לחסוך עד 780 מיליון שקל בשנת 2024 בלבד (264.6 מיליון דולר), עם חיסכון שנתי צפוי לטווח ארוך של כ-1.15 מיליארד שקל (390 מיליון דולר). תרחישי איחוד חלופיים, כולל צמצום ל-23 משרדים, הוערכו גם הם אך לא יושמו.

הדוח מדגיש מספר מקרים בהם העברות חוזרות של אחריות שיבשו שירותים והפחיתו יעילות תפעולית. הרשות לתכנון חקלאי הועברה ממשרד החקלאות למשרד הנגב והגליל בשנת 2023, וחזרה שנתיים לאחר מכן. המעבר היה חלקי, כאשר צוות לא הועבר יחד עם הרשות. בתקופה זו, הוועדה האחראית על הקצאת קרקעות חקלאיות אישרה כ-87% פחות שטח קרקע בהשוואה לשנה הקודמת.

הרשות לזכויות ניצולי השואה, המשרתת כ-120,000 ניצולים ומפעילה תקציב שנתי של 3.9 מיליארד שקל (1.3 מיליארד דולר), הועברה בין שלושה משרדים מאז 2020. מאמצי מודרניזציה למערכות המחשוב שלה עלו 24 מיליון שקל (8.1 מיליון דולר) על פני ארבע שנים, מתוכם כ-14 מיליון שקל (4.7 מיליון דולר) הוגדרו כבזבוז. נכון לשנת 2025, הרשות ממשיכה להסתמך על מערכות שאינן נתמכות על ידי יצרנן מזה 17 שנים, מה שיוצר, כפי שתואר בדוח, סיכון לכשל מערכתי.

במקרה נפרד, צוות משימה שהוקם במאי 2024 לתיאום שיקום בקהילות הצפון שנפגעו מהמלחמה עם חיזבאללה, הועבר בין משרדים תוך שישה חודשים. מנהל הצוות התפטר מאוחר יותר, תוך ציון סמכות מופחתת. נכון לתחילת 2026, לא אושר על ידי הממשלה כל תוכנית שיקום מקיפה רב-שנתית.

מבקר המדינה סיכם כי ועדות מקצועיות המליצו שוב ושוב על איחוד משרדים וצמצום כפילויות מאז 2011, אך המלצות אלו לא יושמו בשל מגבלות פוליטיות.

אנגלמן קרא לממשלה להבטיח ששינויים מבניים יקודמו על ידי תכנון והערכה יסודיים, ולשקול ברצינות הצעות איחוד ארוכות שנים. הדוח מזהיר כי חוסר היעילות הנגרם מהקצאה מחדש תכופה של אחריות עלול להחמיר משמעותית במצבי חירום, כאשר יציבות אדמיניסטרטיבית קריטית במיוחד.