מאת פֶּסַח בנסון • 28 באפריל 2026
ירושלים, 28 באפריל 2026 (TPS-IL) – מבקר המדינה של ישראל פרסם היום (שלישי) דוח מקיף המזהיר מפני משבר ממשל מעמיק בנגב, תוך שהוא מצביע על כשלים באכיפה, עיוותים כלכליים וסיכונים ביטחוניים גוברים המעלים שאלות לגבי יכולת המדינה לשמור על החוק והסדר ולספק שירותים בסיסיים באזורים פריפריאליים.
"הממצאים מצביעים על ממשל חלש בתחומי חיים רבים בנגב", אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, והזהיר כי "בעיית הממשל נמשכת ואף החמירה". מבקר המדינה סוקר את היערכות הממשלה ואת יעילות המדיניות.
הדוח – שעקב אחר דוח משנת 2021 שנכתב גם הוא על ידי אנגלמן – תיאר רשויות המתקשות לתאם בין גופי שיטור, רווחה, מיסוי ותשתיות, לצד שיתוף נתונים מוגבל בין רשויות שונות.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, דחה את הדוח וכינה אותו "מוטה ומנותק", והאשים את מבקר המדינה בהצגת "נתונים מעוותים" תוך התעלמות ממידע שסיפק משרדו.
משרדו של בן גביר הצביע על שיפורים משמעותיים לכאורה באכיפה ובשיטור בנגב, כולל עלייה של 13% בכוח האדם המשטרתי במחוז הדרומי מאז 2022 ועלייה חדה בהגשת כתבי אישום הקשורים לסחיטת דמי חסות, מ-36 מקרים ב-2022 ל-150 כיום. הוא גם ציין עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים ועלייה של כמעט פי שלושה במספר יחידות החירום האזרחיות.
"מול ניסיונות לעוות את המציאות באמצעות דוחות חלקיים, העובדות מדברות בעד עצמן", נמסר בהצהרה, והוסף כי המאמצים להשבת "הביטחון והממשל לנגב" נמשכים.
המבקר קבע כי כשלים בממשל שחקו את הסדר החברתי ואת אמון הציבור. בנגב, המחוז המנהלי הגדול ביותר בישראל עם כ-1.45 מיליון תושבים, האתגרים מועצמים על ידי שינוי דמוגרפי מהיר. אוכלוסיית הבדואים גדלה פי שישה מאז אמצע שנות ה-90 לכ-325,000 – כחמישית מאוכלוסיית האזור – כאשר כמעט מחצית (48.6%) מתחת לגיל 18.
כ-70,000 עד 90,000 בדואים חיים כיום בקהילות בלתי מוכרות מחוץ לסמכות שיפוט עירונית רשמית, ציין אנגלמן.
פוליגמיה ופשיעה
פוליגמיה, בלתי חוקית על פי החוק הישראלי אך נפוצה בחלקים מהקהילה הבדואית, הייתה מוקד מרכזי. על פי הביקורת, התופעה גדלה ל-16,256 נשים ו-7,159 גברים במשקי בית פוליגמיים – עלייה של 16% מאז דוח 2021. הוגשו רק שלושה כתבי אישום מתוך 113 מקרים בין 2022 ל-2024.
מעבר להשפעתה החברתית, לפוליגמיה השלכות פיננסיות. מבני רווחה עשויים לתמרץ אותה באופן לא מכוון, שכן קצבאות יכולות לעלות משמעותית כאשר מספר נשים וילדים נרשמים בנפרד. במקרה אחד, נמצאו 299 מקרים בהם תשלומי גמלאות שאר שולמו ליותר מאלמנה אחת עבור אותו נפטר. כתוצאה מכך, המוסד לביטוח לאומי משלם קצבאות נכות מנופחות למשפחות פוליגמיות, אך אינו יכול לכמת את העלות הכוללת.
הביקורת גם הדגישה פעילות פלילית רחבה יותר המשפיעה על הכלכלה האזורית, כולל סחיטת דמי חסות המכוונת לאתרי בנייה ופעילות דלק בלתי חוקית. סקר מצא כי 87% מהקבלנים התבקשו לשלם דמי חסות, כאשר חלקם דיווחו על עלויות נוספות של עד מיליון שקל (340,000 דולר) לפרויקט. הרשויות זיהו גם כ-25 מיליון שקל (8.3 מיליון דולר) בהכנסות ממסי דלק שאבדו, הקשורות ל-90 מקרים של פעילות דלק בלתי חוקית בין 2020 ל-2024.
"הליקוי לא תוקן", ציין הדוח, והצביע על התקדמות מוגבלת מאז הביקורת הקודמת.
השלכת פסולת בלתי חוקית וסוגיות ביטחוניות
גם סוגיות סביבתיות ותשתיות נפוצות. השלכת פסולת בלתי חוקית, שריפת פסולת וגניבת חשמל נמשכות בשטחים נרחבים, כאשר הדוח מזהיר כי האכיפה נותרת בלתי מספקת.
נזקים לתשתיות נפוצים באופן תדיר, עם ממוצע של 103 תקריות במערכות מים ו-29 תקריות הקשורות לחשמל מדי שנה. באחד ממקרי הנזק לתשתיות מים, הנזק הגיע לכ-3.1 מיליון שקל (800,000 דולר). למרות שהוקצו יותר מ-96 מיליון שקל (25 מיליון דולר) לתוכניות סביבתיות, השלכת פסולת ובעירה בלתי חוקיות נמשכות. מקורות, חברת המים הלאומית, סובלת בממוצע מ-103 התקפות על תשתיותיה מדי שנה – ללא שינוי מאז 2021. בינתיים, תקריות בתשתיות חברת החשמל לישראל הוכפלו פי ארבעה, וגדלו מממוצע של 7.8 ל-29 תקריות בשנה.
הערכות של שירות הביטחון הכללי (שב"כ) המוזכרות בדוח הזהירו כי מגמות חברתיות בדואיות רחבות יותר עלולות להוות סיכונים ארוכי טווח. הביקורת ציינה "פלסטיניזציה" גוברת בקרב פלחי אוכלוסיית הבדואים, הקשורה לנישואים חוצי גבולות ופיקוח מוגבל. אנגלמן אמר כי כ-22% מהבדואים בנגב קשורים למשפחות ברשות הפלסטינית, כאשר כ-2,400 נשים מהרשות הפלסטינית מעורבות בנישואים פוליגמיים.
בנוסף, אזורי אימונים צבאיים ממשיכים להיכבש, עם גידול בגידולי קנאביס והשתלטות בלתי חוקית על קרקעות. ובסיס חיל האוויר נבטים מזרחית לבאר שבע מתמודד עם איום חדש של חדירות כטב"מים. בשנת 2025, אזרח בדואי תושב המקום הועמד לדין בגין איסוף מודיעין על מטוסים בבסיס עבור סוכנים איראניים.
הדוח גם מדגיש פערים בניטור, כולל לפחות שלושה מעברי גבול ליהודה ושומרון שבהם אזרחים ישראלים אינם במעקב. כוח האדם המשטרתי בנגב נמוך באופן קריטי, עם מחסור של 120 שוטרים בכל האזור.
הביקורת מצאה כי הוועדה השרותית שהוקמה לטיפול בממשל בנגב מעולם לא התכנסה בשנתיים מאז הקמתה, לרשות האוכלוסין חסרים הכלים לחקירה לאימות בקשות תושבות, מה שמאפשר המשך שימוש במסמכים מזויפים, ולשכת הסטטיסטיקה המרכזית השיגה שיעור היענות בדואי של 4% במפקד 2022 שלה. יתרה מכך, אין מאגר נתונים ממשלתי מאוחד ואין רשות ממשלתית מתאמת המפקחת על מגוון הבעיות של ממשל בנגב.
אנגלמן קרא להקמת רשות מתאמת מרכזית בעלת סמכות לשלב נתונים, לפקח על האכיפה וליישם אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח. הוא גם קרא למשרד ראש הממשלה לקחת אחריות ישירה על הנושא, ותיאר את היעדר הממשל בנגב כ"עניין אסטרטגי בעל השלכות מרחיקות לכת על מדינת ישראל".
